גזענות, רימוני עשן וחברה שמנקה נשקים: קבילות החיילים בצה"ל נחשפות

3,734 מהקבילות הוגשו אשתקד על ידי חיילים בשירות חובה (53.33%), שיעור דומה לקבילות שהוגשו ב-2016. 632 קבילות נוספות הוגשו על ידי חיילים בשירות מילואים והן היוו 9.3% מכלל הקבילות, גידול של כאחוז לעומת השנה שלפני כן. מספר הקבילות של חיילים בשירות הקבע הסתכם ב-789 והן היוו 11.27% מכלל הקבילות – ירידה של כ-1.1% לעומת 2016. 

מסיכום הנתונים עולה עוד, כי מספר הקבילות שהתקבלו מאוכלוסיית המיועדים לשירות הביטחון היה 1,475 והן היוו שיעור גבוה יחסית של 21.07% מכלל הקבילות – גידול של כחצי אחוז לעומת השנה שלפני כן. הטיפול ב-72.55% מכלל הקבילות שהתקבלו בנציבות הסתיים בפרק זמן של עד חודשיים והטיפול ב-91.08% הסתיים תוך שלושה חודשים. בנוסף לקבילות שהתקבלו במהלך 2017 בכתב, התקבלו 20,334 פניות במוקד הטלפוני אשר מפעילה הנציבות.

לא מספיק מודעים לבריחת המוחות

בריק התריע בדו"ח הנציבות על ירידה ברצון להתחייב לשירות קבע, בפרט במערך הטכנולוגי, שלדבריו חשוב ביותר בשדה הלחימה העתידה. הוא גם מתח ביקורת על המשמעויות של מודל "הקבע הצעיר" – מודל שירות הקבע החדש בצה"ל, הקובע תחנת יציאה נוספת לאחר 14 שנה בקבע לקצין שלא יקודם לדרגת סגן אלוף. לדבריו, קצינים רבים חוששים מהתחנה הזו ומיציאה לאזרחות ללא רשת הביטחון של הפנסיה.

"אני נאלץ לומר בצער שנראה כי צה"ל אינו מודע באופן מספק להשלכות מרחיקות הלכת של עניין זה והפיקוד הבכיר יותר אינו נכנס דיו בעובי הקורה". הנציב הדגיש בדו"ח את הבעיות הקשות שחווה הצבא בשל הקיצוצים הנרחבים. הוא הציג מקרים בהם מפקדים מקבלים נפח משימות הגדול ביחס להיקף כוח האדם העומד לרשותם".
 

"נוצר מצב של חוסר הלימה בחלק מהמערכים בין המשימות המוטלות על הקצינים, הנגדים והחיילים, לבין היקף כוח האדם והמשאבים העומדים לרשותם", הוא מזהיר עוד - "עקב המצב החמור שנוצר, חובה על מקבלי ההחלטות להיכנס בעובי הקורה ולבחון כל מערך ומערך ולהתאים בין כוח האדם לאחר הקיצוץ לבין הפעילות והמשימות שיש לבצע. בריק מתריע עוד על צניחה במספר היוצאים לקורסי פיקוד מקרב בני המיעוטים ועל קשיים בגיוסם לצה"ל.

"בשנים האחרונות חלה ירידה של ממש, שניתן להגדירה כצניחה, במספר היוצאים לקורסי הפיקוד ולקצונה בקרב בני המיעוטים. הנתונים מלמדים על צניחה של עשרות ואף מאות אחוזים בשיעור היציאה לקורסים", הוא מציין – "התרשמתי כי יש קבוצה לא מבוטלת בהיקפה, בעלת מוטיבציה להתגייס, אך היא אינה זוכה לשיתוף פעולה ולתמיכה".

הנציב תוקף: "הועסקה חברה חיצונית לניקוי נשקי החיילים"

בריק קובע עוד בדו"ח המקיף, כי ביחידות רבות בצה"ל אין מקפידים על ניהול שגרת טיפולים בנשק, בציוד לחימה וברכב קרבי משוריין.

"לא תמיד מתקיימים מסדרי בוקר לטיפול בנשק אישי וטיפולים סדורים בטנקים וברקם, הן בשגרה והן לאחר אימונים", הוא מציין – "באחד מביקוריי אף נחשפתי לכך שאחד מבסיסי האימונים המרכזיים שכר חברה אזרחית לניקוי כלי הנשק לאחר אימונים. חיילים שאינם מטפלים בציוד אישי כנדרש בעת שגרה, לא יידעו לעשות זאת בשעת חירום, דבר שיוביל לחוסר כשירות ולחוסר יכולת לעמוד במשימות".

