"פוטנציאל נפיצות גבוה: חילופי האש שהיו השבוע בצפון סימנו בעיני רבים את סופן של 13 שנים של שקט בגבול עם לבנון, מאז מלחמת לבנתון השנייה. מי שהיה הרמטכ"ל באותה תקופה, רא"ל במיל' דני חלוץ, התראיין הבוקר (חמישי) לאלון בן דוד, יואב לימור וטל לב רם ב"קבינט" של 103FM, והתייחס למצב הביטחוני, כולל דיווחים על תקיפות גם בסוריה ודיווחים על פעולה בעיראק וגם ללקיחת האחריות על סיכול הרחפנים בגבול הסורי.
אתה מסתכל על אירועי השבוע האחרון שמגיעים אחרי 13 שנה של שקט כמעט מוחלט בצפון. זה סימן לסופו?
"אינני חושב כך אך גם יודע להעריך במזרח התיכון מגיע סוף של דבר ומתחיל עידן חדש".
ההתעקשות של ישראל נגד הטילים המדויקים של חיזבאללה והתעקשות על חופש הפעולה של חיל האוויר, שעובד בבסיס האיומים של נסראללה, יכולים להוביל לעימות?
"אין ספק שיש כאן פוטנציאל נפיץ. מדינת ישראל צריכה לעשות את כל שהיא יודעת ויכולה למנוע את התחמשות הטילים המדויקים. אין ספק שמכתם קשה יותר מטילים לא מדויקים. כשמדברים על הצד השני לא מדברים רק על החיזבאללה. יש מערכת שלמה של בלמים שיכולה להיות מופעלת על חיזבאללה והאיראנים".
אתה רואה אותם מוותרים על הפרויקט הזה בגלל המסרים שעוברים לישראל?
"לכן אני מדבר על פוטנציאל של נפיצות כי לא אנחנו ולא הם יוותרו. אם כך, עדיף להתעמת לפני ולא אחרי".
כשאתה מסתכל על רצף הפעולות שקרו בתחילת השבוע שעבר, לפי רשתות זרות, כשתוך 18 שעות חיל האוויר תקף בסוריה, רחפנים חמושים נוחתים בביירות ובערב מתקפת שיירה בגבול עיראק וסוריה. הגזמנו? העמסנו על מה שקורה בציר?
"וזה רק מה שפורסם ברשתות הערביות. לא הגזמנו. העיתויים נקבעים על פי ההזדמנויות שנוצרות על פי המודיעין. כשיש מודיעין טוב אין שום סיבה בעולם לא לפעול. אני חושב שמדיניות הפעולה בצפון ולא מדיניות הדיבורים היא הנכונה".
ישראל לקחה אחריות באופן רשמי על סיכול הרחפנים בגבול הסורי. זה משהו שהיה עדיף שנשתוק בו?
"אני חושב שאם אין סיבה לדבר – לא צריך לדבר. טוב לעשות ופחות לדבר".
אתה מעריך שהסיבה שדיברו על הפעולה קשורה למערכת הבחירות?
"אי אפשר לנתק לחלוטין את הדברים. אני לא יודע על סיבות מבצעיות שחייבו לדבר. לדיבור במזרח התיכון יש משקל, כשלמילה כבוד יש משמעות. כדאי לשמור את האצבעות לא בתוך העיניים של הצד השני אלא בכיס שלנו. כשאנחנו מדברים יותר ויותר אתה מעודדים את הצד השני להודיע שהוא יפעל ויגיב".
כשאתה מסתכל בפרספקטיבה על המערכה שישראל מובילה בשלוש שנים האחרונות נגד ההתבססות האיראנית והמשלוחים בלבנון אפשר לומר שהיו לה המון הישגים טקטיים אך היא לא שינתה את הווקטור. אף צד לא התייאש.
