אלוף משנה במיל' אופק בוכריס: בית הדין הצבאי המיוחד בקרייה אישר את הסדר הטיעון שנחתם בין הפרקליטות הצבאית לבין הקצין הבכיר והותיר אותו על כנו ברוב של שניים נגד אחד. בשופטי בית הדין קבעו בהכרעתם, כי "העונש המוצע בהסדר הטיעון נמצא במתחם הענישה המקובל ואשר על כן הותרנו אותו בדעת רוב".בנוסף, נידון בוכריס לשבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. לא נגזר עליו פיצוי כספי.



השופט במיעוט בחר לציין כי המילה 'הסכמה' בעבירת הבעילה אינה במקומה. עבירות המיוחסות לא נעשו במסגרת יחסים רומנטיים. השופט קבע במיעוט כי אין לכבד את הסדר הטיעון. ככל שמדובר בעונש המאסר. ואך קבע כי יש להורידו לדרגת סא"ל.



"בבואנו לבחון את הסדר הטיעון התפלגו הדעות", כתבו השופטים. "דעת הרוב נעה בין בהורדת הנאשם בין דרגה אחת לשלוש דרגות ומאסר מותנה. עם זאת לטעמנו על אף חלוף הזמן ביחס לשתי מתלוננות שונות. המעמד והדרגות, ממדי הפגיעה במעמדן ובכבודן מצדיקים ענישה משמעותית ואלמלא עסקת הטיעון יש הצדקה לפגיעה בדרגה נוספת. "מצאנו לנכון לכבד את הסדר הטיעון בדוחק".



במסגרת הסדר הטיעון הודה בוכריס בביצוע עבירות מין בא', ראשת לשכתו לשעבר ששירתה תחתיו כשהיה מפקד חטיבת גולני, ובל', קצינת מטה ששירתה תחתיו באותה התקופה. על פי הסדר הטיעון, הנאשם הודה במעשים שמיוחסים לו ולקח עליהם אחריות מלאה. הוא הודה בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה בגין מעשיו כלפי א' ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת בגין מעשיו כלפי הקצינה ל'. 



בפתח הדברים, אמרו השופטים כי הסדר הטיעון הוא כלי חיוני במסגרת החוק ובמסגרת עסקת הטיעון הסכימו הצדדים להטיל על הנאשם מאסר מותנה והורדה בדרגה. "מצאנו לנקוט בגישה מחמירה בנוגע לאירועים אשר בכתב האישום. העבירות בוצעו בנסיבות ובזמנים שונים והחלטנו לקבוע מתחם עונש לכל אחת מהעבירות בנפרד".

"פגש אנושות באוטונימיית הרצון החופשי". בוכריס ורעייתו מגיעים לבית הדין. צילום: אבשלום ששוני
"פגש אנושות באוטונימיית הרצון החופשי". בוכריס ורעייתו מגיעים לבית הדין. צילום: אבשלום ששוני


לגבי העבירה של בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות במתלוננת הראשית א', השופטים קובעים כי "יש בעבירה זו פגיעה אנושית באוטונומיית הרצון החופשי. גם מסמך רוח צה״ל מקנה מעמד על לכבוד האדם. הקצין הבכיר ניצל את מעמדו ודרגתו בחיילת צעירה. מעשים אלו פגעו בחוסנו במוסרי של הצבא וגורמים לאמון הציבור בו".

"מיקדנו את העונש בפגיעה בדרגה, עונש זה משרת את צרכי ההרתעה הכללית. הוא עונש בעל משמעות רבה המשליך על הנאשם. כרום הדרגה כך גודל הציפייה. ככל שדרגתו גדולה יותר מצופה ממנו לשמש יותר דוגמא. בחלק מהמקרים פגיעה בדרגה חמורה יותר מעונש מאסר בדומה לתקדים גזר הדין במשפטו של האלוף יצחק מרדכי".

לגבי העבירה של התנהגות שאינה הולמת בקצינת המטה, קבעו השופטים כי הנאשם פגע בערך החברתי ובכבוד האדם ובאמונו של צה״ל. "בנסיבות המקרה לא מצאנו שיקולים לחרוג מהעונש ההולם. ביחס לכל אחת מהעבירות ניתן משקל רב על פרק הזמן שעבר, חמש שנים. יש חשיבות לנטילת האחריות של הנאשם ולהבעת החרטה בגלוי כמשקל מודה ועוזב ירוחם. בעצם נטילת האחריות והקשיים הראייתים שעליהם הצביעו הצדדים לצד התנהגותו החיובית והעובדה כי הנאשם קשר עצמו מגיל צעיר לצה״ל הוביל באומץ רב לוחמים בקרב ואף נפצע בקרב וזכה לצל"שים במהלך שירותו. בית הדין ראה את אומץ ליבו של הנאשם".

לדבריהם, "דרכו של הנאשם במערכת הצבאית הייתה סלולה ונצברו לזכותו נקודות רבות שבית הדין לקח אותן בחשבון. תרומתו המשמעותית של הנאשם ראוי שתזכה אותו בבואנו לקבוע את עונשו. מיד עם פתיחת החקירה הושעה מתפקידו ומינויו לתפקיד בכיר בוטל וכאן נקט השירות שלו. נזק נוסף נגרם לנאשם ולבני משפחתו מפרסום הפרשה".