שלושה תינוקות נמצאו אתמול (ראשון) ללא רוח חיים במיטותיהם, אחד בתל אביב, אחד בטירה ואחד בפרדס חנה. שניים מהם בגני ילדים ואחד בביתו. מאמצי ההחייאה היו ארוכים, אך מות השלושה נקבע והחשד הוא למקרים של "מוות בעריסה". ד"ר ענת שץ היא יו"ר עמותת "עתיד" למניעת מוות פתאומי בתינוקות המתמחה בנושא. בשיחה עם גבי גזית ב-103FM אמרה: "מדובר במוות פתאומי של תינוקות. 40 עד 80 תינוקות בישראל עד גיל שנה מתים מדי שנה מוות כזה, כאשר 'מוות בעריסה' מהווה את הגורם העיקרי לתמותה בין גיל חודש לגיל שנה. 'מוות בעריסה' ניתן להגדיר רק אחרי שיבצעו נתיחה שלאחר המוות. בישראל לא מבצעים נתיחות שכאלה, ולכן לא ניתן להגדיר זאת כ'מוות בעריסה'. אבל אם מבצעים בדיקה קפדנית של סביבת האירוע ולא מוצאים סיבה למוות והתינוקות היו בריאים לגמרי, זו תופעה עצובה".
"יש הרבה מה לעשות בנושא", הדגישה ד"ר שץ. "נתחיל בכך שכל מי שמטפל בתינוק, ההורים, מטפלת פרטית, מטפלת במשפחתון או במעון, צריך ללמוד ולדעת כיצד מבצעים החייאה בתינוקות. מי שמטפל בתינוקות במעונות או משפחתונים חייב לדעת על מה מדובר ולעבור קורס החייאה. בנוסף, צריך שכולם יקפידו על ההוראות ויהיו מודעים לסיכונים. גורם הסיכון המרכזי הוא שינה על הבטן. כנראה שלא ניתן למנוע לגמרי את התופעה הנוראית הזו, אבל היא קוראת הרבה פחות כאשר לא משכיבים על הבטן. הורים רבים אומרים שהתינוק שלהם ישן יותר טוב על הבטן. זה נכון שעל הבטן ישנים עמוק יותר ואז גם ההורים ישנים יותר טוב בלילה, אבל הם לא יודעים שזה בדיוק הסיכון שהם לא יתעוררו מיד כאשר צריך בזמן מצוקה".
"הסיכון עולה בעונת החורף", הדגישה שץ. "בקיץ שינה על הבטן גורמת לסיכון של פי שלושה ויותר, בחורף היא מסוכנת פי חמישה ויותר. כאשר התינוק מצונן יש להקפיד עוד יותר על זהירות מול גורמי הסיכון. הסכנה בעיקר בחודשים היותר קרים, דצמבר, ינואר ופברואר, כאשר עלול להיווצר חימום יתר של הסביבה ושכבות לבוש וכיסוי עודפות של התינוק. צריך להקפיד לא לחמם מדי. בחורף יש גם עלייה בזיהומים שונים בדרכי הנשימה העליונים. אפילו זיהום קל, גם אם הילד לא חולה, עלול להוות טריגר לכך שהמערכת הנוירולוגית האוטונומית שלו לא יכולה להעיר אותו. גורם סיכון גבוה נוסף הוא עישון של האם בזמן ההריון ועישון בסביבת האם, כלומר עישון פאסיבי של האם והתינוק. זה הוא גורם הסיכון השני בחומרתו אחרי שינה על הבטן".
גזית אמר שגורמים מוספים שמעלים את הסיכון הם שינה על מזרן רך, שמעלה את הסיכון פי 1.5 וכן שימוש בכריות או כיסוי פנים או כובעים מחמת הקור. שץ הוסיפה: "גם שינה משותפת עם ההורים, במיוחד בחורף, מעלה את הסיכון, עקב חימום יתר, עקב שינה עמוקה יותר שעלולה להפריע להתעוררות ויש סיכון נוסף של תאונת חנק במיטה, כאשר הורה מוחץ את הילד תוך כדי שינה ובהחלט קורים כאלה מקרים. גורמי הסיכון משפיעים על סף ההתעוררות. כאשר סף ההתעוררות גבוה מדי בזמן מצוקה ותינוק ישן על הבטן, הוא לא יתעורר מהר ולא יחלץ באמצעות התגובות הרפלקסיביות וההתעוררות העצמית בזמן מצוקה".
גזית הזכיר שקיימים שורה של מכשירי התרעה שעשויים לסייע להורים ולתינוק בזמן השינה. ד"ר שץ קבעה כי "עד כה לא נמצא שום מכשיר התרעה שיכול להציל מ'מוות בעריסה'. ואם יש צורך רפואי, בגלל הפסקות נשימה או בעיות אחרות, אז רופא יכול לתת להורים מוניטור שינה רפואי, שעובד על דופק ונשימה". גזית אמר שגם אם נפחית כמה שיותר את גורמי הסיכון תינוקות עדיין ימותו מוות בעריסה מסיבות מסתוריות. "אבל זה יהיה מיעוט שבמיעוט וכמה שפחות זה יותר טוב. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא, וקשה מאוד לחיות אחרי טרגדיה כזאת", סיכמה ד"ר שץ.