ברגעים אלה חותכים את השמיים שני מטוסים, שעושים דרך קצת פתלתלה מארצות הברית למנחת בבסיס חיל האוויר בנבטים. בצהרי יום שני, אחרי כמה עצירות ברחבי אירופה, הם יבקשו אישור נחיתה ממגדל הפיקוח הישראלי. או אז יגעו במסלול גלגלי מטוסי ה-F-35, ושני טייסים אמריקאים ייצאו מהתא ויעבירו את "המפתחות" לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל.
אנשי הקרקע יגררו גרם מדרגות לעבר המטוס, מפקד החיל יעלה בהתרגשות וידביק את סמל חיל האוויר הישראלי, מגן דוד לבן על רקע כחול, על מטוס שצפוי להפוך את הצבא הישראלי למוביל במזרח התיכון ב־40 השנים הבאות. לאחר שיסתיימו הנאומים והצילומים, צוותי האוויר והקרקע של טייסת אדיר, בראשות מפקד הטייסת סא"ל יותם, יקבלו את המושכות למשימה האמיתית והקשה: קליטת המטוס בחיל האוויר.
יממה לאחר מכן יבצע האדיר יעף ראשון מעל מצדה, ומשם יעבור לאגף הטכני, שיתקין בו מערכות מבצעיות כחול-לבן ויתאים אותו לאמל"ח הישראלי הייחודי - תהליך של כמה חודשים עד שהמטוס ייהפך למבצעי לכל דבר.
"אירוע של קליטת מטוס חדש מדור חדש של מטוסים זה משהו שקורה פעם בדור", אומר ראש להק כוח אדם בחיל האוויר, תא"ל נתן ישראלי, "זו היערכות רב-ממדית: גם אמל"חית, גם מבצעית וכמובן גם אנושית. יש הרבה דברים על המטוס שאנחנו יודעים ויש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים. הפן הטכנולוגי המבצעי הוא אתגר עצום, והמטוס מביא איתו יכולות אדירות שלא קיימות כיום, בחיל האוויר הישראלי בפרט ובמזרח התיכון ובחלקים גדולים בעולם בכלל.
"יכולת החמקנות למשל, או היכולת הנדירה של איסוף והיתוך מידע. אלו הגדרות שמי שלא מבין אותן לא יכול להבין את המשמעות שכרוכה בדבר. בעבר כדי לזרוק פצצה היו צריכים עשרה מטוסי פנטום: שני מטוסים שיעשו גיחת צילום, ארבעה מטוסים שישמרו על שמי המדינה וימנעו הפלה של מטוסים, שני מטוסים שיעשו גיחת הונאה כדי להטעות ולבסוף שני מטוסים שיזרקו פצצות. כיום כל זה נעשה ממטוס אחד, עם הטכנולוגיה הטובה ביותר בעולם.
"גם לא רואים אותו, גם לא שומעים אותו ואת כל הפעולות האלה הוא יודע לעשות לבד. בנוסף, המטוס הזה חי ברשת ויודע לתקשר עם העולם. תראה מה אפליקציה כמו הוואטסאפ עשתה לעולם, עכשיו תיקח תקשורת כזו למטוס שיכול לתקשר עם כולם בו-זמנית, ויש לך מטוס-על. זה רק מה שאנחנו יודעים עליו. תוך כדי הפיכתו למבצעי נחקור ונלמד אותו, ונפתח אותו ואת היכולות שלו".
אולם בדבריו של תא"ל ישראלי נעוצה גם נקודת התורפה של המטוס: הטכנולוגיה, כלומר מערכת המחשוב בחלקה, טרם נלמדה בעולם, ורוב המערכות שלו כלל אינן מוכרות בחיל האוויר. נראה כי בצבא לקחו הימור גדול מאוד בקליטת המטוס המורכב, שנשען רק על מערכות טכנולוגיות שנתמכות ברשת.
