ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (רביעי) בתשובה לשאלת מעריב האם רוסיה מנסה להתערב בבחירות בישראל, כי "ישראל ערוכה לכל תרחיש, אין מדינה שערוכה טוב מאיתנו". מוקדם יותר הכחישה רוסיה כל התערבות במערכת הבחירות בישראל, כך אמר היום (רביעי) דובר הקרמלין, דימיטרי פסקוב, על פי סוכנות הידיעות אינטרפקס. הוא אמר את הדברים בעקבות
האמירות של ראש השב"כ, נדב ארגמן, לפיהם "מדינה זרה מתכננת להתערב בבחירות". ארגמן לא ציין את רוסיה באופן ספציפי, אבל התגובה של פסקוב מגיעה לאור ההאשמות כלפי מוסקבה על התערבות בבחירות במדינות שונות בעולם.
על פי הפרסום אמש במהדורת החדשות, סיפק ראש השב"כ מידע על כך שישנה אפשרות של התערבות זרה במערכת הבחירות שתשפיע על תוצאותיה. אירוע או מהלך שעשוי להשפיע על הבחירות הקרובות בישראל. עוד נמסר בדיווח כי הצנזורה לא אפשרה לפרסם את הדברים, למרות שנאמרו בפני עשרות רבות של אנשים בכנס של אגדות ידידי אוניברסיטת תל אביב.
בעקבות דבריו של ארגמן, פרסם השב"כ הודעה לפיה "בהמשך לפרסומים הערב, שירות הביטחון הכללי מבקש להבהיר כי למדינת ישראל וקהילת המודיעין יש את הכלים והיכולות לאיתור, ניטור וסיכול של ניסיונות להשפעה זרה, במידה ויהיו כאלו. ביכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לאפשר קיומן של בחירות דמוקרטיות וחופשיות במדינת ישראל".
לפני כשנה וחצי, ב-12 ליוני 2017, במהלך דיון ראשון בכנסת באפשרות של מתקפות סייבר על מערכת הבחירות בישראל, עלה כי וועדת הבחירות לא מוגדרת כתשתית קריטית. יו"ר ועדת משנה סייבר, חברת הכנסת ענת ברקו, אמרה אז כי "יש לקבוע הנחיות מחייבות לפיהן תפעל ועדת הבחירות", בעוד מנכ"לית ועדת הבחירות אמרה כי "אנו פועלים בליווי גופי הביטחון והסייבר" יו"ר ועדת המדע, ח"כ אורי מקלב, התריע בדיון כי "לא ראיתי שמישהו לוקח אחריות בקרב הגופים הרשמיים לעניין הפצת מידע שקרי שיש בו כדי לפגוע בבחירות".
בדיון אחר בשנת 2017, בו השתתף ראש מערך הסייבר, שאלה חברת הכנסת רויטל סויד האם חלק מהאחריות של מערך הסייבר היא גם לזהות התערבות של מדינות זרות במערכת הבחירות. מי שהיה אז ראש מערך הסייבר, בוקי כרמלי, ענה לה כי "אנחנו עושים הבחנה בין תכנים, שם זו לא תפקידו של המערך, לבין העובדה שאפשר לגרום ע"י תקיפה טכנולוגית להשפעה באמצעות פגיעה במערכות הבחירות עצמן. אם מישהו יפיץ מידע כוזב באמצעות רובוטים אנחנו נאמר שיש הפצה כזו אבל לא נתעסק במקור המידע. אפשר לפעמים לזהות שרובוט עושה את זה, לפעמים זה מאוד מסובך, תלוי מי מפעיל זאת".
היסטוריה של האשמות
חוקרי סייבר ממספר חברות טענו כי חלק מהמעורבות הרוסית במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, בוצעה על ידי קבוצת האקרים רוסים בשם fancy bear, אשר על פי ההערכות קשורה לסוכנות המודיעין הרוסית. ההאקרים אחראים למספר מתקפות סייבר ברחבי העולם, וכן למספר מקרים של מעורבות במערכות בחירות נוספות. הרוסים נחשדים במעורבות במתקפת הסייבר הענקית שנחשפה בסוף השבוע בגרמניה וכן באחת נוספת שנחשפה לפני כחצי שנה ובמסגרתה נגנב מידע מדיני רגיש. כמו כן, דווח בעבר כי האקרים רוסים עומדים מאחורי מתקפת הסייבר שפגעה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית.
גורמים בבריטניה, בארצות הברית ובגרמניה טענו כי רוסיה עומדת מאחורי מתקפת הסייבר הגדולה שפגעה באוקראינה יוני 2017. היא זכתה לשם not petya ובמהלכה נגמרו נזקים כלכליים של בשווי של מיליארדי דולרים במספר מדינות ברחבי אירופה, אסיה ואמריקה. דוברת הבית הלבן האשימה ציינה כי זו "המתקפה היקרה וההרסנית ביותר בהיסטוריה". היא הוסיפה כי "לדבר תהיה השלכה בינלאומית". מספר שעות לפני כן, גורמים בבריטניה הצהירו דבר דומה. גורמי הממשלה אמרו כי "המתקפה נראתה כמתקפת כופר, אבל מטרתה הרשמית הייתה לשבש את פעילות רשויות המדינה". הם הוסיפו, בהצהרה הרשמית כי "מדובר בפעולות בלתי נסבלות".
כמו כן, בשנה שעברה הסוכנות להגנה על ביטחון המדינה בארצות הברית הודיעה כי על כל הסוכנויות הפדרליות להפסיק להשתמש בתוכנות של חברת קספרסקי הרוסית, בהן אנטי וירוס. ההודעה פורסמה כמה חודשים אחרי שהתוכנה של החברה הוסרה מרשימת המוצרים המורשים לרכישה על ידי סוכנויות פדרליות. מהחברה נמסר בתגובה כי אינם מקיימים "קשרים שאינם אתיים עם אף ממשלה, כולל ממשלת רוסיה". עוד נמסר כי "מעבדת קספרסקי מעולם לא סייעה, ולא תסייע, לאף ממשלה בעולם במאמצי ריגול סייבר או מתקפות סייבר". מייסד החברה אף התייצב מול המצלמות ואמר כי מעולם לא נתבקש לרגל אחרי בני אדם. הוא הוסיף: "אם הממשלה הרוסית תבוא אליי ותבקש ממני לעשות ממני או מעובדי משהו לא נכון, אני אעביר את עסקיי מחוץ לגבולות רוסיה". החברה הגישה עתירה לבית המשפט הפדרלי בעקבות הפנייה האמריקאית.
