"חברת הלוגיסטיקה של המדינה": מפקד אט"ל מתרגל לשגרה החדשה

את אלוף איציק תורג'מן, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל (אט"ל), אני פוגש ערב חג הפסח במרכז הלוגיסטי של אוגדה 98, שממנו יוצאים עשרות אלפי מארזי מזון לדירות מגורים בבני ברק. מי היה מאמין, רק לפני זמן קצר, שכשנדבר על מרכז לוגיסטי של אוגדה מובחרת בצה"ל נתייחס לחניון מתחם הריהוט איי די דיזיין בבני ברק. המשימה בעיר החרדית ערב הפסח הסבה בשבוע שעבר את מרבית תשומת הלב לכאן. בביקור חטוף שלנו במקום, בטווח זמן של כעשר דקות בלבד, קצינים בכירים רבים, בהם גם אלופים, מגיעים ובוחנים מקרוב את הפעילות כאילו מדובר היה בשטח כינוס צה"לי, ערב מלחמה.

בימים אלה המשימה מאוד ברורה: לא להשאיר שום משפחה, זקן או זקנה ונזקקים אחרים בלי מזון ומוצרי היגיינה בשמונת ימי החג. המשימה אינה שגרתית, אבל בצבא ביצעו מהר את ההתאמות הנדרשות משדה הקרב, ולכל מחוז של פיקוד העורף הוצמד גדוד לוגיסטי. את מה שמתכננים לשדה הקרב מבחינה לוגיסטית, במסגרת התוכניות האופרטיביות למלחמה, מתרגמים עכשיו למבצע ולשפה אזרחית. כאן, בבני ברק, הפקודה “קדימה להסתער" מקבלת משמעות אחרת לחלוטין.

“אנחנו במקום שלא זר לנו, לאט"ל בפרט ולצה"ל בכלל יש יכולות לבוא ולהיכנס למבצע כזה בממשק הדוק ורחב עם אזרחים וחברות אזרחיות", אומר האלוף תורג'מן, בשעה שאנחנו מבקרים יחד איתו במרכז לוגיסטי של רשת המרכולים "מחסני השוק" בכניסה למושב תימורים, הסמוך לקריית גת. בדומה לספקי מזון גדולים נוספים במשק, הרשת זכתה אף היא במכרז משרד הביטחון לספק עשרות אלפי חבילות מזון ומארזים לחג.

גם קצין ותיק כמו תורג'מן מתרגש כשהוא מספר לנו על התגובות שהוא שומע מהחיילים, מהקצינים והנגדים לאחר שהם חוזרים מחלוקת החבילות בבתים: “לפעמים המחלקים עולים עם החבילות עשר קומות ברגל, ועושים את זה בחיוך. אנחנו גאים מאוד במשימה הזו, אנחנו מסתערים עליה, בקטע טוב. אנחנו עם שמאוד אוהב לחבק ולגעת ולהתקרב, אבל אנחנו עושים את זה בניהול מושכל".

גם המרכז הלוגיסטי אדיר הממדים של חברת "ביכורי השדה", ספקית הירקות והפירות הגדולה של צה"ל, הפך ערב החג למעין פס ייצור לאריזת חבילות, ובו עובדים עשרות רבות של טירונים, חיילות וחיילים, שרק לפני כשבועיים התגייסו לצבא. החבר'ה האלה עושים טירונות כלל־צה"לית. כשתורג'מן מדבר עם הטירונים, שכידוע ממש בקושי מכירים את הצבא, הם שואלים אותו במה הוא אלוף, והוא עונה להם בהומור כי הוא אלוף בריצה. אבל גם עם הבנה מוגבלת לגבי השירות הצבאי שעוד מצפה להם, אותם טירונים אומרים לתורג'מן כי הם מבינים שהם כרגע משרתים בטירונות של פעם בחיים.

“לתפיסתי, אני מתפקד כעת כחברת הלוגיסטיקה הלאומית של מדינת ישראל במשבר, ממש מר לוגיסטיקה", אומר תורג'מן. “בחיים לא חשבתי שאגיד את המשפט הזה". אני לא מונופול, הוא עונה לשאלתי, כי ללא הגורמים האזרחיים והספקים, אי אפשר היה לספק את המענה השלם לאזרחים.

