המיתוס העברי שנוסח בתורה הוא גם עתיק, גם מורכב, גם מפורט, גם מתפרש על פני רוב העת העתיקה וגם קרוב להיסטוריה יותר מכל מיתוס אחר. לפיכך נסתייע בו במסענו לאחור, בעקבות הטרור.
המיתוס העברי על קין מסמל את האימה שבעצם הקיום. על מנת לשרוד עליך להפעיל טרור אחרת תהיה קורבן טרור: לרצוח או להירצח. כך הבינו את חיי האדם האנרכיסטים הראשונים - הרועים הנודדים, שמרדו בציביליזציה הבלתי טבעית של יצרני המזון ובממסד הבלתי יציב של יושבי הקבע, מכורי הטכנולוגיה, שהיא כוננה. לפיכך מיתוס קין מסמל גם את המלחמה הבלתי פוסקת בין ציביליזציית העירוניים יושבי הקבע, רווּיית הטכנולוגיה, היעילה והמלחיצה, לבין ציביליזציית הרועים הנודדים, הטבעית יותר והמאזנת את הנפש.
זאת מלחמה בין שתי השקפות עולם שהשתקפו בדתות ובתרבויות יריבות: מצד אחד של המתרס, השקפת עולם דינאמית, כאוטית, הוליסטית, הזורמת עם המציאות, שאפיינה את חבורות הציידים והלקטים הקמאיות, והתגבשה בדתם של הרועים הנודדים בעת העתיקה. מצד שני של המתרס, השקפת עולם סטטית, אנליטית, מעצבת את המציאות הקבועה ו"האמיתית", שאומצה על ידי יצרני המזון בעת העתיקה ומאז כופה את עצמה באמצעות טרור.
אדם וחוה היו, לפי המיתוס הזה, בני דור המעבר. בנם הבכור, קין, הוא נציגה הראשון והמובהק של הציביליזציה הסטטית והיעילה. לכן הוא רצח ולא נרצח. קין הוא הכופר הראשון המייצג את האמונה באדם ואת הדתות הפיזיות, בעוד הבל מייצג את האמונה באלוהים ואת הדתות המטפיזיות. הבל לא היה מסוגל להתמודד עם קין, משום שחידושיו של קין הפתיעו אותו. המיתוס העברי יציג בהמשך שני מורדים בציביליזציית קין: אברהם אבינו ומשה רבנו. טרור שהוא לגיטימי בעיני כופרים וטרור לגיטימי בעיני אלוהים עתידים להתמודד זה עם זה לאורך כל ההיסטוריה.
עקב אי־יציבותו המובנית של הממסד הפוליטי (ושל כל ממסד אחר) היה הכרח לכפותו, או לוותר עליו. נגד כפייה זאת מרדו העברים הקדמונים שחיברו את המיתוסים שבתנ"ך. צאצאיו הרוחניים של הבל עדיין ממשיכים למרוד, וסופם שיחוסלו או יתמסדו. זה היה גורלה של מהפכת אוקטובר ברוסיה ב–1917, וזה היה גם גורלו של מרד הסטודנטים ב–1968 לדוגמה.
אך מורדים חדשים ימשיכו את דרכם של קודמיהם, וביתר עוצמה, כמו אנשי איכות הסביבה או, להבדיל כמובן, אנשי אל–קאעידה ודאע"ש. כי אין שלטון בלי כפייה, ואין כפייה בלי מרד. הכפייה נושאת את דגל הממסד, המרד נושא את דגל האמונה והערכים. את ההומו ספיינס אי אפשר לביית לחלוטין, שהרי תובנת האדם איננה רק אנליטית אלא גם סינתטית והוליסטית. אין מרד אלא בממסד, בהתנהלותו, בכללי המשחק שהוא כופה, היעילים בטווח הקצר והבלתי יעילים בטווח הארוך, באמצעים האלימים שהוא מפעיל ובאימה שהוא מתאמץ להטיל על מורדים בפועל ובכוח. האדם הראשון מרד ב"ממסד" של אלוהים, אכל מפרי עץ הדעת ופיתח את טכנולוגיית ייצור המזון. הטכנולוגיה פיתחה את הממסד שנגדו האדם לא מפסיק למרוד.
