שיר חג'ג' ושירה צור הובאו למנוחות: "שיר קצר מדי עם סוף מר מדי"

אחותה של שיר, בר חג'ג', סיפרה בצער רב על הגעגוע והאובדן. "שיר, שיר קצר מידי, שירה יפה מידי שיר עם סוף מר מידי. איזה הפסד. כמה אני מצטערת. איפה את, בואי נדבר שתינו על כמה קשה. איזה ילדות טובה הייתה לנו", גם בת דודתה הילה סיפרה על שיר, על שאיפותיה והפוטנציאל הגלום בה, פוטנציאל שנגדע בטרם את. "מבט אחד בפנייך הספיק בשביל להבין מי את. כל המילים שבעולם לא יספיקו בכדי לתאר את האצילות שלך. בלי מאמץ כבשת הרים. עמדת בענווה על פסגת כל הר. כל כך רצינו לראות אילו הרים תכבשי בעתיד. חשבנו שנראה אותך על חזית העיתון מחזיקה פרס, ולא כמו עכשיו, ליד נר זיכרון. אנו הדודים ובני הדודים אוהבים אותך כל כך כואבים אותך ומחבקים אותך את הורייך ואת בני דודייך היקרים. חייך היו שיר למעלות. אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה'. נוחי על משכבך בשלום שיר יקרה". 

ללווייתה של שיר הגיעו גם ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, ורבה הראשי של העיר ירושלים, הרב שלמה משה עמר. כשריאל ניחם את הוריה של שיר וסיפר על הדוגמה שהיא היוותה. "מרב והרצל היקרים, היום אנחנו מלווים את שיר בת עירנו הילדה של כולנו. נוביל אותה למנוחות אחרי שנרצחה עם חבריה בידי מרצח שפל תאב דם שמזכיר לנו שהמלחמה עדיין לא תה ומבקשי נפשנו עדיין לא תמו. אנחנו מחנכים את הילדים לשנו למנהיגות ולהצטיינות. זה היה אך טבעי ששיר, שהצטיינה בלימודים, שהיתה פורצת דרך, חזרה לעיר ועזרה לתלמידי התיכון להצליח. היא הייתה דוגמה ומופת לבני הנוער שלנו. כפי שאמרתי, המרצח הזה בא להזכיר לנו שעדיין הדרך לשלום ארוכה. ז'בוטינסקי טבע מטבע שאנחנו צריכים להיות דור גאון נדיב ואכזר. אנחנו צריכים ללמוד היות אכזריים לאויבינו. הנדיבות שלנו מתפרשת שם כחולשה. הגיע הזמן שנסיר את הכפפות. שנראה לאחרים שאנחנו עם מאוחד שחיי אדם אצלנו – קודש". הרב עמר קרא לעם ישראל לעמוד איתן גם אל מול הפיגועים. "אנחנו בוכים, אבל לא מחולשה. אנחנו איתנים, ואנחנו נעמוד עם התורה הקדושה. אנחנו בוכים כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא מאלה שיכולים להתפאר שהם נהרגים. אנחנו מצטערים על כל טיפת דם שנשפכת. קל בעיניהם לשפוך דמים. עם מי יש לנו עסק?! ולנו יש רק תרופה אחת: "ברצות ה' דרכי איש – גם אויביו ישלם איתו". נעמוד איתנים וחזקים באמונתנו בה' ובביטחוננו בה'. אל נקמות ה', אל נקמות יופיע".

מוקדם יותר דודה של שיר, ברק, סיפר בכאב גדול בגלי צה"ל: "היא היתה הנכדה הבכורה שלנו, הפרח שלנו, פשוט ילדה לתפארת, היא הלכה לקצונה, והיתה תמיד גאוות המשפחה. מעבר לזה שאנחנו משפחה, אנחנו גם שכנים, כולנו גרים במעלה אדומים. היא היתה הבת הבכורה משלוש בנות, פרח אמיתי. זה מאוד קשה לנו. היא התרגשה לקראת השבוע הזה וסיפרה שהיא לקראת שבוע כיף בהר גילה בירושלים, היא אפילו סיפרה לכל החברות שהיא תהיה בירושלים. 

 

"היא היתה אמורה לתת הרצאה היום בהר הרצל", סיפר, "היא הכינה את הכל, בריסטולים, והיום אנחנו קוברים אותה שם. היא היתה מאוד אחראית, היא לא בלבלה את המוח. סמכנו עליה, ידענו שהיא אחראית ובגלל זה חששנו. כל דבר שקרה היא ישר היתה מתקשרת ואומרת שהכל בסדר. בגלל שהיא לא התקשרה, ידענו שמשהו לא טוב קורה. היא לא התקשרה עד 15:00-16:00 והתחלנו לחשוש. כואב מאוד, היא הילדה של כולנו. פרח שלנו נקטף".