כחול לפני ירוק

האלוף תורג'מן לא גדל במערכים הלוגיסטיים של הצבא: עד כניסתו לתפקיד ראש אט"ל, את מרבית שירותו עשה בשטח. הוא התגייס לחיל השריון ב־1988, שם ביצע את רוב תפקידיו עד למפקד חטיבה 401 לאחר מלחמת לבנון השנייה. גם באגף המבצעים בצה"ל כיהן תורג'מן בתפקידים בכירים ביותר, ובדרך הוא אף שימש מזכיר צבאי לשר הביטחון אהוד ברק. כך שאת העולם הפוליטי הוא גם מכיר היטב, ומצליח גם בראיון הזה להתחמק באלגנטיות משאלות הנוגעות לניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית, והאם נכון להעביר את האחריות למשרד הביטחון.

עם כל הכבוד למשימה החשובה שהוצבה בפני צה"ל ערב הפסח, האלוף תורג'מן מבין היטב כי זו משימה קטנה לעומת האתגרים והמשימות שעוד צפויים לצה"ל בעורף האזרחי והצבאי בשנה הקרובה. בצבא כבר נושאים עיניים לעבר הפרק הבא של החיים עם קורונה ומבינים היטב כי גם לאחר שיא המשבר הנוכחי הרבה דברים ישתנו כאן. לא במקרה מכנה זאת הרמטכ"ל אביב כוכבי, זירת לחימה נוספת. בצבא נערכים למשימות שונות במסגרת זירת הקורונה ואפילו לאפשרות של גל שני להתפרצות הנגיף בארץ ובעולם בשנה הבאה, או אולי מוקדם יותר, לאור סימני השאלה הרבים.

בצה"ל רוצים לסייע לעורף האזרחי בצורה משמעותית, כפי שהם יודעים לעשות, אולם בכירי הצבא יודעים כי לעתים הגבול בין סיוע לבין פיתוח תלות של המשרדים הממשלתיים האחרים בצבא יכול להיות דק ועדין עד מאוד. ומנגד, אין רצון מצד הצבא להפוך להיות הגוף שמנהל את האירוע ברמה הלאומית. חלק מהציבור הישראלי חושש מהמצב הבעייתי הנוכחי, שבו הפיקוד והשליטה על האירוע, כמו גם חלוקת הסמכויות והמשימות, עדיין אינם ברורים מספיק. כעת ברור לכולם כי לצד החלטות נכונות שהתקבלו בישראל והקדימו רבות ממדינות העולם בניהול מצב החירום, יהיה מקום להפקת לקחים חשובים ולחשיבה גם להמשך.

לאורך זמן, מה עושים בהתמודדות עם הקורונה?
תורג'מן: “החיים בנוכחות הקורונה יכולים להיות כאן למשך שנה או שנתיים, לפחות עד שתימצא התרופה. כל עוד לא יימצא חיסון זה יהיה איתנו. אני חושב שהמשק יצטרך להיפתח בהדרגה. נידרש להבין שהקורונה תלווה אותנו עוד הרבה זמן, וגם המסיכות ואמצעי המיגון".

אתה לא חושש מתהליך של התרגלות ומתלות של אנשים בקבלת מזון מכם עד הבית, וגם של הרשויות המקומיות?
“אני מקווה שזה לא יקרה. אנחנו לא רוצים לאבד את העצמאות של האנשים, אבל רוצים לחזור לחיים נורמליים בצל הקורונה. כרגע המשימה הזו של מארזי המזון תקפה עד ה־19 בחודש, ולאחר כן היא תיבחן שוב בהתאם לצורך".

אתה סבור שהסיוע המשמעותי של צה"ל לעורף האזרחי, כפי שמתבצע בימים האחרונים, לא הגיע מאוחר מדי?
“אני לא יודע. הצורך המיוחד בבני ברק התפתח תוך כדי המשבר, ובהתאם למשימות גדל גם הסיוע".

