במהלך מלחמת לבנון השנייה ישראל ביקשה שוב ושוב סיוע מודיעיני מארצות הברית, בעיקר על בכירים בחיזבאללה אותם התכוונה לחסל – כך חושף מסמך סודי של האן.אס.אי, הסוכנות הלאומית לביטחון של ארצות הברית. המסמך התפרסם באתר החדשות The Intercept, והוא חלק ממיליוני המסמכים שגנב לפני שנים אדוארד סנודן, עובד קבלן לשעבר באן.אס.אי ובסי.אי.איי, המבוקש בארה"ב באשמת ריגול לאחר שגנב קבצים עם פרטי מידע סודיים ביותר והעביר אותם לעיתונאים וכלי תקשורת, בהם הגרדיאן הבריטי. מאז הימלטותו ב-2013, הוא מצא מקלט במוסקבה.
לפי הידיעה, תא"ל דני הררי, אז מפקד יחידת 8200, המקבילה הישראלית של אן.אס.אי, נפגש במהלך המלחמה שפרצה ביולי 2006 ונמשכה 34 ימים עם נציג הסוכנות שישב בשגרירות ארה"ב בתל אביב. הוא ביקש ממנו שוב ושוב מידע על בכירים בחיזבאללה, אך נענה כי החוק האמריקני אוסר על העברת מידע שעלול לשמש להתנקשויות.
לפי המסמך שחיבר למטה הנציג האמריקני, ששמו לא מצוין, ישראל "הייתה נואשת" לקבל את המידע. בסופו של דבר, הלחץ של ישראל הוביל את הממשל האמריקני לאפשר לראש המודיעין הלאומי (DNI) שלה לקבל בעצמו החלטה לגבי איזה מידע למסור.
לפי המסמך שחיבר למטה הנציג האמריקני, ששמו לא מצוין, ישראל "הייתה נואשת" לקבל את המידע. בסופו של דבר, הלחץ של ישראל הוביל את הממשל האמריקני לאפשר לראש המודיעין הלאומי (DNI) שלה לקבל בעצמו החלטה לגבי איזה מידע למסור.
לפי הכתבה, ישראל ביקשה גם מידע על "חיילים חטופים", כאשר הכוונה הייתה כנראה לאהוד גולדווסר ואלדד רגב, שחטיפתם הביאה למלחמה, ואולי גם לנווט רון ארד. בנוסף, רצתה ישראל לקבל מידע גם על מעורבות איראן בחטיפות ומידע "כלל עולמי".
במסמך אחר שמתפרסם בידיעה, נכתב כי באותה עת (2006) שירתו ב-8200 כ-5500 חיילים ו-1200 אנשי קבע, וכי מטה היחידה נמצא ב"תל-אביב" (הכוונה כנראה למטה בגלילות מצפון לתל-אביב). בנוסף, נכתב כי יש לה "מרכזי הפקה" בסוריה, בשטחים הפלסטיניים, בלבנון ובמצרים.
יודגש כי "הגרדיאן" פרסמו לפני כמה שנים מסמכים אחרים הנוגעים לקשרים שבין 8200 לאן.אס.אי, שמהם התברר כי בין שני הארגונים נחתם ב-2009 מזכר הבנות לשיתוף פעולה מרחיק לכת, במסגרתו הוסכם כי שני הצדדים ימסרו אחד לשני לא רק מידע והערכות מצב, אלא חומר מודיעיני גולמי.
האינטרספט, שביקר בחריפות את ההסכם, העלה את החשש כי ההסכם עלול לאפשר לישראל לקבל מידע לא רק על אזרחים ברחבי העולם אלא גם על אזרחים אמריקניים.
האינטרספט, שביקר בחריפות את ההסכם, העלה את החשש כי ההסכם עלול לאפשר לישראל לקבל מידע לא רק על אזרחים ברחבי העולם אלא גם על אזרחים אמריקניים.