אחמד, גבר בשנות ה־30 לחייו, נענה ביום שישי לקריאה לצאת לצעדת השיבה הגדולה ליד הגדר. הוא המתין לאוטובוס במרכז העיר עזה, שאסף אותו לתהלוכה. "זו הייתה קריאה של כל הפלגים, כולל פת"ח, וגם סתם תושבים", הוא מספר. "הדיווחים בישראל, שלפיהם זה עלה עשרה מיליון דולר לארגן את התהלוכה, אינם נכונים. מקסימום שני מיליון שקלים".
"הפלסטינים נראו ביום שישי יותר מאוחדים מבכל תקופה בעבר", מספר אחמד. "לצדי בצעדה ראיתי לא רק את מי שמזוהים עם חמאס, אלא גם עם הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, עם פת"ח וגם עם הסלפים. כולם יצאו לצעוד, כאשר חמאס הדגיש שמדובר בצעדה בדרכי שלום. גם כל מנהיגי הפלגים, כולל פת"ח, השתתפו בתהלוכת השיבה הגדולה והניחו בצד את כל המחלוקות ביניהם. יצאנו לקרנבל חגיגי, שכלל גם ריקודי עם ואפיית לחם בצורה מסורתית. ראיתי הורים רבים שהביאו גם את ילדיהם לחגיגה. ציפינו שישראל תירה גז מדמיע, ולכן נערכנו מראש, אך לא העלינו בדעתנו כי האירוע הזה ייגמר עם יותר מ־1,200 פצועים. גם אלה שעמדו במרחק קילומטר ויותר נורו על ידי הצלפים הישראלים. הפכו אותנו לברווזים במטווח".
צעדת השיבה נערכה בשישי האחרון, יום האדמה, וצעדות דומות צפויות להימשך מדי יום שישי לפחות עד אמצע מאי, יום ציון הנכבה בקרב הפלסטינים. עשרות אלפי פלסטינים הגיעו בשישי בבוקר לשישה מאהלים שהוכנו מראש לאורך גבול הרצועה עם ישראל. כמו כן, אל הגדר הגיעו צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. צה"ל הגיב בירי אמצעי פיזור הפגנות וירי צלפים. בסוף היום דיווחו הפלסטינים על 16 הרוגים מירי בעימותים עם צה"ל. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא ל"חקירה עצמאית ושקופה" של האירועים לאחר דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם שבו הובע חשש מהסלמה חדשה באזור.
לדברי עיסא, אחד מתושבי הרצועה שגם הוא השתתף בצעדת השיבה, מה שהתרחש בשישי האחרון החזיר את רצועת עזה וגם את חמאס לחזית הבינלאומית. "בישראל טענו כל הזמן שעזה היא מנהרות, טרור וירי רקטות", הוא אומר. "הפעם חמאס הוציאו עם הפלגים הנוספים קרוב ל־30 אלף מפגינים, ובהם נשים וילדים וגם זקנים. הכל בדרכי שלום. העולם רואה את הכל. הוא רואה שממשלת הימין רצתה לראות הרבה דם באותו יום, כי היא חוששת מצעדות ותהלוכות שלוות הרבה יותר מאשר הטילים של רצועת עזה".
עיסא היה סקרן לדעת כיצד יגיב הציבור בישראל לאירוע הזה. "כולם התנפלו על השמאל ועל מרצ, שבסך הכל ביקשו בדיקה של אי־המידתיות בירי במפגינים", הוא אומר. "מספר הפצועים מראה על ירי ללא הבחנה. אני לא מאמין שתהיה הסלמה צבאית. בחמאס למדו שצעדות והפגנות כאלה מדאיגות את ישראל יותר מאשר כמה טילים. הארגון מחזיר לעצמו את הלגיטימיות הבינלאומית, בסיוע נדיב של חיילי הצבא הישראלי".
כיצד חשים תושבי הרצועה כעת?
"האנשים במצב של ייאוש. מחפשים מפלט. מבחינתם, הם איבדו כל תקווה לעתיד טוב יותר, גם בשל המצור. האנשים יצאו בעצם לחגוג יותר מאשר להתעמת עם כוחות הביטחון הישראליים. הם הגיעו למקומות שבעבר לא הצליחו להגיע אליהם, כי מדובר באזורים צבאיים. ביום שישי הם הגיעו לאזור האסור, שכונה על ידי האנשים 'גן העדן האסור של עזה'. כאשר ראו את הדברים מקרוב, היחס של האנשים השתנה. זה עודד אותם להגיע שוב ושוב".
אנו צפויים לראות עוד צעדות אלה?
"צעדת השיבה הגדולה הייתה מעין בלון ניסוי. אני מבטיח לך שאם בצעדה הבאה בדרכי שלום תחזור ישראל על אותה מדיניות של ירי ללא הבחנה, יהיו שיגורי טילים, והפעם גם העולם יבין אותם. מה שראינו ביום הצעדה הגדולה זו תחילת התארגנות לסבב לחימה נוסף. בפעם הבאה לא רק שנקבל לגיטימציה פלסטינית וכלל־ערבית לפתוח באש, אלא גם את הלגיטימציה של כל הקהילה הבינלאומית".