האם המשימות בבתי האבות נכנסו לפעולה כבר מהשלבים הראשונים של המשבר?
“זה לא נדרש מאיתנו בשלבים המוקדמים. בכ־700 בתי האבות ברחבי ישראל נמצאים כבר צוותים שלנו המנטרים כל מי שנכנס, לוקחים לו מדדים ומונעים כניסה ממי שלא צריך להיכנס, גם כאשר מדובר בקרוב משפחה שזועם על כך. זו אינה משימה קלאסית לצבא, אבל זו המשמעות של סיוע רחב למשק".

כרגע מופעלים מנועי הסיוע הקטנים של צה"ל לעורף האזרחי. מהן מדרגות הפעולה שלכם בתרחישים קיצוניים יותר, למשל בהיקף של מה שקורה באיטליה? מהן התוכניות?
“זה הכי קרוב לתרחיש של רעידת אדמה גדולה מאוד. תרגלנו את זה בשנה שעברה. אני לא רוצה לדבר במושגים של סגר צבאי, אבל צה"ל יכול למצוא את עצמו מקבל שליטה על המרחב הכלל ארצי ואז הוא מביא לידי ביטוי את היתרון הגדול שלו. יחידות מבצעיות, כמו אוגדה, על עיר גדולה ומחוז גיאוגרפי, וחטיבות על ערים אחרות".

בנושא של מתן סמכויות אכיפה לצבא, תורג'מן סבור, כמו בכירי הצבא, כי צריך לעשות כל מאמץ כדי להרחיק זאת מהצבא. “אנחנו רוצים ליצור מצב שבכל חזית מול האזרחים, כחול יהיה תמיד לפני ירוק", הוא מסביר. “זה חשוב לנו להמשך. הסמכות של השוטר, הגיל והניסיון שלו, הם שעושים את ההבדל וצריך לשמור את זה כך. מצב שבו המדינה מגדירה מצב מיוחד בעורף המעניק לצה"ל סמכויות אכיפה כמו במלחמה, נראה בשלב הזה רחוק. אני מאוד לא רוצה שנגיע לשם. עד היום, מדינת ישראל למדה מהעולם, הקדימה את המהלכים ועשתה צעדים מאוד קשים במגבלות על האזרחים, כחלק מהמאבק בקורונה".

להקים מאפס

כאמור, בצה"ל מבינים היטב כי גם אם תהיה הקלה מסוימת כבר לאחר הפסח והמשק הישראלי ייפתח בהדרגה לעבר חזרה לשגרה חלקית לצד הקורונה שתמשיך ללוות אותנו, צה"ל ימשיך להידרש להיות רתום למשימות לאומיות חשובות. עד הפעלת אוגדה 98 השתדלו בצבא להשתמש בעיקר בתומכי לחימה ובחיילים מהאימון המתקדם בבסיסי הטירונים לטובת משימות של אכיפת סדר בפיקוד המשטרה. מדרגת ההפעלה הבאה, אם תורחב, כבר נוגעת לפגיעה אפשרית גם באימוני הצבא מפני שיהיה צורך ביותר חיילים – גם כך משך האימונים התקצר בגלל ההחלטה לבטל את התעסוקה המבצעית של אנשי המילואים וגם זה ילווה את הצבא בשנה הקרובה.

“צה"ל ממשיך להתאמן ואנחנו נשמר את זה במסגרת המגבלות במידה שנידרש לרדת במספר החיילים שעוסקים בפעילות מבצעית", אומר תורג'מן. “גם מדרגה כזו יכולה להיות. יש מדרגות תכנון כאלה, אבל זה באמת רק במצב יוצא דופן, כשהמצב במדינה קשה, ובהתאמה גם מדינות האזור. יש לנו כרגע מספיק כוחות לביצוע המשימות".

בתחום הרפואי, צה"ל נערך להרחבת הסיוע שלו למערכת הבריאות. אחת האפשרויות המובילות היא “התוכניות להקמת בית חולים שדה לטיפול באזרחים חולי קורונה ולהפעלתו, בהתאם להחלטת הדרג המדיני", כפי שנחשף ב"מעריב" בשישי האחרון. בצבא, כך נראה, מעוניינים שתתקבל על כך החלטה כבר עכשיו. “אני מאוד מקווה שנידרש לפתיחת בית חולים צבאי לטיפול בקורונה", אומר האלוף תורג'מן. “אנחנו מסוגלים להקים אותו מאפס עד לתפקוד מלא תוך שבועיים עד חודש מרגע ההחלטה של הדרג המדיני לצאת לדרך".

