מפעילי מזל"טים ישראלים סירבו לדרישות מנהליהם ומנעו פגיעה בצבא ארמניה

המזל"ט מסוגל לשהות באוויר עד כשעתיים, ולפי האתר הרשמי של החברה הישראלית יכול להתחמש בחומר נפץ במשקל שבין קילוגרם אחד לשניים, שיכול להתפרק לאלפי רסיסים ולהתפזר. לפי האתר, המזל"ט "הוכח בקרב" ומצויד גם במצלמה.

יריבות קשה וממושכת

בתלונה נטען כי בשלב מסוים במהלך הניסויים וההדגמות ביקשו המארחים האזרים מהאורחים הישראלים לערוך הדגמה כפולה של שני מזל"טים ולכוון אותם אל עמדה מאוישת של צבא ארמניה. כאן חשוב לציין כי בין אזרבייג'ן לארמניה שוררת יריבות קשה מאז המלחמה ביניהן לפני כרבע מאה, כשברכז העימות חבל המריבה נגורנו קרבאך ומעת לעת מתרחשות תקריות גבול הכוללות חילופי אש ויש גם נפגעים.

כוחות הביטחון של אזרבייג'ן לא רק ביקשו הדגמה "חיה" של ביצועי המזל"טים, הם גם תכננו, כך נטען בתלונה למשרד הביטחון, לצלם את ההדגמה ולשדרה באחת מתחנות הטלוויזיה במדינה, מתוך מטרה להפגין "גאווה לאומית" ויכולת צבאית.
בכירי המשלחת של אירונאוטיקס נענו לבקשת המארחים אך נתקלו בסירוב עיקש של שני המטיסים (ששמותיהם שמורים במערכת). המטיסים טענו כי הם מסרבים להיות מעורבים בהדגמה "על חי", שעלולה לגרום לנפגעים בצבא ארמניה.

יש להדגיש כי על פי הוראות משרד הביטחון, אסור לישראלים להשתתף או להיות מעורבים במישרין או בעקיפין במלחמות ובמאבקים בין יריבים, אלא אם מקבלים לכך אישור מפורש, ואישור כזה הוא עניין נדיר. במקרה הזה האישור לא ניתן, מה עוד שלארמניה יש קשרים דיפלומטיים עם ישראל והיא אינה מוגדרת כמדינה עוינת.

בכירי המשלחת שנכחו במקום, כך נטען, ניסו לכאורה לשכנע את שני המטיסים לשנות את דעתם, איימו להענישם והסבירו כי סירובם למלא אחר הבקשה יפגע בסיכויי החברה לזכות בחוזה. אבל השניים עמדו בסירובם ובלית ברירה, כך נטען, נאלצו בכירי החברה לחמש ולהטיס בעצמם את שני המזל"טים המתאבדים. ככל הנראה, בשל חוסר מיומנותם בהפעלת המזל"טים, החטיאו שני כלי הטיס את מטרתם ובסופו של דבר לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. בעקבות התקרית התפטר אחד משני המפעילים מעבודתו והשני נמצא בשלבי עזיבה של החברה.

חברת אירונאוטיקס פעילה באזרבייג'ן ובעבר סייעה להקמת מפעל מזל"טים במדינה. אזרבייג'ן נחשבת לבת ברית אסטרטגית של ישראל ולפי פרסומים זרים, אנשי מודיעין ישראלים פועלים במדינה לאיסוף מידע על שכנתה איראן. כמו כן דווח כי ישראל הקימה במדינה בסיס שאמור היה לשמש את חיל האוויר במקרה של תקיפה נגד אתרי הגרעין של איראן.

במרוצת העשור האחרון נחשפו באזרבייג'ן כמה ניסיונות של אנשי מודיעין איראני ופעילי חיזבאללה לפגוע בשגרירות ישראל בבירה באקו ובמוסדות יהודיים במדינה. לפי פרסומים שונים, ניסיונות אלה סוכלו בזכות מידע שהמוסד אסף והעביר לשירותי הביטחון המקומיים.

אזרבייג'ן נחשבת גם ליעד חשוב ליצוא הביטחוני של ישראל וחברות ביטחוניות גדולות כמו התעשייה האווירית, רפאל, התעשייה צבאית, אלביט ואחרות פועלות בה ומוכרות לה נשק וציוד ביטחוני. לפני כמה חודשים התפרסמו תמונות בתקשורת הבינלאומית של מזל"ט מתוצרת ישראל, ש"התאבד" על אוטובוס שהסיע לוחמים ארמנים וגרם לאבידות קשות.

הקשרים בין המדינות הם גם בצמרת הגבוהה ביותר. לפני כתשעה חודשים הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בן כמה שעות בבאקו, שבמהלכו הפתיע מארחו הנשיא אילחם אלייב כשהודיע במסיבת עיתונאים משותפת כי היקף קשרי הנשק והביטחון בין שתי המדינות נאמדים בחמישה מיליארד דולר.

שווי של מיליארד שקל

אירונאוטיקס עצמה היא חברה ציבורית שלאחרונה הונפקו מניותיה בבורסה לפי שווי חברה של כמיליארד שקל. היא נוסדה לפני יותר מ־20 שנה. מנכ"ל החברה כיום הוא עמוס מתן. בעלי המניות העיקריים הם קרנות המנוף בראשית ו־KCPS (כל אחת מחזיקה ב־26.8%), קרן ויולה (23.44%) ומשפחת שקד (15%).

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ככלל, משרד הביטחון אינו נוהג להתייחס לנושאי יצוא ביטחוני. הטענה נבדקת על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד”.

דוברת חברת אירונאוטיקס הכחישה את הנטען בתלונה ומסרה בתגובה: "אירונאוטיקס משווקת את מוצריה ללקוחות בכ־50 מדינות שונות, בהתאם לאישורי האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) בלבד. הפעלה מבצעית נעשית תמיד על ידי הרוכש בלבד, ובאחריותו. אירונאוטיקס לעולם אינה מבצעת הדגמות על מטרות חיות, וכך גם במקרה זה".