טרור הוא צורת לחימה אופיינית למורדים, שהרי אין ביכולתם לנהל אלא לוחמה זעירה, וטרור הוא סוג של לוחמה זעירה. לעומת זאת לממסד יש חלופות: לנהל מלחמה סדירה, שהיא גם משמידה וגם מטילה אימה וטרור, ו/או לנקוט לוחמת אנטי־טרור זעירה. הממסד מתאמץ בדרך כלל להשמיד את המורדים בפועל ולאיים באימה מרתיעה על המורדים בכוח. רק לעתים רחוקות נוקט הממסד דרך של טרור פעיל כלפי אנשים החיים ופועלים בתחום חלותו. הממסד של פוטין היום ברוסיה נוהג כך.
כל ממסד באשר הוא מטיל מידה מסוימת של אימה מרתיעה. בלא אימה מרתיעה היה הממסד קורס. באסטרטגיה של השמדה נהגה ארצות הברית בתחילת המאה ה–21 כלפי אוסמה בן לאדן וארגונו, סדאם חוסיין ומשטרו והיום כלפי דאע"ש. באסטרטגיה של לוחמת אנטי–טרור היא נוהגת בכוח כלפי בן־לאדנים וסדאם חוסיינים. באסטרטגיה של טרור כלפי התושבים נקטו רובספייר בזמן המהפכה הצרפתית, אדולף היטלר בגרמניה הנאצית ויוסף סטלין בברית המועצות.
קין ייצג בעיני מחבר ספר בראשית את הממסד הקורא את הפרט לסדר והכופה עליו לוותר על החירות שבהיענות לעצמו, לתבונתו, לאמונתו ולמצפונו. הוא כופה עליו להתקרנף ולא - יחוסל. הבל ייצג בעיני אותו מחבר את אפסות הסיכוי להצליח במרד בציביליזציה הנוכחית, שהרי הבל חוסל וקין הוא שבנה עיר. ואפילו אם יזכו הרועים הנודדים להצלחות כמו המונגולים בהנהגת ג'ינגיס חאן במאה ה–13, יהיו אלה הצלחות זמניות. בטווח הארוך יגברו יושבי הקבע בשדה הקרב והג'ינגיס חאנים ייוותרו בזיכרון.
את האמת הזאת הבינו העברים הקדמונים ויצרו תרבות אנטי־אימפריאלית. זה אחד המפתחות להבנת סוד שרידותם הממושכת ולשנאה הכללית כלפיהם. העברים תכננו ועיצבו את גורלם למשך אלפי שנים, מופע המחייב תרבות אינטלקטואלית גבוהה. אינטלקטואליות גבוהה היא תופעה יוצאת דופן, מאיימת, מעוררת שנאה ומניעה טרור ויצרי השמדה כלפיה. לכן יוחנן בן זכאי הוסיף נדבך לעבריות: ויתור על טריטוריה. כך הפכו העברים ליהודים גלותיים.
בכל אדם חבוי מורד. מכיוון שאין ממסד בלי אנשים, ימנע עקרון השרידות מן הממסד להשמיד את כל האנשים המרכיבים אותו. אפשר לנסות להטיל אימה על המורדים. זה מה שעשה קין בעיר הראשונה שהקים וזה מה שעשו ועושים כל מקבלי ההחלטות אחריו, בערים, במדינות, במעצמות. קין הוא אבטיפוס שלילי בעיני הרועים הנודדים. הוא חסם את דרכם באשר הלכו, הוא התאמץ להטיל עליהם אימה כדי שיתפשרו, והוא ניסה להשמיד אותם כשלא נענו .
קין הוא האב המייסד המיתולוגי של הטרור הלגיטימי, שאין אפשרות לקיים מערכת פוליטית בלעדיו בציביליזציה הנוכחית - ציביליזציית הטרור. הטרור הלגיטימי בעיני אדם הוליד את הטרור הבלתי לגיטימי בעיני אדם, שהוליד את טרור הנגד השנוי במחלוקת, עד שאי אפשר לדעת מה קודם למה, אלא רק זאת שהאב הקדמון שלהם היה פרי עץ הדעת, דהיינו: מותר האדם מן הבהמה.
העברים העריכו את קין כיריב–על בעל כישורי–על. לפי אגדה יהודית, לאחר שקין נולד, הוא נראה לסובבים אותו כמלאך. קין לפי האגדה העברית הוא טיפוס רציונלי, הוא הטיל ספק בשיקול דעתו של אלוהים, הוא כפר בתבונתו המוחלטת, הוא מייצג את התוצאה של אכילת פרי עץ הדעת. הבל לעומת זאת הוא בעל אמונה חזקה. אין הוא מטיל ספק בשיקוליו של הקב"ה ומת על אמונתו. הלקח: לא די באמונה כדי לשרוד. את הלקח הזה הפיקו אברהם ומשה, ולכן שרדו, אף שמרדו בציביליזציית קין.
