הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, התבטא הערב (ראשון) לראשונה מאז סיים את תפקידו ואמר כי אין שחר לאמירתו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה על מנהרות שישראל אינה מכירה. איזנקוט, שדיבר בכנס הבינ"ל השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ציין כי "חיזבאללה מסיים חמש שנות מעורבות בסוריה ומאבד כמות רבה של חיילים. זו המציאות בלבנון, חוסר היכולת להרכיב ממשלה ומציאות לא יציבה בלבנון. הדבר המשמעותי ביותר הוא התנהלות ארגון קודס האיראני, שמשפיע מאוד על נסראללה וחיזבאללה".
"הארגון צבר ניסיון מבצעי, והיה גאה להיות בצד המנצח. במשך התקופה האחרונה שלו, וזו אחת הסיבות לשתיקה הארוכה, נפגעה לו יכולות קריטיות - תכנית ההתקפה על צפון ישראל שהייתה ידועה למעטי מעט, והחל משנת 2014 ידענו ועקבנו אחריה באדיקות ואז, בסוף השנה האחרונה פעלנו כדי להשמיד את יכולת המנהרות במבצע. היכולת השנייה היא יכולת הדיוק, ידוע שיש הבדל בין יכולת הדיוק של חיל האוויר הישראלי לעומת חיזבאללה ברמת הפגיעה והניסיון למקצע את יכולת הטילים על ישראל. היכולת השלישית היא החזון של ההתבססות האיראנית באזור".
"היינו ראש החץ שהשפיע השפעה משמעותית גם על הסנקציות"
איזנקוט התייחס בדבריו לפעולות הישראליות בנוגע להתבססות האיראנית בסוריה לאורך הזמן. "אני חושב שבשנים האחרונות השינויים במזה"ת גרמו לשינויים מז'וריים בתפיסת הביטחון. בשנת 2015 ההסכם עם איראן היה מעבר לפתח. הרוסים נכנסו לסוריה, קואליציה אמריקאית חזקה מאוד, גם בסוריה וגם בעיראק. מי שניצל את השינוי הזה הם האיראנים שהיה להם חזון לבסס הגמוניה איראנית, למרות שסוריה היא מדינה שונה מלבנון מבחינה דמוגרפית".
"הזירה הפלסטינית אחרי צוק איתן, נכנסת לשיקום ונוצרה הרתעה שאפשרה פעולה, ושיתוף פעולה עם מדינות סוניות שזו לא הסוגיה הפלסטינית אלא הבעיה האיראנית. היכולת של צה"ל לעבוד בארבע חזיתות, לפעול בשיתוף פעולה, לתת חופש פעולה לרוסים. הדפוס הזה אפשר פגיעה משמעותית בהתבססות האיראנית בסוריה. הפער בין החזון של ארגון אל-קודס למה שקורה בפועל גדול מאוד בזכות התרומה של המאמץ האזורי והקואליציה הגלובלית נגד הארגון הזה. מי שניצל את זה, לרוע המזל, הוא הצד השיעי. אנחנו היינו ראש החץ שהשפיע השפעה משמעותית גם על הסנקציות".
על המצב בדרום ועל סבב ההסלמה האחרון ברצועה אמר הרמטכ"ל לשעבר: "הרקטות שנורו למדינת ישראל התאזנו על יום אחד, שהיו כתגובה לפעילות צה"ל שהייתה בה רמה גבוהה של תחבולה והייתה לה תרומה רבה לביטחון מדינת ישראל. תקפנו 160 מטרות. רוב החימושים של הפלסטינים לא פגעו באזרחי ישראל. הפעולה הייתה נכונה בהקשר. ההחלטה התקבלה פה אחד. אני לא רוצה לדמיין איך הייתה נראית המערכה אם הכוח היה מסתבך, היינו מפעילים כמות הרבה יותר גדולה של אש".
"הארגון צבר ניסיון מבצעי, והיה גאה להיות בצד המנצח. במשך התקופה האחרונה שלו, וזו אחת הסיבות לשתיקה הארוכה, נפגעה לו יכולות קריטיות - תכנית ההתקפה על צפון ישראל שהייתה ידועה למעטי מעט, והחל משנת 2014 ידענו ועקבנו אחריה באדיקות ואז, בסוף השנה האחרונה פעלנו כדי להשמיד את יכולת המנהרות במבצע. היכולת השנייה היא יכולת הדיוק, ידוע שיש הבדל בין יכולת הדיוק של חיל האוויר הישראלי לעומת חיזבאללה ברמת הפגיעה והניסיון למקצע את יכולת הטילים על ישראל. היכולת השלישית היא החזון של ההתבססות האיראנית באזור".
