אל"מ א', מפקד מבצע "זמר נוגה" להשבת גופת הנעדר זכריה באומל, אמר הבוקר (חמישי) בגלי צה"ל כי שינוי שארע בשטח בשנים האחרונות אפשר לאגף המודיעין של צה"ל לנצל הזדמנות "בשיטות דמיוניות" שלא היו קיימות בעבר. הקצין סיפר כי הרגע המרגש ביותר עבורו היה הרגע בו זוהו פריטיו האישיים של החייל הנעדר, בהם כיתובים בעברית. 
"בשלב שהמטוס נוחת הוודאות היא חלקית מבחינה פורנזית מדעית אבל אחרי שחזיתי בממצאים בשטח אני מבין שהשרידים בידינו ואמנם נדרשת מלאכת הוכחה מדעית אבל מבחינתי הידיעה הייתה ברורה", אמר. "בדרך כלל הדברים האלה דווקא מוצפים מגורמי העבודה, הגורמים היותר טקטיים, שמזהים את ההזדמנות בשטח, זה מה שקורה בשנים האחרונות, מצליחים לזהות איזו השתנות בשטח שמייצרת איזושהי חוסר יציבות, והיא מאפשרת לנו לנצל הזדמנות בשיטות מאוד יצירתיות הייתי אומר אפילו דמיוניות, שיטות שבעבר לא יכולנו אפילו לחשוב עליהן".

אל"מ א' סירב להתייחס לשאלה על מלחמת האזרחים בסוריה והנוכחות הצבאית הרוסית במדינה. "קשה לי לומר שהשנים האחרונות טייבו את תמונת המודיעין היותר אופרטיבית אבל ברמה הטקטית אין ספק שהפעולות שעשינו הביאו לאיתור נקודתי", אמר א'. "אני חייב לומר השינוי המרכזי הוא לא בתמונת המודיעין אלא ביכולת שלנו לחיבור כל הקצוות המבצעיים ולהוציא מבצע. השינוי הזה נבע בראש ובראשונה מההשתנות של המצב בשטח ופחות מההשתנות המודיעינית". 
"הרגע שבו אנחנו, יש פה קבוצה גדולה של אנשים שעסקה בזה, לצדי היה גם ראש מחלקת שבויים ונעדרים, הרגע שבו אנחנו פותחים את הממצאים של זכריה באומל ז"ל בשטח, את הסרבל, את הנעליים, את השרידים שמורים בצורה כל כך טובה, מזהים שזה סרבל שריון כשהפכתי וראיתי את הכיתובים בעברית, זה היה רגע שבו צעקתי 'הוא בידינו, הוא אצלנו' זה היה רגע סופר מרגש, סגירת מעגל", סיפר. "פחות הסיפוק המקצועי, היכולת להעניק למשפחת באומל מנוחה לנשמה לאחר 37 שנים זה ההישג הגדול של המבצע הזה".

"בין הממצאים שהגיעו אני לא יודע להגיד, התהליך במכון לרפואה משפטית הוא זה שיקבע, הסבירות לכך יורדת מיום ליום אבל השאלה היא האם נמשיך לחפש והתשובה לכך היא חד משמעית", אמר מפקד המבצע. "מדינת ישראל לא מוותרת ותמשיך לחפש בכל הכיוונים שאספנו לאורך 37 שנים ואני כולי תקווה אמיתית ואמונה מלאה שגם נצליח לעשות את זה. זו תחושה של שליחות וגאווה גדולה מאוד להיות חלק מההיסטוריה הזאת".