"איננו יודעים איפה היא, איננו יודעים איך ומה קרה לה, זו תעלומה", אמר הרמטכ"ל רא"ל חיים בר לב בישיבת המטכ"ל הראשונה שהתכנסה שבוע לאחר טביעת הצוללת דקר בלב ים. מפקד חיל הים, אלוף שלמה אראל אף העריך, בניגוד להערכת רא"ל בר לב, כי קיימת אפשרות פיזית וטכנית של פגיעה בשגגה בדקר על ידי צוללת זרה.



במלאת 51 שנים לטביעתה של הצוללת אח"י דקר חשף היום (חמישי) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את ישיבת פורום מטכ"ל הראשונה, שהתקיימה כשבוע לאחר אובדן הקשר עם הצוללת.



פרשת טביעתה של הצוללת דקר נותרה עד היום בגדר תעלומה וטראומה לאומית. הצוללת טבעה ב-25 בינואר 68' בדרכה ממספנות פורטסמות' בבריטניה לנמל חיפה. כל 69 אנשים צוותה נספו באסון הכבד. שרידי הצוללת ומקום טביעתה התגלו למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, בעומק של כשלושה קילומטרים על קרקעית הים, באזור הנתיב לנמל חיפה. מחשיפת פרוטוקול ישיבת מטכ"ל עולה בבירור חוסר הוודאות וחוסר האונים.



אלוף אראל הציג בפתיחת הדיון בפורום מטכ"ל נתונים על ההכנות והשיפוצים שעברה הצוללת 'דקר' לפני שיצאה לדרכה. הוא הדגיש, כי היא הפליגה במצב כשירות מלא. "מה שאפשר היה לעשות מבחינת כושרה של הצוללת נעשה והיא היתה כשירה ב-100% להפלגה", הוא הדגיש.



שלמה אראל. צילום: משה מילנר, לע"מ
שלמה אראל. צילום: משה מילנר, לע"מ



אלוף אראל ציין את המאמץ הרב המושקע בחיפושים. "עשינו 1,200 שעות ים בגלים של חיל הים. 900 שעות ים עשו אוניות סוחר שגייסנו לעסק. 14 אוניות סוחר עבדו לסירוגין בשטח, חיל האוויר עשה 58 גיחות, 360 שעות טיסה. גם היו 47 גיחות של זרים", הוא פירט.



לנוכח התעלומה וחרושת השמועות שנפוצו על גורלה של הצוללת ומה גרם לה להיעלם מבלי להשאיר עקבות, אמר אלוף אראל: "לא הייתי נכנס ליותר מידי ספקולציות מה עשוי היה לקרות. כמובן שעשויה לקרות קטסטרופה טכנית כזו שהצוללת יורדת בבת אחת. צריכים להיות מספר דברים בו זמנית שקשה לדמיין אותם".



בהמשך סקירתו הציג אלוף אראל שורת תרחישים, אשר בעקבותיהם יכלה הצוללת לטבוע. על האפשרות, כי הצוללת טבעה כתוצאה מפעולה מכוונת, אמר אלוף אראל: "אין לזה שום הסבר" והעריך שהתרחיש בה הצוללת נפגעה בשגגה, יותר הגיוני: "אני רואה אפשרות פיזית טכנית של פגיעה בשגגה בעיקר על ידי צוללת זרה", הוא הסביר.



לנוכח החרדה הגוברת לשלומם וגורלם של 69 אנשי צוות הצוללת, אמר אלוף אראל: "ארבע יממות הם יכולים להישאר עם החמצן בפנים בהנחה שכל התאים לא מוצפים. אם יש יותר אנשים בפחות תאים זה פחות זמן. מקסימום ארבע יממות הם יכולים לשהות, כולל האמצעים שמספקים דו-תחמוצת הפחמן".



פעולות הצלה וחיפוש אחר הצוללת 'דקר'  27.1.68. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, צלם במחנה: מיקי
פעולות הצלה וחיפוש אחר הצוללת 'דקר' 27.1.68. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, צלם במחנה: מיקי



רא"ל בר לב סיכם את ההשערות שהועלו והמחיש את היעדר המידע והמשך הגישוש באפלה, תוך שהוא שולל את התרחיש שדקר הוטבעה על ידי צוללת זרה. "איננו יודעים איפה היא, איננו יודעים איך ומה קרה לה. כל ההשערות וההערכות...כל מה ששלמה אמר, כל זה טכנית ותאורטית יכול לקרות. לאף אחת מהדרכים הללו אין סבירות גבוהה", הוא ציין בניגוד להערכה המובילה של מפקד חיל הים – "לא סביר שפגעו בדקר, או התנכלו בה בצורה של חבלה או בצורה של טורפדו".



רא"ל בר לב סיפר לחברי פורום מטכ"ל על המפגש הקשה עם משפחות אנשי צוות הצוללת, בה נאמר להם כי קרוביהם מוגדרים כנעדרים: "זה היה מעמד קורע לבבות, אבל חשוב שעשינו זאת, משום שסביב העניין זה הולכות כל מיני אגדות והשערות וכל מיני עיוותים וחשוב היה להגיד על ידי הדרג המוסמך ביותר את האמת וכל האמת".