ראש סוכנות החלל הישראלית, האלוף במיל' יצחק בן ישראל, פרסם אתמול פוסט בפייסבוק, בו הוא טוען שישראל השיגה פריצת דרך שתאפשר לה לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות. בראיון הבוקר (חמישי) לאלון בן דוד, רוני דניאל ויואב לימור ב"קבינט" ב-103FM, התייחס בן ישראל, לשעבר ראש מינהל פיתוח אמצעי ללחימה בצה"ל, לנושא ואמר כי כבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת כזו, אם יינתנו התקציבים המתאימים.
בן דוד: "שנים שמלווה אותנו הוויכוח על מערכות ההגנה האקטיבית המבוססות לייזר ולא על יירוט קינטי, ששורה של מומחים ואפילו כת, הייתי אומר, דוחפים את הסיפור ואומרים שמדינת ישראל חייבת לעבור ללייזר".
דניאל: "אתה יודע שלא עוברים ללייזר כי לא הייתה פריצת דרך טכנולוגית".
אלון: האלוף במיל' בן ישראל, באמת פריצה דרמטית?
בן ישראל: "כן, אתם זוכרים לפני 20 שנה מפא"ת פיתחה והדגימה שאפשר להפיל רקטות עם נשק לייזר. הבעיה הייתה שהטכנולוגיה שבה ייצרו את הקרן עצמה - את הלייזר, הייתה כזו שלא ניתנת למזעור למערכות נשק, ולכן מה שעשו במשך 20 שנה זה השקיעו בפיתוח טכנולוגיה אחרת לגמרי לעבר מצב מוצק. הבעיה היא לעשות לייזר במצב מוצק עם מספיק הספק שיוכל להפיל את הרקטות. לפני כשנה בערך הושגו פריצות דרך בישראל בתחום הזה, שבאמת אין לזה תקדים בעולם".
דניאל: אבל בוא נצלול רגע אחד ונהפוך את זה לזמין גם למי שאינו טכנולוג. עד הלייזר המוצק, עד פריצת הדרך הזו, כדי לשגר או לירות כמה מטחי לייזר היית צריך כמעט מפעל תעשייתי גדול - מישהו אמר לי שטח של מגרש כדורגל, מסוכן עם חומרים רעילים. ועכשיו אתה אומר שזה ייכנס למשהו דמוי בטרייה. לוחצים, זה יורה, זה יכול מיד לירות עוד?
בן ישראל: "לא מדובר על בטרייה, אבל זו מערכת שאפשר לערוך אותה לגודל של משאית שיכולה לנוע ממקום למקום, היא מסוגלת לירות, לייצר קרן לייזר ולירות אותה לעבר רקטה, או אפילו במקרה של לייזר אפשר אפילו פצצות מרגמה. פצצות מרגמה עפות זמן קצר מדי עד שפוגעות במטרה ולמערכות של טילי יירוט לוקח יותר מדי זמן להגיב. לייזר יכול ליירט אותן כי הוא טס במהירות האור ויכול להפיל אותן כמו שהודגם לפני 20 שנה, אלא שעכשיו הטכנולוגיה בשלה. היא לא הייתה בשלה ב20 שנה האחרונות".
לימור: ברשותך כמה שאלות פרקטיות. על איזה רקטות אנחנו מדברים? כל הרקטות של חיזבאללה או רק אלה שבטווח הקצר?
בן ישראל: "היעילות של הלייזר בעיקרה מתבטאת בטווח הקצר כי זה היתרון שלו. בטווח הארוך אין לה יתרון גדול על מערכות שפותחו כמו חץ או שרביט קסמים, שם יש משוואה כלכלית אחרת, אבל בטווח הקצר שמאופיין על זמן תגובה קצר מאוד וכשמדובר במאות אלפי רקטות - לא מאות או אלפים אלא מאות אלפי, בטווח הזה אתה חייב מערכת שעלות הירי שלה מאוד נמוכה. זה מה שקורה בלייזר. אתה לוחץ על כפתור ויוצאת קרן לייזר".
לימור:אנחנו מדברים על כל כמות של רקטות? כלומר, אם ישגרו מאות או עשרות זה לא משנה למערכת? היא מסוגלת ליירט הכל? זה ייתן חסימה הרמטית בשונה מכיפת ברזל שבסוף אחוזי היירוט שלה הם לא 100 אחוז?
בן ישראל: "לא. אין בחיים מערכת שהיא הרמטית במובן של 100 אחוז. אין דבר כזה. אפילו אנחנו בני אדם לא הרמטיים. זו מערכת מאוד מתוחכמת, אבל אם אתה מדבר על אחוזים של הגנה מקובלים, כלומר - קרוב ל-100 אחוז למרות שזה לא הרמטי. בהחלט יש למערכת הזו מגבלות שאני לא רוצה לפרט אותן כאן, אבל השילוב שלה יחד עם כיפת ברזל הוא כמעט בלתי מנוצח".
דניאל: בתוך כמה זמן פריצת הדרך הזו תהפוך להיות מערכת נשק? יש דרך ארוכה?
בן דוד: אצל מי הבשילה הטכנולוגיה?