"אמנם אף צד לא התייאש אך לומר שהיא לא שינתה את הווקטור זו המעטה בפעילות הישראלית. אני חושב שהפעילות הישראלית מעכבת מאוד. אין ספק שעיכוב הוא כלי בתוך המלחמות הללו. דרך עיכוב אתה משאיר את העתיד מעורפל ולכן הוא הישג שאי אפשר לקחת מאיתנו".
השבוע הייתה חשיפה של מתקן טילים של חיזבאללה בלבנון. הישראלים שואלים את עצמם מדוע חושפים את זה ולא הורסים את זה? האם לא הגיע הזמן לשקול מכת מנע ליכולות החיזבאללה.
"אני חושב שצריך להימנע מהתנגשות חזיתית ולהגיע לפתרון בדרכים אחרות. אם לא יהיה מנוס – אין ספק שנצטרך לעשות את המעשה בעצמנו. העובדה שאנחנו שמים נתונים על השולחן פעם אחר פעם, מביא את הצד השני לחשוב על המהלכים שהוא מבצע. בסופו של יום אני מניח שיש שיקולים אופרטיביים מדוע לא לעשות זאת עכשיו".
אין שום דבר שישראל יכולה לעשות כדי להזיז את איראן וחיזבאללה מדרכם?
"אני חושב שהמעגל הזה הוא הרבה יותר גדול מההתנגשות הצפויה בין ישראל לאיראן. אנחנו יודעים שמתנהל תהליך מקביל בו הנשיא האמריקאי שוקל להיפגש עם המנהיג האיראני. דברים שכאלה יכולים לשנות את הווקטורים. ראינו בעולם מקרים בהם מדינות שפיתחו נשקים גרעיניים נסוגו מהתוכניות שלהם. החל ממדינות בדרום אמריקה, דרום אפריקה ולוב. היו דברים מעולם. בכל מפגש שכזה יש פוטנציאל חיובי. אם נשיא אמריקאי מחליט שהוא נפגש עם המנהיג האיראני – אין ספק שזה בגלל המדיניות שאנחנו מובילים. אם תיווצר ההזדמנות להגיע לפתרונות שאינם אלימים אז ראוי לעשות את זה".
קראנו ב'ניו יורק טיימס' את התחקיר הנרחב על האופציה הצבאית של ישראל נגד איראן וההתלבטות שהייתה כאן ב-2012 על האם לתקוף באיראן. תקיפה צבאית אווירית היא בכלל יעילה בהקשר לגרעין האיראני? זה לא כמו הכור בעיראק שהרסת ואז סיכלת את התוכנית?
"אירוע איראני אינו אירוע בלעדי של מדינת ישראל. זהו דבר שהוא מעבר למה שאנחנו צריכים לעשות לבדנו. יש צעדים שצריך לרתום כוחות נוספים. לנהל מבצע זה דבר אחד, לנהל מלחמה ומערכה שלמה זה כבר דבר אחר לחלוטין. אם יש אפשרות להגיע לפתרונות בדרכים אחרות – כדאי לא לתקוף. אינני יודע בדיוק מה היה ב-2012 מלבד סיפורי המעטפת ואני מציע לא לדבר על זה. מה נשיג בזה? נראה שהיינו בריונים? צריך לראות את מה זה משרת. לדעתי זה לא משרת דבר. לא צריך לדבר על מה היה אלא על מה יהיה".
כשאתה רואה במערכת הבחירות את חבריך הרמטכ"לים בכחול לבן, לאן זה ילך לדעתך?
"אינני יודע לומר. אני ניזון מהאינפורמציה הפומבית. יחד עם זאת זו מערכת בחירות יחסית מנומנמת. כחול לבן רוצים להחליף את השלטון והליכוד רוצה להנציח אותו. אלו ששולטים מעדיפים במערכת מנומנמת, אלו שמחליפים צריכים להיות הרבה יותר אגרסיביים ואינטנסיביים. יכול להיות שהם עושים את זה וזה לא מגיע אליי".