החיל התמודד בשנתיים האחרונות גם עם שלל פרסומים שליליים, שהציגו את ה-F-35 ככישלון. קצינים בכירים בחיל האוויר עשו לילות כימים בהגנה על המטוס ועל יכולותיו מאותם פרסומים. הם כמובן יודעים שחובת ההוכחה מוטלת עליהם.
"אי אפשר לקלוט מטוס חדש בלי תקלות, בטח מטוס מהסוג הזה", אומרים בחיל האוויר. "גם כשקלטנו מטוסים בעבר היו הרבה מאוד תקלות, אבל יש לנו מערך מעולה שיכול להתמודד עם ניטור התקלות, הבנת המשמעות וטיפול בהן בצורה הנכונה". תא"ל ישראלי מוסיף כי "גם מטוסי הקרב שנמצאים איתנו עשרות שנים, כמו ה-F-15 וה-F-16, עוברים שדרוגים כל שנה. יש תקלות במערכות המכ"ם, במערכות הלחימה ובמערכות ההגנה העצמית. אנחנו נתמודד איתן כמו שהתמודדנו בעבר".
"מי שחושב שאנחנו בונים פרויקט מטורף כזה בלי תקלות לא מחובר למציאות", אומר גורם בכיר בחיל האוויר. "התקלות הן בעיה של כל הצבאות בעולם שרכשו את המטוס, לא רק של ישראל. ממה שלמדנו על המטוס עד היום, אני מאמין שאנחנו במיעוט תקלות, אבל כמובן לא נתפשר".
חברת לוקהיד מרטין, שמכרה את ה-F-35 לכמה מדינות, התחייבה לטפל בתקלות, ככל שיתגלו, במפעל האמריקאי שלה, אולם ישראל הייתה המדינה היחידה שהוחרגה מעסקת המכירה, והיא זו שתתקן את המטוסים ותטפל בהם בארץ. "מטוס ישראלי יעזוב את הארץ רק לצורך פעילות מבצעית. כל היכולת צריכה להישאר במדינת ישראל", מסביר גורם בכיר בחיל האוויר, "אנחנו לא רוצים להיות תלויים באמריקאים".
בחיל מוסיפים כי העובדה שה-F-35 ייהפך במהרה לישראלי תקל על הקשיים בקליטה ובהתמודדות עם בעיות: "אנחנו עדיין מתאימים את עצמנו ומייצרים איזון בין עצמאות, יכולת מבצעית ושימור תצורה". בעוד שלוש שנים צפוי להגיע לישראל F-35 שמיועד למטרות ניסוי. עד אז, את כל הניסויים יעשו בחיל על המטוסים המבצעיים. "נצטרך להתגבר על הכל לבד", הם מודים, "למשל לחבר את המטוס לצבא היבשה. נצטרך להכניס מערכות תקשורת ישראליות כדי שהטייס יוכל לתקשר עם המג"ד".
על פי פרסומים זרים
רק בשבוע האחרון ייחסו כלי תקשורת זרים לחיל האוויר הישראלי שתי תקיפות משמעותיות בלב סוריה, כולל תקיפה בשדה התעופה בדמשק. על פי הפרסומים, ישראל פעלה במרחב כדי לנטרל שיירות נשק שהיו בדרכן לחיזבאללה.
בשני הפרסומים נטען כי התקיפה בוצעה מרחוק. כלומר, מטוס עומד מעל לבנון או הר אביטל ברמת הגולן ויורה טילים מדויקים למטרות מרוחקות. שימוש ביכולת כזו יוחס בעבר לישראל בעת חיסולו של סמיר קונטאר.
ההערכות הן שבעת הפגיעה בקונטאר המטוס טס מעל הכנרת, אלא שהעובדה שהסורים יודעים לומר היכן נמצא מטוס ישראלי בזמן שתקף מרחוק מדאיגה מאוד, ומצביעה על יכולות גילוי שלא היו בעבר למדינות השכנות. ביצוע תקיפה כזו על ידי מטוס האדיר היא בדיוק המשימה שאליה כיוונו אדריכלי העסקה בישראל.
