ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, כתב הבוקר (שלישי) בציוץ בטוויטר את פרשנותו לאירוע עליו דווח ב"וושינגטון פוסט" האמריקאי, ולפיו ישראל עומדת מאחורי מתקפת סייבר רחבת היקף שפגעה ב-9 במאי בנמל שאהיד ראג'עי, שנמצא בדרום איראן.
"בלהט הקורונה ומזג האוויר תשומת הלב מוסטת מאירוע משמעותי בעימות הישראלי - איראני. ע״פ הוושינגטון פוסט ישראל ביצעה תקיפת סייבר משמעותית בנמל האיראני שהיד רג׳אי - בבנדר עבאס - הנמל הגדול ביותר באיראן. נראה שזאת תגובה ישראלית למתקפה האיראנית על מערכות מים וביוב בישראל", כתב ידלין.
בלהט הקורונה ומזג האוויר תשומת הלב מוסטת מאירוע משמעותי בעימות הישראלי - איראני.ע״פ הוושינגטון פוסט ישראל ביצעה תקיפת סייבר משמעותית בנמל האיראני שהיד רג׳אי - בבנדר עבאס - הנמל הגדול ביותר באיראן.
— Amos Yadlin (@YadlinAmos) May 19, 2020
נראה שזאת תגובה ישראלית למתקפה האיראנית על מערכות מים וביוב בישראל.
1/4
"הסייבר מצטרף למימד היבשה הים והאוויר כממד מלחמתי משמעותי. חשוב לשים לב - גם איראן (הנתקפת קינטית בסוריה) וגם ארה״ב (לאחר הפלת המל״ט המתקדם שלה בקיץ שעבר) מפעילות תגובה בסייבר כאשר אינן רוצות להסלים בתחום הקינטי. אם ישראל היא זאת שהגיבה על תקיפה איראנית שכוונה לתשתית אזרחית (מים וביוב), ישראל מבהירה שראוי להשאיר מערכות אזרחיות מחוץ לתחום הלחימה. זהו מסר משמעותי על פגיעות המערכות הכלכליות באיראן ליכולות סייבר ישראליות. שאלה מעניינת: האם ההנהגה האיראנית שולטת בהאקרים האיראנים?", הוסיף.
"סוגיות מעניינות שהתקיפה מציפה בהקשרי לחימת סייבר: א. התקיפה בנמל האיראני - יכולת מעצמתית. ב. משמעות הפרת ריבונות בממד הסייבר. ג. יחוס והוכחת האחריות לתקיפה, יכולת ההכחשה של התוקף והנתקף. ד. משמעות מושג ההרתעה בסייבר. ה. יחסי גומלין בין פעילות קינטית לפעילות סייבר. ועוד...", סיים ידלין את דבריו.