תורג'מן מסביר כי לטובת הקמת בית החולים, צה"ל ימשוך למעשה רופאים ופרמדיקים מהיחידות המבצעיות – לפחות 100 רופאים, ועד מספר דומה של פרמדיקים. בית החולים יהיה מסוגל לטפל בחולי קורונה במצב קל עד בינוני, ואילו החולים במצב קשה יועברו לבית חולים אזרחי גדול שאליו יוצמד המתקן הצבאי. באופן עצמאי, עם תגבור של אחיות, צה"ל יכול לספק כ־300 מיטות לחולי קורונה, ועם סיוע ברופאים נוספים, בית החולים הצבאי יכול לספק מענה לכ־450 חולי קורונה, ובכך להוריד במעט את הלחץ על בתי החולים האזרחיים.

תורג'מן מחדד: “לא מדובר בבתי החולים לטראומה שאנחנו מפעילים ברחבי העולם, כמו בנפאל למשל, כי הוא מבוסס בעיקר על רופאים בכירים ממערכת הבריאות הציבורית, כמו מנהל בית החולים שלנו, פרופ' עופר מרין, שהוא קודם כל מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק. במקרה הזה אנחנו מתכוונים לבנות את בית החולים, גם ובעיקר בהקשר של כוח האדם, למעשה מאפס: לוקחים רופא שהוא היום רופא גדודי, ומחר הוא רופא מנשים. נצטרך להכשיר אותו במהירות לעבוד עם צוות רפואה. הוא רגיל לעבוד עם התאג"ד שלו והחובשים, אבל בבית החולים לקורונה הוא יקבל צוות אחיות ואחריות על 15 מיטות".

אז למעשה מבחינת טיפול רפואי למשק זה המקסימום שהצבא יכול לתת?
“כן. צריך לזכור שצווארי הבקבוק הם הצוותים הרפואיים, והמעגל השלם לטיפול בקורונה מורכב מהרבה פרמטרים ולא רק ממספר המיטות, או מכמות המנשמים שיש במחסנים. לכן אני חושב שעוד לפני שפותחים קומות חירום בבתי החולים, לנו יש יתרון ביכולת להרים יכולת נוספת במהירות. אני סבור שזו תהיה בשורה ענקית למשק. אני מסתכל על מדינות כמו איטליה וספרד, ומקווה כמובן שלא נגיע לשם, ורואה שהצורך העולה משם הוא של בתי חולים, צוותים רפואיים וצוותים נוספים לטיפול בקורונה.כשבבתי החולים הגדולים יתפנו מיטות של חולים קל עד בינוני ויישארו רק אלה של החולים במצב קשה, אנחנו מסייעים מאוד למערכת הבריאות. את בתי החולים צריך לשמור ככל הניתן, ובכך אנחנו יכולים לסייע".

תורג'מן מסמן את סגן קרפ"ר אלוף משנה נעם פינק כמפקד בית החולים במידה שיוקם. לגבי העברת המנשמים לידי מערכת הבריאות, אומר תורג'מן: “בידי צה"ל יש יותר מ־1,000 מכשירים תקינים, ובמידת הצורך, צה"ל יעביר למערכת הבריאות את כל המנשמים שיש ברשותו בניכוי אלה המיועדים לבית החולים ואלה הנדרשים לפעילות המבצעית של צה"ל".

פינוק צבאי

רק בסוף השבוע החולף התברר כי בקריית ההדרכה של צה"ל בדרום, במהלך סדר פסח, הייתה חריגה בוטה מהנהלים שנקבעו בנושא הקורונה בצבא, בבסיס ההדרכה של אגף התקשוב. הענישה הפעם הייתה חריפה וקשה. מפקדים וצוערים בקורס הודחו מהקורס ומלחימה ועשרה חיילים נשלחו לכלא לעשרה ימים. עוד לפני האירוע הזה, בעיר הבה"דים היו לא מעט חריגות. האלוף תורג'מן מתייחס גם לנושא הזה: “צריך להעלות את המודעות, אנחנו עושים כאן פעולה שהיא נגד הטבע שלנו – שמירה באדיקות על מרחק פיזי בין האחד לשני. אי אפשר רק לדבר בנושא, צריך דוגמה אישית, צריך הנחיות ברורות ומפקדים בחזית, וכשזה לא עובד לעבור לענישה".

