סגן־אלוף (במיל’) ואחיד אלהוזייל שירת ולחם במשך שנים רבות בגזרת כרם שלום, בהגנה על הגבול עם רצועת עזה. כעת הוא מספר על החוויה המאכזבת שעבר, כשביקש להתמודד על זכאות להיקלט בקיבוץ כרם שלום עצמו, על הדחייה המעליבה שקיבל בשיחות טלפון ועל ההבטחות שלא מומשו מעולם.
ב־2008 השתתף אלהוזייל, ששירת אז כסגן מפקד גדוד הסיור המדברי, בסיכול פיגוע של רכבי תופת משוריינים שחדרו לשטח ישראל. אלהוזייל נפצע בפעולה זו ואף זכה לקבל את צל”ש הרמטכ”ל על גבורתו וקור רוחו. ארבע שנים אחר מכן, אז כבר כמפקד הגדוד, היה לו חלק מרכזי בסיכול ניסיון החדירה של נגמ”ש מצרי ובו מחבלי ג’יהאד עולמי, שקודם לכן חיסלו 16 חיילים מצרים והשתלטו על הרכב המשוריין, לשטח ישראל. עוד קודם לכן, ב־25 ביוני 2006, הוא פיקד על הקרב עם המחבלים לאחר חטיפת גלעד שליט ונפילתם של סגן חנן ברק וסמל ראשון פבל סלוצקר.
כל התקריות הללו אירעו סמוך לקיבוץ כרם שלום, ואין זה מוגזם לקבוע כי סא”ל אלהוזייל הגן בגופו על הקיבוץ. לפני ארבע שנים השתחרר מהצבא, ולפני כשנתיים נתקל בפרסום ולפיו קיבוץ כרם שלום מחפש לקלוט משפחות. עם זאת, 23 שנות שירות בצה”ל לא הכינו את אלהוזייל לתשובות שקיבל כאשר ביקש להתמודד על זכאות להיקלט בקיבוץ.
במשך שנתיים התבייש לדבריו לספר על החוויה הלא נעימה. רק כעת, בשיחה עם כותב שורות אלה, הוא שוטח את סיפורו: “הייתה מודעה על קליטת משפחות חדשות בכרם שלום, ואני הרי כמעט איבדתי את חיי פעמיים בהגנה על הישוב והאזור. יצרתי איתם קשר ואף שוחחתי בטלפון עם אחת הנשים שהייתה אחראית על השיווק של הפרויקט. כאשר מסרתי את שמי המלא והם הבינו שאני למעשה בדואי, התשובה הייתה מיידית – ‘תשמע, זה לא מתאים לקהילה’, ואז התחילו לספר לי כל מיני סיפורים”.
במשך שנתיים התבייש לדבריו לספר על החוויה הלא נעימה. רק כעת, בשיחה עם כותב שורות אלה, הוא שוטח את סיפורו: “הייתה מודעה על קליטת משפחות חדשות בכרם שלום, ואני הרי כמעט איבדתי את חיי פעמיים בהגנה על הישוב והאזור. יצרתי איתם קשר ואף שוחחתי בטלפון עם אחת הנשים שהייתה אחראית על השיווק של הפרויקט. כאשר מסרתי את שמי המלא והם הבינו שאני למעשה בדואי, התשובה הייתה מיידית – ‘תשמע, זה לא מתאים לקהילה’, ואז התחילו לספר לי כל מיני סיפורים”.
לטענתו של אלהוזייל, בשיחה הטלפונית נאמר לו שהחיים בקיבוץ לא מתאימים לאורח החיים שלו, ובתגובה הוא אמר כי הוא מכיר מצוין את כרם שלום, את האזור ואת אופי החיים בקיבוץ, ולפיכך החיים הללו דווקא מתאימים לו מאוד. לאחר שבכרם שלום הבינו שאלהוזייל מתעקש להגיש את מועמדותו, הם הבטיחו לו שיחזרו אליו, אולם הזמן חלף והוא עדיין מחכה. בשיחה עמו, מספר אלהוזייל בכאב על אכזבתו הקשה מהמציאות בישראל, על יחסה הצונן של החברה אליו ואל חיילים בדואים ובני מיעוטים נוספים לאחר שהם פושטים את המדים ויוצאים לאזרחות, ואת התחושה הקשה שהתעוררה בו בעקבות חוק הלאום. “הרגשתי שזו הבגידה הכי גדולה של המדינה. אני גאה ב־23 שנות השירות שעשיתי, אבל אני בספק אם הייתי עושה את זה שוב”, הוא אומר בגילוי לב.
מקיבוץ כרם שלום נמסרה התגובה הבאה מטעמו של המנכ”ל ליאור דפנר: “צר לנו על תחושותיו של מר אלהוזייל, אך גם לאחר בדיקה שערכנו, פרטי המקרה הספציפי אינם מוכרים לנו. במהלך התקופה המדוברת נעזרנו בשירותים של מוקדנים שונים, וייתכן שהדברים שנאמרו הובנו לא נכון. קיבוץ כרם שלום עושה בשנים האחרונות מאמצים לצמוח. חיים משותפים בין דתיים וחילוניים ובין מגוון סוגי האזרחים שמגיעים היום לחיות בקיבוץ הם הדגל שבו אנחנו מתגאים".
"אנו מוקירים את עבודת כוחות הביטחון ואת מאמציהם בשמירה ובאבטחה של הקיבוץ, ומעריכים אותם בכלל ואת חלקו של ואחיד אלהוזייל במאמצים אלו בפרט. אם במהלך אותן שיחות אכן הועברה התחושה שמציג ואחיד, אנו מתנצלים בפניו ומתחייבים כי נפיק לקחים כדי לא להותיר פונים אחרים בתחושות דומות”.