בצה"ל דורשים תוספת תקציבית של כ-4.8 מיליארד שקל לשלוש השנים הבאות, כך הודיע שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בתדרוך מיוחד שערך לתקשורת ביחד עם בכירים במערכת הביטחון. דרישת שר הביטחון עומדת בסתירה לסיכומים מלפני שנתיים עם האוצר שבעקבותיו נקבע שצה"ל ומערכת הביטחון יאמצו תכנית רב שנתית (תר"ש) עד 2020 שבה תקציב הביטחון והתוספות שלו יקבעו מראש ולא ישתנו אלא"אם מתחולל שינוי מהותי".
ליברמן משתמש בנימוק הזה כדי לדרוש את התוספת. משרד האוצר עד כה מתנגד. ליברמן הסביר את הצורך בתוספת התקציבית, לנוכח "שינויים מהותיים" שחלו באזור ובהתייקרות עלויות ההצטיידות של צה"ל במטוסי אף-35 ומערכות מתקדמות. ליברמן מנה שלושה שינויים מהותיים, שלדבריו, חלו בשלוש השנים האחרונות.
נוכחות רוסית מאסיבית בסוריה, שלדבריו, שינתה את תמונת המצב. כניסת נשק מדויק לאזור ותכנית הטילים הבליסטיים שאיראן מקדמת בקצב מואץ. "ניסינו להתייעל באופן עצמאי והוצאנו כמיליארד שקל על פרויקטים מעבר לסעיפים המופיעים בהסכם שנחתם בזמנו עם משרד האוצר", הסביר וסיפק כמה דוגמאות: השקעה של 300 מיליון שקל מתקציב משרד הביטחון בהקמת המכשול לאורך גבול רצועת עזה והשקעה נוספת של כ-270 מיליון שקל בהקמת גדר באיו"ש.
במהלך התדרוך הוצגו נתונים, המראים כי במדינות הסובבות את ישראל חל בחמש השנים האחרונות זינוק של 35% בתקציבי הביטחון, בעוד שבישראל חל גידול מתון יחסית של 13%. גידול חד חל בשנים האחרונות בתקציב הביטחון של איראן, שתופס נתח של 22% מתקציבה הכולל של הרפובליקה האיסלאמית, בעוד שתקציב מערכת הביטחון בישראל עומד על כ-12% מתקציב המדינה. "תקציב הביטחון הצטמצם משמעותית עם השנים. בשנת 73' הוא עמד על49% מתקציב המדינה", ציין ליברמן.
לדבריו, כ-80% מהתקציב של חיזבאללה, העומד על כ-1.1 מיליארד דולר בשנה, ממומן על ידי איראן ו-20% ממקורות עצמאיים של הארגון. הוא הזהיר, כי ישראל לא תשלים עם בסיס ימי או אווירי של איראן בסוריה. "הבהרנו את עמדתנו. אנחנו מאוד שקופים ומאוד ברורים", הדגיש. ליברמן אמר עוד שהתנאי של ארה"ב להשתמש בכספי הסיוע לרכישות מוצרים ממפעלים בתחומה, מכביד עוד יותר על מערכת הביטחון ומקשה על הזמנות ממפעלים ישראלים.
הוא ציין, כי תקציב צה"ל עומד כיום על כ-31 מיליארד שקל ומבחינה ריאלית לנוכח הצרכים הוא צריך לעמוד על כ-44 מיליארד. "התוספת של 4.8 מיליארד שקל לשלוש שנים שאנו מבקשים נחוצה לצה"ל", הוא הסביר. לנוכח הביקורת על הניסיון להביא לגידול במערכת הביטחון על חשבון נושאים כמו בריאות וחינוך, אמר ליברמן: "לישראל הגיעו השנה כשלושה מיליון תיירים. בלי שקט בטחוני הגידול הזה לא היה מגיע. בזכות השקט הביטחוני יש יותר תיירים ושגשוג כלכלי".
הוא התריע, כי כיום שליש מהבניינים בצפון הארץ אינם ממוגנים ויצא בקריאה לממש את החלטת הממשלה מהעבר למגן את כל הבניינים. "זה אומנם באחריות משרד השיכון, אבל אם חלילה יהיו נפגעים מקטיושה, יבואו אלינו", הוא הוסיף. שר הביטחון הודיע עוד שיימשך הפרויקט המואץ של העתקת קרית התקשוב וקרית המודיעין לנגב. "הקמת עיר הבה"דים יצרה 700 מקומות עבודה לתושבים מירוחם, דימונה וארד. אנחנו ממשים את החזון של הפרחת הנגב".