לדברי תורג'מן, אפילו ענישה בימי קורונה אינה פשוטה. “לריתוק אין משמעות וגם לכלא אנחנו ממעטים לשלוח חיילים בגלל הקורונה", אומר תורג'מן. “למרות המקרים החריגים, ההקפדה על הנהלים בקריית ההדרכה במגמת שיפור, אבל צריך כל הזמן לעסוק בזה. המשימה שלנו היא גם שהמגיפה לא תתפשט בתוך הצבא ותפגע בכשירות. לפני כשבוע וחצי הנחיתי את מפקדי הבה"דים שהחיילים לא מתחילים את שבוע ההכשרות, כי ביום שישי קיבלתי תמונות לא טובות (“לא מהתקשורת", הוא מציין) מהתורים בחנויות 'כוורת' ובמרכז המסחרי של עיר הבה"דים. החיילים נשארו לישון, סוף שבוע ארוך, ובינתיים המפקדים עסקו רק באישורי תוכניות על איך מעבירים קורס עם מגבלות הקורונה ועושים זאת טוב יותר".

הקושי לשמור על המשמעת, המתח המבצעי, כאשר החיילים הלוחמים גם לא יוצאים הביתה, צפוי להיות רק קשה יותר. האלוף תורג'מן דוחה בתוקף את הטענות על בעיות המזון לכאורה שעולות מתלונות חיילים והורים. “זו תקופה מאוד מורכבת", הוא אומר. "ההורים צריכים לסמוך עלינו למרות הגעגועים והתסכול שהם חשים בעוד ילדיהם לא יוצאים הביתה מזה שבועות ארוכים. צריך לסמוך עלינו שאנחנו עושים הכל על מנת למנוע הדבקה של החיילים, הילדים שלהם. יש לזה מגבלות שלעתים אולי נראה שיש חיילים רעבים, אבל זו לא התמונה. אנחנו דואגים שנעמוד במגבלות, אבל מהצד השני נאפשר ככל הניתן חזרה לשגרה".

האלוף תורג'מן נותן דוגמאות להתמודדות של הצבא עם האתגרים הפנימיים. “אסור שחיילים צעירים ישבו בחדרים, צריך להעסיק ולאמן אותם", הוא אומר. “נדרשת כאן מנהיגות אחרת מצד המפקדים. היה לנו מקרה של קטטה בין חיילים בעיר הבה"דים. גם זה קרה. היה צריך להרגיע. ככל שעובר הזמן גם התסכול גדל, אנשים צעירים לא תמיד מבינים את ההנחיות, ההדבקה במחלה שנחשבת בעלת השפעה נמוכה על צעירים לא תמיד מעניינת אותם – עם האתגרים הללו צריך להתמודד. אחרי שרכשנו מכשירי פלייסטיישן ליחידות לוחמות, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז שאל אותי מדוע יש צורך בזה, וסגן הרמטכ"ל אייל זמיר שאל בהומור אם מדובר בילדים בני עשר. אנחנו מנסים ככל הניתן לספק לחיילים הפוגות בתוך הבסיסים, לשפר את המזון ולספק דברים שבעבר פחות סיפקנו, בשביל להקל את התחושות והאווירה ביחידות".

הרבה חיילים שלא מורגלים למצב כלכלי קשה בבית, נוחתים עכשיו לתוך מציאות חדשה של מצוקה בבית. עד כמה זה משפיע על הצבא?
“זה אחד הדברים שהכי מטרידים אותי. במקרים רבים, ההורים לא משתפים באופן מלא, לא רוצים להכניס את ילדיהם למעגל המצוקה החדש בבית. אני חושב שהמפגש הראשון של החיילים עם הבית הוא זה שיביא את המראות והתובנות ממקרר ריק ועד כעס ותסכול מהמצב בבתים. בפסח האחרון, מתוך ההבנה הזו, נתנו תלושים בסכומים של עד 1,000 שקלים. זה הלך ישר הביתה ולא לצרכים האישיים של החיילים. נתנו ביד רחבה כי הבנו שבמידה שלא נעשה את זה, משהו עמוק יפריע לחייל בבית. על מנת שהחיילים יהיו שקטים, רגועים ורתומים למשימות הצבאיות, מעבר לאחריות שלנו לטפל בהם, פעלנו בהתאם". וזו רק תחילת ההתמודדות עם הבעיה, מעריך האלוף.