"בסוף יש כאן צורך מבצעי", מסביר תא"ל ישראלי. "המזרח התיכון שונה מאוד מאיך שהוא נראה לפני חמש שנים. כמות האמל"ח שמסתובבת פה היא בלתי נתפסת. האויבים משתנים ומתפתחים כל הזמן. יש פה את דאע"ש, ארגון שלא היה בעבר, וגם חיזבאללה של היום לא דומה לארגון שהיה לפני עשר שנים. מה שקורה כיום במזרח התיכון מחייב אותנו להיות אגרסיביים מאוד ולקלוט את המטוס כמה שיותר מהר - לא לפני שנשתול עליו מערכות מכ"ם ומערכות להגנה עצמית שיכולות להתמודד עם כל האתגרים הללו".
יש להניח כי חיל האוויר פועל כיום בכל רחבי המזרח התיכון מסביב לשעון, ומבצע פעולות שעל חלקן אנחנו שומעים, וחלקן לא מתפרסמות בתקשורת. "אנחנו חייבים להמשיך לוודא שנוכל לשלוט באוויר, שחופש הפעולה שלנו לא יוגבל. בשביל זה המטוס הזה נועד. התרומה שלו משמעותית מאוד".
צובעים נערים בכחול
רוב אנשי הצוות, הטייסים והטכנאים נשלחו לארצות הברית להכשרה ראשונית. במשך כמעט שנה למדו הטכנאים את המטוס על כל בורג שמרכיב אותו, וגם את מערכות האלקטרוניקה והמכניקה המשוכללות שאת חלקן ראו לראשונה. לצד הטכנאים עמדו הטייסים - תמונה בהחלט לא שגרתית בחיל האוויר. נדרשו שנים רבות כדי לשנות את התפיסה של הטייסים, ולהרגיל אותם לכך שהטכנאי הוא האיש החשוב ביותר בצוות של הטייס.
כדי לקלוט מטוס מורכב כזה, שיוצא לגיחות ראשוניות בשנתו הראשונה בארץ, חיל האוויר היה חייב להציב את המובחרים שבמובחרים לתפקידים החשובים ביותר בטייסת. "לקחנו מכל התחומים את האנשים הכי טובים שיש לנו. בחרנו אותם בקפידה", מציין תא"ל ישראלי. "הטייסים הכי טובים, המפקדים הכי טובים, הטכנאים הכי טובים, וזה בלי מטאפורות. יש פה אנשים צעירים שהולכים לתחזק ולהטיס מטוס של מאות מיליוני שקלים. אין דבר כזה בעולם".
לא רק הבחירה המיידית הייתה אתגר לחיל, אלא גם הבחירה בעתודה: "הלכנו לבתי הספר ומיפינו את הנערים הטובים ביותר שיהיו הטייסים, הטכנאים והמפקדים הבאים", אומר ישראלי. "פרויקט 'פלדה כחולה' שהפעלנו בבתי הספר נועד להכשיר את הצוות העתידי הרבה לפני שהוא מתגייס לצה"ל. אני מדבר על אלפי תלמידי תיכון בני 15־18, שלומדים העשרה שכולה חיל האוויר. הם נצבעים מראש בכחול.
"הושטנו את היד הארוכה ושלפנו את המצטיינים, העשרנו אותם באנגלית ובמקצועות טכנולוגיים. הרי להפעיל כיום את הסימולטור של מטוס האדיר זה לא פחות מלהטיס את המטוס, ואת זה יעשו צעירים בני 18 וחצי. המטוס הוא כל כך רגיש וכל כך מתוחכם, שאתה רוצה שהטכנאי שיתקן אותו יתנסה בסימולטור לפני כן.
"הסימולטור הוא כלי חשוב וקריטי גם בהכשרת הטייסים. אחרי שנים רבות שטייסים טסו על מטוסים דו-מושביים, ואפשר היה לעלות איתם לאוויר וללמד אותם לטוס ולהילחם, אנחנו מקבלים מטוס חד־מושבי. בעצם מי שיעלה בפעם הראשונה להטיס אותו יהיה לבד, בלי מדריך - רק הוא והמטוס".