העברים העריכו את הריב בין קין לבין הבל כאבטיפוס של מלחמה בין ציביליזציות. לכן הם מיקמו אותו על הר המוריה שאין קדוש ממנו בעיניהם ושעליו הם בנו את בית המקדש. ביחס לשליטה על אותו הר, מתמקד, בעת כתיבת שורות אלה, הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים, הערבים והעולם המוסלמי. עיקרי אמונה הניעו מלחמות ללא פשרה אז ומניעים מלחמות ללא פשרה היום. השאלה במי מאמינים: באדם או באלוהים.
טרור הוא מופע פסיכולוגי, בעיקרו, של הצגת איומים ומימושם לשם הטלת אימה. תבונה היא היכולת לאבחן איומים ולנטרלם לפני שייצאו מן הכוח אל הפועל. נטרול הוא מופע של איום על איום. איומים פועלים בכל מקום, וככל שמודעים להם יותר, כך חשופים יותר לאימה שהם מטילים. לכן בכל מקום שנוכחת בו תבונה, פועל טרור. מכאן שאילן היוחסין של הטרור הוא גם אילן היוחסין של ההומו ספיינס (האדם הנבון) ושורשיו מסתרגים אל עצם הקיום. את האמת הזאת הבין בימי קדם מחבר ספר בראשית וניסח אותה בתיאור כינונה של ציביליזציית ייצור המזון, שהוא אירוע השער של הטרור העכשווי.
לפי התנ"ך, את הציביליזציה הנוכחית ייסד קין שהתגורר בשוּמר שבדרום מסופוטמיה. שם פותחה, לפי האנתרופולוגים, טכנולוגיית ייצור המזון ושם התרחש המעבר מציביליזציה קמאית של ציד וליקוּט לציביליזציה שלנו. כל מעבר הוא איום על השלב הקודם המבקש לשרוד, והקיום שלנו מורכב ממעברים. לכן כל מעבר כרוך בנטרול איומים ובהטלת אימה.
מחבר ספר בראשית ראה בפיתוח טכנולוגיית ייצור המזון חטא קדמון שדינו: גירוש אדם וחוה מגן העדן וייצור מזון במרחב נוכרי לטבעם. מכאן נובע שהמרחב המנוכר מטיל אימה על האדם, אשר מצדו מבקש לקעקע את המרחב הזה, או, למצער, לנטרל מקצת מאימתו על ידי התיישבות קבע במקום מאובטח. מסקנה: הטרוריסט האולטימטיבי הוא בורא העולם שביקש להטיל אימה על האדם ובכך להבטיח את תלותו המודעת בו ולמנוע את הסתאבותו המוסרית. מכאן שטרור נברא עם בריאת העולם, אף שהבורא ניסה לנטרל את הטרור באמצעות חיים בגן העדן.
על פי המיתוס, קין הגיע למסקנה, לפני כ־6,000 שנה, כי חיים בכפרים חקלאיים, קטנים ועצמאיים, אינם עונים על אתגרים קיומיים של יצרני מזון ויש לעבור למערכות חיים גדולות ומורכבות ויעילות יותר, המקיימות מנגנון מובנה של התייעלות בלתי פוסקת, גם אם מחירה של ההתייעלות המערכתית יהיה הצרת צעדי הפרט. הוא העריך שהאופן המיטבי לנטרול איומי שרידה הוא חיים בעיר–מדינה. משצץ רעיון זה במחשבתו, התחוללה מהפכה באבולוציה התרבותית של המין האנושי: הציביליזציה העירונית–פוליטית–טכנולוגית–טרוריסטית שלנו יצאה לדרכה.
אומנם אימה הייתה כאמור מאז ומעולם, אך בציביליזציה הקמאית שלפני ייצור המזון, שמעבריה היו איטיים מאוד ביחס לאורך חיי אדם ותובנות בני האדם זרמו עם המציאות ולא בודדו אותן, נוצר שיווי משקל בין התבונה לבין האימה. בציביליזציה הנוכחית המעברים מהירים יחסית, קופצניים, קצבם הולך וגדל, ואין לתבונה פנאי להסתגל לשינוי, שהרי כל שינוי הוא מציאות חדשה וחוקי זרימה חדשים.