עין צופיה

כראש אט"ל, האלוף תורג'מן אינו עוסק רק בישראל. גם הזירה הפלסטינית ומצבה בעקבות הקורונה מטרידים מאוד את צה"ל. רק באחרונה מינה הרמטכ"ל את סגנו אייל זמיר לרכז צוותי עבודה בנושא תחת דירקטיבה של הרחבת הסיוע והמאבק המשותף בקורונה ליהודה ושומרון ולרצועת עזה כאחד. התחושה בקרב בכירי הצבא היא כי המדינה אינה עוסקת בסוגיה הזו מספיק ואינה מבינה את ההשלכות האפשריות על ישראל מבחינה ביטחונית, אך לא פחות חשוב גם מבחינה רפואית.

“אנחנו לא יכולים לייצר מצב שבמדינת ישראל כולם מונשמים והכל בסדר, ושם מתים", הוא מבהיר. “זה לא יעבור. זה לא עניין של הקהילה הבינלאומית, זה עניין שלנו. אנחנו לא רוצים את האירוע הזה. יש כאן ניהוג מאוד עדין ואני מסכים מאוד עם מה שהרמטכ"ל אמר לנו בנושא הזה: ‘לא נותנים להם פירורים, נותנים מעשר קבוע ומשמעותי גם על מנת לייצר תקווה ושותפות. בזמן שקשה אצלנו, והם רואים שאנחנו פה גם בשבילם, יש כאן גם הזדמנות, לא רק חסרונות ואיומים'. צה"ל נמצא עם יותר מעין אחת על הזירה הפלסטינית. האיזונים בין עזה ואיו"ש ואיך לנהל את הנושא זה עניין מורכב מאוד. לא סתם הרמטכ"ל מינה את סגנו, האלוף זמיר, לעמוד בראש צוות מומחים לטיפול עמוק ורציני בנושא. זה לא רק עניין של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, זה אירוע גדול שדורש הסתכלות רחבה וראייה מערכתית".

בצה"ל רואים בעזה את הגזרה הנפיצה ביותר מבחינה ביטחונית, אבל גם לא פחות מורכבות מכך הן גם הסוגיות הרפואיות והעובדה שבסופו של דבר ישראל והרשות הפלסטינית הן יחידה גיאוגרפית אחת. בצה"ל החליטו להיכנס עמוק לתוך הטיפול בנושא מתוך ההבנה כי מדובר בעניין ביטחוני מובהק.

נניח שישראל נמצאת במצב טוב מבחינת המגיפה, אבל בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה הקורונה משתוללת, מה אז?
“אנחנו מקווים שיהיה סיוע בינלאומי, ויש גורמים שונים שנמצאים איתם בקשר בנושא. נמשיך לתת להם דגימות וציוד רפואי נדרש, ואני ממשיך גם עכשיו לקנות להם תרופות מהכסף שלהם. אני לא מספק צרכים אחרים, כמו מזון למשל. נעשה את זה אם המדינה תחליט".

ומה לגבי ההשלכות הרפואיות של המשך התפרצות המגיפה ביהודה ושומרון?
“זה עניין מורכב ביותר. אי אפשר לסגור הרמטית את המפגש בין השטחים הישראליים לפלסטיניים. הקורונה אינה מפרידה בין שני צדי גדר ההפרדה, בין שטחי B ,A או C. בכל מצב זה יגיע אלינו, ונידרש לעסוק בזה. רמת התיאום בשלב הזה מצוינת, נצטרך לחזק את זה ולעזור להם, אם זה במתקן אשפוז, גם זה יכול להיות, שום דבר לא הזוי באירוע כזה".

