המתווך בעסקת שליט: "הלוואי והיו נוהגים כך לגבי רון ארד"

בתגובה לשאלה על המחיר הכבד של העסקה- שחרור למעלה מ-1000 מחבלים- אמר מידן: "צריך לעשות סדר, בעסקת שליט שוחררו 1027, המספר הכולל, בעסקה עצמה שוחררו לפני חזרתו חצי, ו-500 לאחר חזרתו, כשאנחנו בחרנו את האחרים, ובחרנו אסירים קלים. מאות מתוכם היו אמורים להשתחרר תוך שנה שנתיים גם ככה".

"27 אסירות שוחררו כדי לקבל את הקלטת. אלו המספרים. המחיר הוא לא טוב, המחיר גבוה,  אף אחד לא עושה הסכמים בשמחה ובצהלה, עושים את זה, בעיקר שיודעים שאין עוררין שהוא חי, אף אחד לא ידע כלום עליו, גורר רגליים. אני לא אומר שהמחיר הוא קל, אם היה אפשר היה להימנע מזה, זה מה שהיינו צריכים לעשות, אבל אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא יכולים", הסביר. 

 

מידן הוסיף כי: "זה קשה מאוד כי מאחורי כל חייל יש משפחה. יש בין גופה לחייל. כשמדובר בחייל שבוי זאת שיחה אחת, ושיחה אחרת. זה חשוב למשפחות וגם מצורה משפחתית. זה יגבה מחירים אחרים, הוויכוח תמיד אם זה גופה או חייל חי, ואז יש דיון בין המשפחות לגורמי מודיעין. כל עוד אין הוכחה, המשפחות רואות בהם חיילים חיים. יש תמיד קונפליקט, כעסים ותסכולים. מי שמקצועי צריך להתייחס על זה מקצועית". 

בתגובה לשאלה על השפעת הלחץ הציבורי על המו"מ אמר מידן כי: "זכות המשפחות והציבור שתומך במשא ומתן, ההפגנות משחקות בהחלט לצד השני. לא הכשירו אותי איך להפעיל לחץ על אוכלוסיה כדי להביא אותם לכניעה. כאדם מן היישוב אני חושב שלרוב המהלך הזה לא עובד, וזה שייך למדינות מאוד מסוכנות".

"האם נלך על מהלך כזה, כישראלי, כיהודים? אם נעשה את המעשה הלא קביל הזה, זה מה שיביא את יחיא סנוואר לידי כך שיתפשר?", שאל מידן. "אני לא חושב שאפשר להצמיא או לכבות את החשמל, או למנוע טיפול רפואי לשני מיליון איש. המשפחה זכותה לתבוע, אבל גורמים מקצועיים שצריכים לפרוט את זה באופן יומי, זאת בעיה". 

מידן סיכם: "אנחנו רוצים לקדם את העניין, ויש להם את הדרך שלהם להפעיל לחוץ על החמאס. אפגוש את יאיר לוטן אחרי שאחזור מחו"ל. לא פנו אליי, את הנושא של שבויים ונעדרים, הנושא המתיש הזה, עושים אותו פעם אחת בחיים". 

מידן התייחס להזדהות של הציבור הישראלי עם גלעד שליט בתקופת החזקתו בשבי החמאס בעזה: "ככל שהתקרבנו לרגע של החילופים, זה הלך וגבר. זה היה גם. אני מסתכל על זה שראיתי אותו לראשונה, שהראיתי אותו לגנרלים הישראליים, מה שראיתי לנגד עיניי, ראיתי בחור די גמור, הוא היה במצב חרדתי, הוא היה חיוור מאוד, לא ראיתי מאודי פנים כאלה. הוא היה במצב קשה, והיתה לי תחושה קלה שהיה איתנו. האיש היה גמור".

מידן סיכם כי: "הרגשתי שהיה נכון מאוד לשחרר אותו. הלוואי והיינו עושים אותו מעשה עם רון ארד, ואז היינו מתווכחים עוד חמש שנים עליו".