אזריה הורשע בגלל עדותו של המ"פ, והשופטים ביקרו את העדות הזו. במהלך שניים מתוך שלושת הדיונים הראשונים, הבין שפטל כי יש חשיבות מכרעת לשתי העדויות של המ"פ תום נעמן והחייל מ' שהעיד נגד אזריה.
בתחילת הדיון, אמר עורך הדין יורם שפטל, המייצג את החייל, כי "בנסיבות הספציפיות של התיק הזה, האפשרות היחידה לנטרל את המחבל הייתה באמצעות ירי לראש". הוא ציין: "התובע אומר שלאזריה יש חמש גרסאות, איך אפשר להאמין לו. למ"פ יש תשע גרסאות, ולרב"ט מ' - 14".
הבוקר נפתח במתקפה גדולה על הנושאים האלה, במה שמסתמן כתרגיל יפה לתביעה. שפטל למעשה הוכיח היום בבית המשפט שרב סרן תום נעמן והחייל הגיעו למצ"ח עם גרסה אחת ואחר כך הגיעו לבית הדין עם גרסה אחרת לגמרי. החייל אומר שאלאור אמר שהמחבל צריך למות. אחרי 4 חקירות החייל מ' שינה את הגרסה שלו. השופטים הביעו ביקורת כלפי התנהלות בית המשפט הקודם, גם מצד הסנגוריה שלא העלתה את זה וגם נגד התובע.
סגן א', שהיה סגן מפקד הפלוגה של אזריה, נכנס לדיון כדי לתמוך בחייל. כיום הוא משרת בגבעתי. "את מרכז הכובד אתה מטיל על עניין המ"פ ושינוי הגרסה וזיופה, לטענתך. אבל הוא לא נחקר על כך, בחקירה נגדית. ולא רק הוא - גם החוקר שלו במצ"ח", אמר השופט סגל. השופט פייסל הוסיף כי "זיוף זה ביטוי מטעה פה. לא החתימו אותו על משהו שלא קרה". שפטל השיב לשניהם: "כשבחקירה שניה הופכים את העדות, זה זיוף. אם הייתי בבית הדין, סביר להניח שהייתי חוקר את המ"פ".
שפטל אמר כי "הייתה סכנה מוחשית באותו הרגע. היה חשש שעל גופו של המחבל, שמספר דקות קודם לכן, ניסה להרוג חיילים ולבש מעיל יש מטען חבלה. גם המ"מ העיד על החשש". הוא הוסיף: "בדיעבד הירי בראש היה טעות, כי בעת האירוע הנאשם סבר שיש מטען על המחבל".
המ"פ העיד שאם היה רואה את המחבל מתחיל לקום - היה יורה בו"
נשיא בית הדין לערעורים אלוף דורון פיילס רמז לשני הצדדים לבטל את הערעור. "בית הדין צריך להציע לצדדים ללכת לגישור. רק זה יכול להצמיח הסכמות", אמר, "זה תיק חשוב ועוסק בסולם הערכים של הצבא, זה תיק שיבהיר את הנורמות הערכיות בצה"ל". שפטל התפרץ ואמר: "אתה לא יכול להעלות עכשיו טיעון להרשעה".
התובע נדב ויסמן התנגד, ואמר כי "זה תיק שצריך להסתיים בהכרעה שיפוטית". השופט סגל הוסיף כי "יש סוג של משפטים ששני הצדדים מפסידים בהם". פיילס הוסיף: "אנחנו מציעים לצדדים לשקול הידברות, והתובע מתבקש להביא את הדברים לפצ"ר ולהודיע תוך שבוע לבית הדין".
כזכור, בתחילת הדיון טען פרקליטו של החייל עורך הדין יורם שפטל כי "התובע חזר לפחות עשר פעמים על הטענה שעדות המח"ט מגבה את עדות המ"פ, אבל בפועל אין זכר בעדות המח"ט בעדותו במצ"ח שהוא שמע מהמ"פ בשטח שאלאור אמר שמחבל צריך למות". התובע אמר כי "זה טיעון חדש של התביעה שלא היה בכתב הערעור ואני מתנגד להעלאתו". שפטל השיב: "אני מבסס את גרסת אזריה על דברי עדי התביעה".
השופט סגל ציין כי גרסת הנאשם מאוד מהותית לקביעה אם עדותו אמינה או לא, ותהה "מהי גרסת הנאשם? האחרונה שמסר בעדותו בבית הדין?". שפטל הסביר כי "אזריה חשש מהסכין ומכך שהמחבל נשא מטען. היו שינויי גרסאות בעדויות המ"פ - גרסתו הראשונה של המ"פ היתה שאלאור אמר לו לאחר הירי שירה במחבל בגלל שראה אותו זז, בהמשך המג"ד אישר בעדותו שאלאור אמר לו שהסכין היתה ליד המחבל והוא ראה אותו זז וגם המח"ט העיד כך בעדותו הראשונה".
פרקליטו של אזריה אמר כי "המ"פ אמר בעדות שאם היה חש בסכנה - היה יורה במחבל. זה מה שאלאור עשה, הוא חש בסכנה. לא הייתה לו אפשרות לצעוק שיש מטען, אבל גם אם היתה - זו טעות מבצעית". השופט סגל הסביר כי "אם נטען על סכין קרובה ליד של המחבל - אז תירה לו ביד!". לדברי שפטל, זה היה מקרה של הגנה עצמית ותחושת סכנה. הדבר המידתי הוא לירות במחבל רוצח שדקר עשר דקות לפני כן חיילים".
עו"ד נדב ויסמן אמר כי "לא היה עוד אירוע כזה שירו במחבל כשהוא שוכב פצוע במשך 11 דקות אחרי האירוע. זה מקרה חריג". הוא הוסיף: "יש שלב שבו אדם יוצא ממעגל הלחימה. המחבל היה רוצח אבל הוא יצא ממעגל הלחימה". לדברי ויסמן, מאז שנת 2003 לא היתה חגורת נפץ בגזרה הזו. הוא תהה מדוע אזריה לא הזהיר לפני שירה במחבל: "בראשו היו מניעים אחרים, כמו הדברים שאמר לאחר הירי שהמחבל צריך למות".