מאז הקמתו נחשב צה"ל לצבא העם, ומשאבים רבים מושקעים בהגדלת מספר המתגייסים לשורותיו. אלא שבצבא צופים קדימה ומעריכים שבשנים הבאות יהיה צורך להתמודד עם "צרות טובות", אם אפשר לכנות זאת כך: עודף מתגייסים. לפיכך בוחנים בצה"ל אפשרות לשינוי מודל השירות, באופן שמשך השירות ייקבע לפי התפקיד ולא לפי המגדר. כמו כן נבדקת אפשרות להגדיל את מספר המשרתים בימ"ל (יחידות מחוץ לסדר הכוחות), במסגרות לאומיות אחרות מחוץ לצה"ל כגון במשטרה, בחינוך, במשרד הביטחון ועוד.
ועדה באגף כוח האדם עוסקת בנושא בימים אלה ומגבשת המלצות שיוצגו לפורום המטה הכללי בדיון מיוחד שייערך בחודש הבא. על פי הערכות צה"ל, ב־2027 יתגייס מספר שיא של 17 אלף צעירים יותר מאשר כיום, מהם 10,000 בנות ו־7,000 בנים. בגלל מגמת העלייה בגיוס חרדים ודתיות, המספר הזה עוד עשוי לגדול.
לצה"ל ברור שיש להתארגן בהתאם, אך בצבא מתנגדים נחרצות לרעיון הנשמע לאחרונה להפיכתו לצבא מקצועי. "כל מי שמדבר על שירות התנדבותי־מקצועי לא יודע על מה הוא מדבר, זה גובל בחוסר אחריות", אומר קצין בכיר באגף כוח אדם.
העמדה המובילה בצבא היא שבכל מקרה לא יהיה מצב של אי־גיוס צעירים בגלל עודף מתגייסים. עם זאת, הקצין הבכיר מדגיש, "גם לא תהיה אבטלה סמויה. חייל משועמם, עדיף שלא יהיה בצה"ל. לכן אנו משקיעים מחשבה רבה בנושא. אם לא נגייס את כולם לצבא או למסגרת אחרת, נאבד לגיטימציה".
בין החלופות שבוחנת הוועדה נכלל שירות במשך זמן שייקבע לפי התפקיד. למשל, משך השירות של פקיד יהיה שונה מזה של לוחם. במקביל השכר של הלוחמים יעלה באופן ניכר בחודשי השירות הנוספים.
לוחמי הקומנדו ימשיכו לשרת שלוש שנים
חלופה נוספת הנבחנת היא להגדיל את המכסות שצה"ל מקצה לשירות במסגרת ימ"ל. ראש אגף כוח אדם, אלוף מוטי אלמוז, הצהיר באחרונה כי נבחנת אפשרות לשלב יותר חיילים במערכת החינוך במודל משולב - חצי יום בצבא וחצי יום במשימות חינוכיות. נוכח בעיה של תשתיות - הצבא יתקשה לקלוט כל כך הרבה טירונים בבסיסי הטירונות הקיימים - נבדקת האפשרות שגופים שיקבלו חיילים לשירות מחוץ לצבא יהיו אחראים גם להכשרתם.
בינתיים כבר הוחלט סופית כי שלא כמו שאר החיילים, שממרץ ייהנו מקיצור השירות ל־32 חודשים בלבד, לוחמי חטיבת הקומנדו - מגלן, אגוז, רימון ודובדבן - ימשיכו לשרת שלוש שנים. זאת בשל ההכשרה הארוכה והרמה המקצועית הגבוהה הנדרשת ביחידות אלה.