סקירת עיתונות // צעדת השיבה
נקודת מפנה
העיתונים הערביים, ובעיקר הפלסטיניים, דנו, כצפוי, בהרחבה בצעדת השיבה לרגל יום האדמה, שחלה ביום שישי האחרון, ובה נהרגו 16 פלסטינים ונפצעו יותר מ־1,000. בעיתון "אל־חיאת אל־ג'דידה" ("החיים החדשים") תיאר עומר חלמי אל־גול את האירועים האחרונים כ"תפנית חדשה במאבק הלאומי הפלסטיני, מאחר שהם סללו את הדרך לאינתיפאדה חדשה בדרכי שלום". הוא הוסיף כי "נפילת הקורבנות לא מצביעה על רצונם למות, אלא באה במסגרת ההגנה שלהם על הזכויות, האינטרסים והיסודות הלאומיים לבניית עתיד טוב וחופשי יותר לבניהם ולנכדיהם, וכדי להבטיח שהם עומדים על זכותם להישאר על האדמה הפלסטינית, אדמת האבות והסבים".
הסופר הפלסטיני כיפאח זבון כתב ב"א־שארק אל־אווסט" ("המזרח התיכון") הלונדוני כי "המסר לעולם היה שונה הפעם. קול חזק יותר, עם הרבה דם ומסרים רבים המעניקים חזקה לעימות רחב יותר, בצל היעדר אופק מדיני בפני הפלסטינים".
במאמרו של מוחמד סוידאן ב"אל־רד" (המחר) הירדני, תחת הכותרת "החרדה הישראלית מזכות השיבה", נכתב: "בימים הבאים נראה ניסיונות נמרצים ומזימות חמורות של הישות הציונית או בעל בריתה, הממשל האמריקאי, לחסל את הסוגיה הפלסטינית". סוידאן הביע אופטימיות כי "ההקרבה הפלסטינית והעמידה האיתנה בפני כל המהלכים הישראליים יכשילו את המזימות ותוכניות החיסול. התוכניות הללו יתנפצו על סלע האמת, לא משנה מה יהיה גודל התוקפנות". הכותרת הראשית של העיתון הייתה: "הכיבוש מבצע טבח חדש ברצועת עזה".
"עזה מעל לאדמה, וישראל במנהרות", הייתה כותרת מאמרו של העורך הראשי של סוכנות "מען", ד"ר נאסר אל־לחאם, ובו הדגיש כי מצעד השיבה הוציא את עזה מתחת לאדמה - אל החזית. "התקשורת הישראלית עשתה הכל כדי להציג את עזה לעולם כאילו הייתה רשת של מנהרות, נשק וטילים מתחת לאדמה והתייחסה אליה כאל אזור מלחמה שיש להפגיז בכל יום", כתב לחאם, שאחריו עוקבים יותר מ־1.3 מיליון בני אדם. "בסוף השבוע הצליחו תושבי עזה להשיב את הדברים למקומם הטבעי; עזה מעל לאדמה, עזה על תושביה, חלומותיה ותקוותיה, על חזונה וחיוכה. עזה אינה שחקני שחמט שמתים למען המלך, אלא היא המלך שאינו מסיר את הכתר שלו למען הכנופיות מתל אביב. שהטרוריסטים ימשיכו להסתתר בבור של משרד ליברמן בקריה".
בעיתון "אל־איאם" ("הימים") הפלסטיני כתב עבד א־נאסר א־נג'אר כי "צעדת השיבה נשאה בתוכה כמה מסרים, למרות המחיר הכבד ששילם העם הפלסטיני. המסר הראשון הוא שזכות השיבה נותרה איתנה למרות הניסיונות לבטל אותה. המסר השני הוא שאיש אינו יכול לדלג על העם הפלסטיני, גם לא ארצות הברית עצמה. המסר השלישי הוא שהכוח האמיתי נמצא בידי הצעירים, הילדים והזקנים שמניפים את הדגל הפלסטיני אל מול כלי הכיבוש הצבאי, והם עומדים בחזה חשוף אל מול כל ההתנכלויות".
בעיתון "א־דוסתור" ("החוקה") הירדני כתב עריב רנתאווי כי צעדת השיבה היא "סיפור הצלחה ויצירתיות פלסטיני", והוסיף כי "עוף החול הפלסטיני לא יפסיק לקום לתחייה מתחת לאפר ולהריסות, להגביה עוף למקום שבו חצי הבגידה והחולשה לא יפגעו בו".
פייסל אבו חדרא כתב ב"אל־קודס" הפלסטיני כי "אירועי יום שישי האחרון משיבים אל התודעה את כל הפחדים של האחים הערבים בנוגע לפליטים, לאונר"א ולזכות השיבה, ועונים לכל אלה שהביעו פחד וחרדה".