האם המודיעין מאבד מהיכולות שלו להבין את כוונות האויב ברמה האסטרטגית ולא רק הטקטית בהתראה לפיגוע? עד כמה הוא נותר כגרום משפיע על מקבלי ההחלטות בדרג המדיני? והאם המושג "המעריך הלאומי", כתפקיד מסורתי של ראש אמ"ן מול הדרג המדיני עבר מהעולם? 
לסוגיות הללו ולרבות נוספות, התייחס תת אלוף במילואים אלי בן מאיר איש מודיעין ותיק, הסביר בשיחה עם פרשננו הצבאי טל לב רם, בפודקסט של 103FM. בן מאיר השתחרר כאמור מהצבא רק לפני כשנתיים, לאחר ששירת במשך שלושה עשורים. במהלכם, מילא שורת תפקידים בכירים, בהם קצין המודיעין של פיקוד הדרום, קצין המודיעין הראשי וראש חטיבת המחקר.
איך השינויים הטכנולוגיים משפיעים על מה שקורה במודיעין?

"יש כאן ממדים חדשים, במחזות שהמודיעין אף פעם לא התמודד איתם. אחד מהם זה נושא ההשפעה של עולם הסייבר על המודיעין, ואיזה מודיעין צריך כדי להעריך את האיומים הללו. הטכנולוגיה מאפשרת השגת מידע רב יותר, אבל מטילה גם עומס מידע רב על המודיעין".
המודיעין כיום נמצא יותר מדי במשרדים ופחות מדבר את השפה הערבית ונפגש בשטח עם גורמים. זו הסיבה שלפעמים מתקשרים לחבר את כל הפרטים ביחד? כפי שקרה בצוק איתן?
"כשאתה נמצא כל הזמן קרוב מאוד למחשב שלך כי הכל מגיע דרכו והוא מאפשר לראות את הכל, אתה לפעמים מתנתק מממדים שלא ניתן לקבל באמצעותו, כמו הבנה תרבותית, מפגש עם אוכלוסייה והבנת ניואנסים. בתוך אמ"ן ישנה גם היום ביקורת על אובדן ההבנה של התרבות הערבית והאיסלמית ואת הדת עצמה. זוהי נקודת חולשה, כי בסוף המחקר הוא רב ממדי".
כמה אנשים דוברים היום בצורה טובה מאוד את השפה הערבית בחטיבת המחקר, מבינים תרבויות ויכולים לנהל שיח רלוונטי, כאילו הם משם?
"חטיבת המחקר היא רק גוף קטן מתוך אמ"ן עם כמה מאות של אנשים, אבל אין ספק שרוב האנשים בדספלינה המחקרית אינם דוברים ערבית וחלקם עוברים הכשרות. צריך לזכור שיש היום הרבה פחות דוברי ערבית מאשר בעבר".


  
אולי זו בעיית היסוד - ההתנשאות המערבית הטיפוסית? אולי בנקודה הזו אנחנו מתקשים בניתוח כוונות האויב, כפי שהיה כל פעם מחדש במהלך צוק איתן וסוגיות הפסקת האש?
"אין ספק שהתרחקות מהשורשים והיסודות של הבנת הצד השני היא מאתגרת מאוד כשאתה לא מבין ערבים, ולא דובר את שפתם. שירתתי במודיעין 30 שנה ואני לא דובר ערבית, ובחלק מהמקרים הרגשתי שזה פער. הדרך שבא פעלתי היתה להביא את המומחים ולשבת ולדבר איתם".
בן מאיר דיבר גם על האתגר הרב בהתמודדות עם הרבה מאוד שחקנים בזירה המשפיעה על ישראל, בהם רוסיה ושחקנים נוספים שאינם מדינות ערב. "חשוב מאוד שאמ"ן ייפתח החוצה גם למחקרים אחרים לאקדמיה, לא להסתפק רק במודיעין הקלאסי ולהיפתח למומחים בתחום הסוציולוגיה ומומחים כלכליים, דמוגרפיה ועוד. יש אנשים וידע שלא תמיד ניתן להחזיק אותם בצבא, וצריך לפעמים לעשות שימוש במקורות חיצוניים מהאזרחות", הסביר.
הוא התייחס להחלטה הרוסית להגיע עם כוחות צבא למזרח התיכון, ולהתערב בצורה ישירה בנעשה באזורנו, לצד איראן וחיזבאללה בעימות מול דאעש וקבוצות מורדים אחרות: "ההחלטה של פוטין לבוא לסוריה, היתה מפתיעה, היא לא הייתה מובנת מאליה, אף אחד לא ידע להעריך אותה ואף אחד לא ידע להגיד לכמה זמן הם באים". לדבריו, מסיבה זו צריך לבחון גם המלצות בהתאם לתמונת המצב שהייתה ידועה אז ולא לפי מה שאנחנו יודעים היום.
בהמשך דבריו, הוא הזכיר את חשיפת ארכיון הגרעין האיראני, שהושג על ידי המוסד בפעולה חשאית, והוצג באפריל בשנה שעברה. "במדינה דמוקרטית המודיעין שייך לדרג המדיני, אנחנו עובדים אצלו ולכן זכותו וחובתו של הדרג המדיני להסתכל על השיקולים המיניים הרחבים ולהחליט האם הוא עושה שימוש במודיעין", הסביר, "זכותו וחובתו של המנהיג לקבוע - זה המודיעין שלו והוא נועד לשימושיו".
אם המטרות פוליטיות וראש הממשלה הוא היחיד שמותר לו להוציא מידע מתוך דיוני הקבינט בלי שזה יהיה מוגדר כהדלפה?
"אני חושב שהתהליך שזה קורה הוא החשוב. השאלה היא האם יש דיון? האם מאפשרים לגורמי המקצוע להגיד את עמדתם, משל מה הסיכון למקורות ולמבצעים נוספים, האם האויב ילמד מזה על שיטות העבודה שלנו? במידה ומתקיים השיח הזה ולבסוף מחליט ראש הממשלה משהו אחר, בעיני זה לחלוטין בסמכויות ההחלטה שלו".