מה עושים במקרה של קריסת מערכת הבריאות ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, מתוך הנחה שהמצב אצלנו התייצב?
“נצטרך לסייע בדרכים שונות ומגוונות, עד כדי סיוע בהקמת בית חולים".

במה תסייעו, בהבאת רופאים מישראל?
“בתרופות, ואם יגיע סיוע בינלאומי אז מצוין, ובמידה שלא, נצטרך לשים שם רופאים שלנו. גם היום בתאונת דרכים של פלסטינים ביהודה ושומרון, רופאים שלנו נותנים טיפול ראשוני לא פעם אחת".

כל עוד הקורונה תתפשט שם, אנחנו נספוג את ההשפעות?
“ללא קשר לטרור, לא ניתן להפריד, האירוע הרפואי הוא גדול מאוד. אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו מנותקים ממה שקורה שם. ולכן סגן הרמטכ"ל, כבר מהשלבים האלה, כשעדיין אין שם התפרצות בהיקפים גדולים, מתעסק בזה ומרכז את הנושא".

הנגיף קורונה התפשט ערב הצגת “תנופה", התוכנית הרב־שנתית של צה"ל, על ידי הרמטכ"ל. הרבה חלומות ותוכניות בצבא יידרשו לחזור עכשיו למגירה. עד לפני פחות מחודש עוד היו קצינים בכירים שחשבו שניתן יהיה להמשיך בתוכניות עם תיקונים קלים, עכשיו כבר כולם מבינים.
“זה אירוע קשה. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמצוקה הכלכלית במשק – צה"ל הוא חלק בלתי נפרד מהמשק. בשלב זה עצרנו את פס הייצור של טנקי המרכבה, והייתה תקווה לגבי תוספת תקציב, אבל היום אנו מבינים היטב שגם במערכת הביטחונית צפוי קיצוץ והידוק חגורות. תהיינה החלטות קשות, נידרש לתעדוף, יש עקרונות מתוך התוכנית הרב־שנתית שהם הבסיס ונמשיך איתם, גם על חשבון דברים אחרים. הביטחון השוטף והכשירות של צה"ל יישארו בעדיפות הראשונה".

לפי ראש אט"ל, שכבר עכשיו עוסק באיך ייראה הגל הבא של נגיף קורונה, “שנת 2020 תעמוד בסימן חיים לצד הקורונה. זה נכון לכולם וגם למערכת הביטחון, גם בהשלכות של לקיחת חלק במשימות לאומיות שאינן מטלות הביטחון הקלאסי שהכרנו, השפעותיו על הצבא, המשימות הצפויות, ואיך לומדים עכשיו מהאירוע את הלקחים הנכונים ומיישמים אותם בהתמודדות בתוך הצבא ומחוצה לו. אנחנו הולכים לשנת 2020 תחת השפעת הקורונה, על כלכלת ישראל, על תקציב הביטחון, ההשפעה על הזירות האזוריות שמולנו בכלל ועל הזירה הפלסטינית בפרט. אלו המשפיעים שילוו את צה"ל לפחות בשנה הקרובה, וכל אחד מהם כמעין אקולייזר המסדר לך את היכולת שלך להתמודד. כאשר האויבים שלך עסוקים מאוד בעצמם, גם אתה יכול להשקיע יותר בעצמך ובצורכי המדינה. אומנם הגורמים המדינתיים מסביבנו נחלשים מהקורונה, אבל ארגוני טרור יכולים להפתיע".

בשורה התחתונה, על פי ההערכה הזאת נראה כי השפעות הקורונה הן בעלות פוטנציאל להנמיך את רף המתיחות של ישראל מול איראן וחיזבאללה. כמו ישראל, מדינות העולם כולן תידרשנה להשקעה כלכלית לאומית נרחבת. חוסר יציבות בזירה הפלסטינית עלול להוביל למציאות אחרת ולהידרדרות ביטחונית, ואת זה בצה"ל מעוניינים מאוד למנוע, אבל גם מבינים כי בכל פקודת משימה ליציאה למבצע קטן עד גדול, הקורונה תהיה שם ותשפיע רבות על אופי הפעילות של הצבא, לפחות בשנה הקרובה.