נתוני דו"ח קבילות החיילים לשנה הנוכחית מתפרסמים: כ- 59% מסך 6,114 הקבילות שהוגשו על ידי חיילים המשרתים בצה"ל - נמצאו מוצדקות. הדו"ח שהוגש על ידי מ"מ נציב קבילות החיילים ומבקר מערכת הביטחון, תא"ל במיל' איתן דהן, לשר הביטחון נפתלי בנט וכן לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת.
נתוני הדו"ח חושפים תופעה מדאיגה המצביעה על החמרה במקרי האלימות וכן בזינוק במקרים בהם נעשה שימוש מפורז בכוח מצד מפקדים כלפי החיילים תחת פיקודם. עוד מצביע הדו"ח על ירידה כללית, בשיעור של כ-10% במספר הקבילות במהלך שנת 2019 לעומת השנה שלפני כן. עם זאת, קיימת מגמת עליה במספר הקבילות שנמצאו מוצדקות, בעיקר אלו המאופיינות באלימות מצד מפקדים.
כבכל שנה, מרבית הקבילות מקורן בתלונות חיילים במהלך שירות סדיר, והן מהוות כ- 55% מכלל הקבילות. 17% מהקבילות הוגשו מצד צעירים לפני גיוס, 12% מהקבילות הוגשו על ידי אנשי קבע ו-11% קבילות הוגשו על ידי חיילי מילואים. 31% מסך הקבילות עסקו ביחסים שבין מפקדים לפקודיהם, כאשר בהקשר הטיפול הרפואי בצה"ל התמקדו כ- 13% מסך כל הקבילות. במרכז הדו"ח, עומד כאמור עיסוק בקבילות בנושא אלימות מפקדים וכן טיפול במספר מקרים של אמירות גזעניות כלפי חיילים בני העדה האתיופית.
בנציבות קבילות חיילים התריעו כי גם בשנת 2019 נמשכה המגמה המטרידה של מספר קבילות גבוה באופן יחסי מקרב משרתי הקבע, קצינים ונגדים כאחד. בשנה שעברה הוגשו 750 קבילות של אנשי קבע נגד המערכת הצבאי. בנציבות אומרים כי ריבוי הקבילות מקרב אנשים שקשרו את גורלם במערכת הצבאית היא בבחינת דגל אדום, וכי עובדה זו די בה כדי לעורר דאגה בקרב הסגל הפיקודי הבכיר בצה"ל.
יש לציין כי כאשר מתקבלת קבילה מצד איש קבע, מוסיפים במשרד נציב קבילות החיילים, קיים לרוב מרכיב משמעותי של מערכת יחסים לא מיטבית של איש הקבע עם מפקדיו. כמו כן, אומרים במשרד, הקבילה מבטאת פעמים רבות אובדן האמון בגופים הצבאיים האמונים על הטיפול בפרט.
הדו"ח מצא בעיות חזרתיות ביחס הפערים הנתפסים בין פקודות הצבא והמדיניות המוצהרת, אל מול דרך המימוש של הפקודות בשטח, בעיקר בכל הנוגע לטיפול רפואי בחיילים וכן באי תקינות ברישומים השלישותיים במסמכים שונים של אנשי הצבא בסדיר ובקבע.
על אף העליה במספר הקבילות המוצדקות, מצא נציב הקבילות כי קיימת מגמת שיפור במענה שצה"ל נותן לפניות מהתגייסים לצבא, בצירוף פערים מקצועיים של נותני השירותים השונים למלש"בים והבירוקרטיה צבאית , שפוגעים לעיתים בסיכויי המלש"ב להתמיין לתפקידים התואמים את היכולות של המתגייס המיועד.
בין האירועים החריגים והאלימים שנמצאו מוצדקים לאחר בדיקת נציב קבילות החיילים בלטו במיוחד מספר מקרים, ביניהם מקרה בו סגן מפקד פלוגה הצמיד לצווארו של חייל סכין מתקפל. החייל הגיע לבסיס לאחר צום כשאינו מגולח, אז החליט הקצין להצמיד סכין לצווארו, באמצעותה החל לגרד את השערות על פניו.
המפקד טען כי פעל בבדיחות דעת וכי לא התכוון לפגוע בחייל. לאחר תחקירים שקיים המג"ד לגבי האירוע המדובר, התנצל המפקד בפני החייל, ומפקד הגדוד הסתפק בנזיפה שצורפה לתיקו האישי של הקצין תוך שהוא מבהיכ שאמנם מדובר באירוע חמור, אבל כזה המהווה מעידה חד פעמית של אותו קצין.
בקבילה אחרת, מפקד כיתה היכה במהלך תרגיל חייל ברגלו, לאחר שלא קם ממצב שכיבה. הוא אף העליב את החייל באופן מילולי.בעקבות האירוע, ננזף המפקד ונרשמה הערה בתיקו האישי.דוגמה נוספת לחוסר שיקול דעת של מפקדים מעיר נקח"ל, היתה באירוע שבו הוסרה טבעת בעלת חשיבות ערכית מאצבעו של חייל באמצעות צבת.
החייל, שטרם גיוסו לצה"ל ענד טבעת של סבו שנפטר, הסביר עם למפקדיו בטירונות, כי הוא אינו יכול להסיר אותה מכיוון שאצבעו התרחבה והטבעת התהדקה על אצבעו.