בתשובה לשאלה האם להערכתו קיימת כיום סבירות גבוהה למלחמה, השיב ליברמן: ."אנחנו נמצאים באזור בלתי צפוי. אף אחד לא צפה את התפטרות אל-חרירי ואף אחד גם לא צפה בזמנו את האביב הערבי. יש כאן אירועים דרמטיים. צריכי להיות ערוכים לכל התפתחות".
שר הביטחון, שהמליץ על מתן חנינה לאלאור אזריה והביע אכזבה מהחלטת הנשיא ראובן ריבלין שלא לחון את החייל, יצא נגד מסע ההכפשות המתנהל נגד הנשיא מאז פרסום החלטתו. "תמכתי במתן חנינה לאזריה, אבל לא היה שום מקום להשתלחות בנשיא", הדגיש.
"דעאש משנה צורה, אבל לא נעלם"
גורם בכיר בצה"ל, שהשתתף בתדרוך, טען כי "מיצינו את הכסף שלנו במיטבית. ההסכם עם משרד האוצר יצר יציבות וגרם למחלות פנימיות – אנורקסיה".
לדברי, בצה"ל היו מאוד ערניים לדעת הציבור וביצעו התייעלות משמעותית. הגורם הבכיר ציין שיש להיערך לשינוי אפשרי בהסכם הגרעין שחתמו המעצמות עם איראן. "נצטרך לעשות אז חשיבה מחודשת", הוא הבהיר, "הציר איראן-סוריה-חיזבאללה התעצם". עוד אמר כי יש צורך בתוספת תקציבית, לצורך בניית כוח להתמודדות עם האתגרים החדשים.
הגורם הבכיר ציין כי לנוכח עיצוב המציאות החדשה בסוריה, בה איראן מנסה להתבסס, קיים פוטנציאל להסלמה. "דעאש משנה צורה, אבל לא נעלם", הוא העריך על רקע תבוסת הארגון שאיבד את מרבית השטחים בהם החזיק בסוריה, "אולי הוא יהיה יותר בסיני ופחות בסוריה. המרכיב האידיאולוגי חזק מאוד". הוא הוסיף, כי איראן הפכה לגורם מרכזי בסוריה, בנוסף לחיזבאללה. "נוספו מליציות. איראן רוצה להיתפס כמעצמה אזורית. על הזירה הפלסטינית, הוא העריך שהכל עומד כעת על הסכם הפיוס הפנים פלסטיני. לנוכח השינויים הדינאמיים בצפון ובגזרה הפלסטינית, הוא הדגיש: "פוטנציאל החיכוך עולה".
לדבריו, צה"ל זקוק ליותר כלים להתמודדות עם המציאות החדשה המתהווה. "איראן מאתגרת את ישראל ומצמצמת פערים טכנולוגיים", הוא התריע – "יש לשמר את היתרון האיכותי שלנו. גורם בכיר נוסף שהשתתף בתדרוך אמר, כי העלויות של "יחידת ביטחון" עלו בשנים האחרונות והסביר: "מטר גדר ומכשול יותר יקר, כל מטוס הרבה יותר יקר, גם כל פגז יקר יותר. עלויות הביטחון זינקו".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדרישות כי "ביום 24.11.2015 נחתם סיכום תקציבי בין משרד האוצר למשרד הביטחון (סיכום כחלון-יעלון), במסגרת הסיכום נקבע מתווה תקציבי רב שנתי לשנים 2016-2020 למערכת הביטחון הכולל תוספת תקציבית משמעותית לבסיס תקציב הביטחון לצד רפורמות בתחום השיקום, השכר, הפנסיה ומשך שירות החובה. יש לציין, כי הוודאות התקציבית הקיימת במסגרת הסיכום, מאפשרת, לראשונה, לצבא לתכנן מראש את תקציבו לטווח ארוך ומאפשרת מיצוי יעיל ומיטבי של התקציב.
"בהתאם לכך, גיבש הרמטכ"ל תכנית רב שנתית לשנים אלה (תר"ש גדעון), אשר מהווה, לדברי הרמטכ"ל, מענה מקיף וכולל לדרישות ולצרכי הצבא ומערכת הביטחון בשנים אלה. דרישות תקציביות נוספות מהוות הפרה מהותית של הסיכום, ויובילו לכך שכל התועלות של מערכת הביטחון מהסיכום ירדו לטמיון ובפרט יכולת המערכת לממש את תר"ש גדעון".