"היינו ראש החץ שהשפיע השפעה משמעותית גם על הסנקציות"
איזנקוט התייחס בדבריו לפעולות הישראליות בנוגע להתבססות האיראנית בסוריה לאורך הזמן. "אני חושב שבשנים האחרונות השינויים במזה"ת גרמו לשינויים מז'וריים בתפיסת הביטחון. בשנת 2015 ההסכם עם איראן היה מעבר לפתח. הרוסים נכנסו לסוריה, קואליציה אמריקאית חזקה מאוד, גם בסוריה וגם בעיראק. מי שניצל את השינוי הזה הם האיראנים שהיה להם חזון לבסס הגמוניה איראנית, למרות שסוריה היא מדינה שונה מלבנון מבחינה דמוגרפית".
"הזירה הפלסטינית אחרי צוק איתן, נכנסת לשיקום ונוצרה הרתעה שאפשרה פעולה, ושיתוף פעולה עם מדינות סוניות שזו לא הסוגיה הפלסטינית אלא הבעיה האיראנית. היכולת של צה"ל לעבוד בארבע חזיתות, לפעול בשיתוף פעולה, לתת חופש פעולה לרוסים. הדפוס הזה אפשר פגיעה משמעותית בהתבססות האיראנית בסוריה. הפער בין החזון של ארגון אל-קודס למה שקורה בפועל גדול מאוד בזכות התרומה של המאמץ האזורי והקואליציה הגלובלית נגד הארגון הזה. מי שניצל את זה, לרוע המזל, הוא הצד השיעי. אנחנו היינו ראש החץ שהשפיע השפעה משמעותית גם על הסנקציות".
על המצב בדרום ועל סבב ההסלמה האחרון ברצועה אמר הרמטכ"ל לשעבר: "הרקטות שנורו למדינת ישראל התאזנו על יום אחד, שהיו כתגובה לפעילות צה"ל שהייתה בה רמה גבוהה של תחבולה והייתה לה תרומה רבה לביטחון מדינת ישראל. תקפנו 160 מטרות. רוב החימושים של הפלסטינים לא פגעו באזרחי ישראל. הפעולה הייתה נכונה בהקשר. ההחלטה התקבלה פה אחד. אני לא רוצה לדמיין איך הייתה נראית המערכה אם הכוח היה מסתבך, היינו מפעילים כמות הרבה יותר גדולה של אש".
איזנקוט התייחס גם לפרשת אלאור אזריה, שליוותה אותו לאורך כל הקדנציה כרמטכ"ל. "האירוע חמור מאוד - פוגע ברוח צה"ל. הניסיון להציג אותו כגיבור זו טעות. הוא עבר על חוק ושילם מחיר. מה שלא יודעים זה שהאירוע התחיל ב-8 בבוקר. המפקדים תחקרו את זה ב-12 בצהריים ופונים ישירות לפרקליט הצבאי, כי הם מבינים שמדובר באירוע חריג. רק ב-16 אני ושר הביטחון עודכנו, הוא טופל בצורה נכונה. זה אירוע חריג מאוד, כשאני מסתכל לאחור על עשרות חקירות שביצענו בשימוש לא נכון בנשק. זה רק מצביע על מצב מסובך מאוד ביהודה ושומרון", אמר.
על הביקורת החריפה של נציב קבילות החיילים לשעבר יצחק בריק, אמר איזנקוט: "אני לקחתי את הדוח שלו והתייחסתי אליו ברצינות. מיניתי וועדה בראשות שני אלופים במיל' עם מבקר צה"ל. אמרתי לוועדה שהצבא פתוח בפנייך ולהגיע למקומות ללא תיאום. מה שהדוח אומר אני ידעתי: עפ"י החוק אני מחויב להגיש דו"ח שנתי על כשירות הצבא. צה"ל הוא צבא גדול, הוא קולט 28% מהנדרשים לשירות, מאמן ומכשיר אותם. יש בכל צבא פערי כשירות. כשאני בוחן את צה"ל רמת הכשירות בארבע חזיתות היא טובה, אך לא מושלמת. כשאני בוחן את יכולת היבשתית של צה"ל יש לנו טנק פורץ דרך".