החייל שהסביר למפקדיו על החשיבות הרגשית של הטבעת, פנה לגופי הרפואה בבסיס, שהנחו אותו לפנות לרופאה מומחה שיסיר אותה בעזרת התערבות רפואית.החייל עידכן את מפקדיו, כי קבע תור לרופא מומחה לאחר סיום ההכשרה הראשונית, ובכל זאת, התעקש מפקד המחלקה להסיר את הטבעת באמצעות צבת שגרמה לשבר בה.
גם בנושא הערות גזעניות נמצאו מספר קבילות חמורות כמוצדקות, בתוכן אמירות של נגד כנגד חיילת בת העדה האתיופית לשטענתה אמר לה הנגד: "אתם לא יהודים, אתם גויים, אתם התנהגתם יותר גרוע מערבים".בבירור הקבילה אמר הנגד להגנתו, כי התייחס להפגנות האלימות של בני העדה האתיופית ואמר: ההפגנות מתנהלות באופן הגרוע יותר מהפגנות הערבים"
במקרה אחר הלין חייל בן העדה האתיופית נגד איש קבע נגד העובד במטבח, בטענה כי במהלך תורנות מטבח התבטא כלפיו הנגד בצורה גזענית ופוגענית, יומיים בלבד לאחר האירוע בו נהרג סלומון טקה מירי שוטר, כאשר אמר לו: " צא מפה, לפני שאני מתקשר לשוטר שיירה בך כדור". באירוע נוסף הלין חייל נגד קצין, מפקד מחלקה, בטענה כי אמר במהלך תרגיל – "אני לא רואה אתיופים בלילה כי הם שחורים".
גם ביחס לטיפול הרפואי שמעניק הצבא , התקבלו במהלך השנה תלונות רבות. בין אלפי הקבילות, היתה גם תלונה של מועמד לגיוס, שהלין על תיעוד לקוי ופוגעני בתיקו הרפואי ועל כשלונו החוזר להוריד פרופיל. באחד בקרב חיילי הסדיר, חייל בשירות חובה הלין על עיכוב ממשי בטיפול בו מצד גורמי הפיקוד והרפואה ביחידתו, חרף תלונותיו החוזרות על כאבים עזים בבטנו.
מפקד המחלקה וסגן מפקד הפלוגה לא מימשו את אחריותם הפיקודית לפינויו הדחוף של החייל לחדר המיון ולא התייעצו עם גורמי הרפואה נוכח מצבו הרפואי.בסופו של דבר, בבדיקת החייל בבית החולים נמצא כי התוספתן התפוצץ ולכן הוא נותח בדחיפות. במהלך הניתוח נכרת התוספתן של החייל, בטנו נשטפה והושאר נקז. לאחר כשבוע נדרשו שטיפות בטן נוספות והושארו שני נקזים.
באירוע נוסף, בדק חובש את החייל כמה פעמים ביחידתו, לאחר שהתעלף ובעקבות תלונות על כאבי ראש. למרות פניות רבות לחובש על הימשכות התלונות, בדק את החייל פעמיים רופא היחידה ולא התרשם מהמצאים החריגים. רק לאחר כמה ימים הפנה הרופא את החייל לבדיקה בחדר המיון ושם הודגמה דלקת ריאות בצילום החזה.
בקבילה אחרת נטען לפגיעה בפרטיות, זאת לאחר שחייל צילם את עצמו עם הציוד האישי של מפקד הפלוגה ושיתף את התמונות באמצעות יישומון 'וואצפ' בקבוצה המחלקתית.לאחר שהשמועה על האירוע הובאה לידיעת מפקד הפלוגה הוא הנחה את חיילי המחלקה לפתוח לפניו את מכשירי הטלפון כדי להיווכח אם התמונה אכן התקבלה.
קבילה נוספת ברוח דומה התקבלה על ידי נגד, שטען כי לא ניתן מענה תזונתי הולם לחיילים טבעוניים בחדר האוכל של יחידתו, כאשר הוגשהלו לטענתו מנה בשרית שהוצגה כטבעונית. בדומה לכך, התלוננה חיילת אחרת בשירות חובה על חוסר רגישות של גורמי הפיקוד ביחידתה, כאשר לא נענו לבקשתה לעצור את הנסיעה, כדי שיתאפשר לה להתפנות במהלך נסיעה ממושכת באוטובוס.
צה"ל הגיב לפרסום הממצאים: "צה"ל מודה לנקח"ל ונציגיו על הדו"ח והעבודה לאורך השנה. בצה"ל רואים חשיבות בדו"ח המציף נושאים הדורשים בחינה וטיפול בחיי היום-יום של חיילי צה"ל. הדו"ח יסייע לקידום המענה הניתן למשרתי צה"ל באופן פרטני ומערכתי. צה"ל מחויב ללמוד את הממצאים, להפיק את הלקחים ולתקן את הדרוש תיקון בהקדם.
"בצה"ל פועלים מספר מנגנוני בקרה וביקרות פנימיים שמטרתם להוביל לשיפור במגוון רחב של נושאים ובראשם מוכנות צה"ל לצד איכות השירות למשרתיו.
"בהתאם להחלטת ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, מוביל סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, הליך סדור להעמקת הממצאים וטיפול בפערים שהועלו בדו"ח, כלל האירועים נלמדים, מטופלים ומופקים מהם לקחים אישיים ומערכתיים".