הנציב גם מתריע לנוכח התופעה של שימוש בטלפונים ניידים באופן הפוגע בקשר הפיקודי והבין-אישי: "בשנים האחרונות, שבהם השימוש ברשתות החברתיות ובטלפונים החכמים הוא כה נפוץ, הקושי להגן על הזכות לפרטיות נעשה סבוך ומורכב מאין כמוהו", הוא מציין - "מעת לעת מגיעות קבילות חיילים, שעילתן היא שהקובלים צולמו בנסיבות מביכות ובהמשך פורסמו תצלומיהם ברבים, ללא אישורם, בין שבכינוסים מקצועיים ובין שלצורך הפקת לקחים בקרב מפקדים". באחד מהמקרים, חייל קבל נגד מפקד תורן שערך חיפוש בטלפון הנייד שברשותו, במהלך משימת שמירה בבסיס בו שירת.

"שימוש בלתי מושכל בטלפונים ניידים ברבות מיחידות הצבא פוגע בפיקוד ובמנהיגות של מפקדים כלפי פקודיהם", הוא קובע – "מחמת 'שיח אלקטרוני' בטלפונים ניידים, נפגעים הקשרים הבין-אישיים, שכן הוא עלול להחליף את השיח הישיר בין המפקדים לבין פקודיהם ובין החיילים לבין עצמם". בריק מתריע עוד על יחס פוגעני ומזלזל של מפקדים, לרבות כאלו שאינם זוטרים, כלפי פקודיהם.
 

באחת הקבילות, הגיע מפקד פלוגה לשער הכניס לבסיס והחל לצעוק באופן לא ראוי על חייל, אשר שמר בשער הכניסה. המפקד אף ניסה לפתוח את השער בכוח. בקבילה נוספת, הודה מפקד פלוגה, כי התבטא באופן גזעני כלפי חייל בשני מקרים שונים.

אמו של חייל קבלה, כי מפקד פלוגה זרק רימון גז, אשר נפסל לשימוש, לעבר פינת העישון במתחם המשרדים הפלוגתי. הרימון התלקח התלקחות חלקית.

נציב הקבילות מציין עוד, כי באחד מהמקרים החמורים עלה, כי חייל נדרש להצטרף לפעילות עם נשקו, למרות שחווה קושי נפשי. במקרה נוסף, קבל אביו של קצין על אופן התנהלותו של מפקד היחידה בדרגת סגן אלוף, שבה שירת בנו, כאשר העמידו לדין בתחנת אוטובוס. 

גם במהלך 2017 התקבלו קבילות של חיילים על השירות הרפואי. חייל שיתף פוסט ברשת החברתית לגבי מצבה הרפואי של חברתו והלין על התנהלות גורמי הרפואה בבסיס. מפקד הבסיס נזף בהם על הפרסום ובהמשך אף כינס את כל המשרתים בבסיס, מבלי להודיע להם על מטרת הכינוס והציג את פרטי המקרה וגם את שמותיהם של החייל וחברתו.

חוסר ביטחון כלכלי דוחף את המשרתים בקבע לאזרחות
 

בריק מתריע על פערים הן בהיבטי כוח האדם והן בהיבטי טכנולוגיה ותשתיות בשירותי הרפואה בצה"ל.

"הפערים בין היקף המשימות להיקף כוח האדם ופערים מהותיים של טכנולוגיה ותשתית העמיסו עומס בלתי אפשרי על הגורמים המטפלים, שהביא לשחיקתם ולפגיעה בשירות הניתן למטופלים", הוא קובע.

לדבריו, בהיעדר טיפול שורש תימשך המגמה של רופאים ואנשי סגל רפואי המעדיפים להשתחרר ולממש עצמם באזרחות, נוכח חוסר הביטחון הכלכלי והיעדר תכניות פיתוח והתמחויות מקצועיות בהמשך שירותם הצבאי.

בריק מתריע עוד, כי מבירור קבילות שהתקבלו בנציבות עלה, כי לעיתים המפקדים אינם מייחסים את החשיבות הנדרשת למצבו הרפואי של החייל
ומפעילים לא אחת שיקול דעת עצמאי, בשונה מהנחיותיהם המפורשות של גורמי הרפואה. באחד מהמקרים, המשיך חייל לוחם לשרת בתפקיד, למרות שגורמי הרפואה מצאו אותו כמי שאינו מתאים עוד לתפקיד.

באירוע נוסף, הלין חייל ששמר במוצב במשימת הגנת מתקנים, כי פנה כמה פעמים לראשת הצוות ודיווח לה, כי חש ברע במשך כמה שעות. אבל רק לאחר פניות חוזרות ונשנות ולאחר מעורבותם של מפקדיו ביחידת האם הוא פונה באמבולנס לחדר המיון.