בתחקיר הפיגוע הראשוני, שקיים מפקד בית הספר לקצינים, אל"מ יניב אלאלוף עולה הערב (ראשון) כי לאחר פיגוע הדריסה היום בירושלים, פתחו מספר צוערים באש לעבר המחבל וחתרו למגע, על אף הטענות כי הצוערים ברחו מהזירה ולא חתרו למגע. בעקבות כך, פקדה אחת ממפקדות הצוותים על שאר הצוערים לתפוס מחסות ולהתרחק מהזירה.

מוקדם יותר הערב התייחס ראש אכ"א ודובר צה"ל, אלוף מוטי אלמוז, לתחקיר אירוע התפקוד של החיילים בשטח בפיגוע הדריסה בירושלים. "מדובר בגדוד ארז של בה"ד 1 שנמצא בירושלים כחלק מסדרת חינוך" מסר האלוף אלמוז. "בסך הכל 300 צוערים באזור. זה קורס מטה של בה"ד 1. תוך כדי הסדרה עצמה שמתחילה בפעילות חינוך כשהצוערים מפוזרים במספר נקודות מתרחש הפיגוע. ממה שאנחנו מבינים על פי העדויות, שני צוערים שתוחקרו על ידי מפקד בה"ד 1, הבינו שזו לא תאונת דרכים אלא פיגוע ובעצם האירוע נעצר". 
 
אלוף אלמוז הוסיף "זה אירוע של שניות לא של דקות ואז אחד הצוערים פותחים באש. אנחנו כמובן נתחקר את האירוע עד הסוף. אני לא יודע אם הוא ירה  באיחור, אבל אני יודע להגיד שבשנייה שהוא הבין שזה פיגוע הוא חתר למגע. יכול להיות שלא כולם הבינו שזה פיגוע, זה בתחקור כרגע". 
 
תיעוד: הצוער שהסתער לעבר המחבל בירושלים
אלוף אלמוז הבהיר על רקע הקולות כאילו והחיילים מורתעים מלפעול בזירה כי "הציפייה היא חתירה למגע ונטרול האיום" אמר האלוף אלמוז. "אנחנו מצפים שמי שקרוב לאירוע יפתח באש לא שכל החמישים יפתחו באש". על התבטאויות הפוליטיקאים אמר האלוף אלמוז "אני לא חושב שזה נכון לקשר בעת הזו את האירוע לפרשת אזריה. צריך להשלים את הפרטים ואת התחקיר". 

הדברים באים בעקבות טענות שנשמעו, בין היתר על ידי מדריך הטיולים איתן רונד, שהדריך את הצוערים, והיה הראשון לירות במחבל, שהחיילים לא ירו מספיק מהר. 

ת', אחד הצוערים שהסתער לעבר המשאית, סיפר: "היינו בסיור של הצוות, עמדנו בתצפית לעבר ירושלים כשפתאום שמענו בום. כשהסתבובנו ראינו משאית שעלתה על אבני שפה ופגעה בכמה צוערים. חשבנו שזאת תאונה אבל כשראינו שהנהג לא עצר הבנו שזה פיגוע. רצנו לעבר המשאית הכנסתי מחסנית, דרכתי נשק וביצעתי ירי".

רונד סיפר בגלי צה"ל כי "איך שסיימתי לירות בו, הוא נסע רוורס. אקדח 9 מ"מ זה לא מספיק. אחרי הכדורים שלי הוא לא נוטרל". הוא גם תהה מדוע החיילים שהיו שם לא ירו בו. לא יודע למה 40 חיילים לא ירו. אין לי ספק, שאם הם היו יורים מיד, היינו יכולים להיות עם פחות פצועים".

קודם לכן סיפר על רגע פגיעת המשאית: "יצאתי בזול מזה. רק חבלות מהמשאית נכנסה בי" הוא סיפר. "ירדנו מהאוטובוס עם קבוצה של 45 חיילים מבה"ד 1, הם הורידו את התיקים בטעות, אמרנו להם שלא צריך. בשבריר שנייה הסתכלתי הצידה וראיתי משאית נכנסת בדהרה. קיבלתי את כל המשאית לתוך הפנים. אחרי כמה גלגולים, הייתי בטוח שזאת תאונה, אבל המשאית שילבה לרוורס, ואז הבנתי שזה פיגוע ולא תאונה. הרגשתי וראיתי שהאקדח לא עף לי. יריתי כדור אחד בגלגל, והבנתי שזה מיותר, רצתי מקדימה, עמדתי מול הקבינה, ורוקנתי עליו את כל המחסנית שלי. אחרי שסיימתי לירות, חלק מהצוערים החלו לירות גם כן. לא ראיתי את פניו, השמש סנוורה, פשוט יריתי".

עמיתתו, לאה שרייבר, שהדריכה את קבוצת החיילים השנייה, סיפרה: "הגענו לפה, לקחתי 30 חיילים, הלכתי 50 מטר מנקודת הפגיעה והתחלתי להדריך. אחרי חמש דקות שמעתי צרחות, הייתי מרוכזת בהדרכה, לא הבנתי, החיילים הבינו יותר מהר ממני. הם החלו לירות על המשאית, אבל לא הצליחו להרוג אותו בשלב הראשון. כל החיילים צרחו, וגם אני, המפקדים אמרו לכולם להסתתר כי פחדו מאירוע שני, שיגיע עוד מחבל. אחרי שניטרלו אותו, ניגשו החובשים והסברנו בדיוק איפה זה, ואמרנו שזה קרוב לחניון. קיווינו שזה רק פצועים, ותוך כדי היינו עם חיילים שפרצו בבכי".

לדברי שרייבר, היא הבינה שזה פיגוע ברגע שהמחבל עשה רוורס. "הבנתי, כי הוא רצה להרוג עוד. היו כמה שירו עליו, אני לא יודעת להגיד מי זה".