בן ישראל: "המערכת הבשילה בארץ. אם אתה רוצה שמות של חברות זה פחות חשוב, אבל הזמן שמדובר אחרי פריצת הדרך להצבת מערכות ראשונות יכול להיות קצר ומותנה בשאלות, כמו כמה תקציב יוקצה, איזה מאמץ צהל ירצה. כשאני אומר 'קצר' זה סדר גודל של שנה - שבתחומים האלה זה מאוד קצר.
בן דוד: אז מה שאתה אומר, אנחנו יכולים לשנות את המשוואה הכלכלית בהגנה האקטיבית מול חיזבאללה, כלומר אם עד היום אמרנו 'אוקיי נוכל להגן על רק על נכסים יקרים כי אין לנו יכולת לשאת בעלויות של הגנה קינטית על פני כל מדינת ישראל', פה אתה אומר אפשר להציב מערכות שלפחות בזמן הקצר קו העימות בצפון יוכלו לתת הגנה בעלויות סבירות.
בן ישראל: "כן הטווח הקצר שהוא מאופיין ע"י כמות אינסופיות של רקטות בהחלט - במלחמה הכלכלית זה נותן תשובה מלאה. טווח קצר ממאות מטרים עד לטווח של עשרות קילומטרים".
לימור: כל עולם הקאסם, קטיושה.
בן ישראל: ורקטות אחרות.
אלון: עתירות משקל?
בן ישראל: "לזה יש לנו מערכות אחרות. שרביט קסמים, חץ - שם לא מדובר אף פעם באלפי טילים שמגיעים בו זמנית. זה משהו אחר והמערכות האלה יעילות מאוד".
לימור: בהנחה שישראל שמה כמו שהיא יודעת את כל משקלה המדעי כלכלי על העניין הזה, מתי המערכת יכולה להיות מבצעית?
בן ישראל: "אמרתי קודם. אם ישימו את כל המשקל באמת אז זה סדר גודל של שנה או אפילו פחות".
לימור: "שנה למבצעיות? שנה שמשאית כזאת עומדת בגבול ויודעת ליירט?"
בן ישראל: לראשונים שיגיעו. אח"כ אתה יכול לשאול אותי שאלה יותר מסובכת. עכשיו, נגיד שיגיעו ראשונים, נצטרך להצטייד בכמויות. מבחינת שאלה של קווי ייצור וכמה מייצרים בכמות- שאלות שאין לי מושג, אלא אם אומרים לי בכמה תקציב מדובר".
בן דוד: כמה עולה יירוט של כיפת ברזל?
בן ישראל: "אשים בצד את הבניה של הסוללה עצמה. מיירט זה משהו בין 50 ל100 אלף דולר. יירוט של לייזר יעלה בדומה למחיר של הקטיושה או הקסאם 1,000 או 2,000 דולר".
דניאל: אתה רואה שימוש ליכולת של הלייזר המוצק גם מול מערכות נשק אחרות? לאו דווקא לא רק רקטות, אולי לפגוע בכלי רכב או טנק?
בן יצחק: "כן, אתה צודק. ברגע שיש לך נשק לייזר אפשר לפגוע בו לא רק ברקטות. זו מטרה קשה יחסית משום שאם אתה לוקח רקטה פשוטה, עובי המתכת שמקיף שם את החומר נפץ הוא בסיבות 1 ס"מ והרבה פלדה. כלי רכב בד"כ רכים יותר, ואז אתה יכול לפגוע במטרות רכות, שימוש בזה כנשק התקפי זה כמובן השלב הבא".
דניאל: משמע, טנק - לא תוכל לפגוע בו, לחמם אותו עד לכדי התפוצצות.
בן ישראל: "אתה לא יכול לחדור שריון של טנק, אבל כן תוכל לפגוע במערכות הרכות של הטנק כמו מערכות אופטיות, הגנה וכיו"ב".
דניאל: אתה יכול קצת להיכנס לטכנולוגיה של הלייזר המוצק? מה הפטנט? מה ההמצאה הגדולה?
בן ישראל: "אגיד זאת כך: לייזר במצב מוצק קיים כבר עשרות שנים. אתה לוקח חומר מסוים שיש לו תכונות שאם אתה מזין אותו באנרגיה - יש בו אטומים שכולם פולטים אור בבת אחת, ובבת אחת נוצרת קרן לייזר ולא סתם אור. כל ההבדל בין אור ללייזר, שבלייזר כל הגלים שיוצאים, יוצאים כולם באותו אורך גל ובאותה פאזה. הבעיה שכל ההתקנים שהכרנו עד היום ייצרו הספקים נמוכים יותר, והבעיה היא שהיה צריך לפתור איך עושים את ההספק גדול מספיק שיוכל להפיל דבר כזה שיש לו ס"מ פלדה סביבו. זו הבעיה שנפתרה והיא נפתרה רק אצלנו ולא בשום מקום אחר בעולם".
בן דוד: אנחנו אלופים בלייצר בעיות וצריכים לדעת לפתור אותם.
בן ישראל: "יש בזה משהו. זה שאנחנו טובים בפיתרון זה בין היתר כי יש לנו בעיות. ההכרח הוא אבי המציאות".