חיסולו של מדען הגרעין האיראני, מוחסן פאחריזאדה, "אבי תוכנית הגרעין האיראנית", מעלה שאלות לגבי מעורבותה של ישראל במהלך, וכיצד, אם בכלל, יגיבו האיראנים לחיסול. אלוף (מיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, התייחס לשאלות הללו בראיון לגולן יוכפז וענת דוידוב ברדיו 103FM.
"לגבי האיראנים, זה כמו קאסם סולימאני בתחום הגרעיני, זה אבי הרעיון שאיראן צריכה לייצר נשק גרעיני, ראש החץ של התוכנית הזו היא שישראל לא תתקיים אם יהיה נשק כזה, או על ידי יצירת מציאות של מצור אזורי בלבנון בסוריה, רקטות טילים כוחות טילים, בסופו של דבר להביא לחנק של ישראל", הסביר אלוף (מיל') עמוס גלעד.
"ישראל איתרה את האיום הזה לפני הרבה מאוד שנים והיא פועלת מולו בחלק בהצלחה רבה וחלק כמו בלבנון, שיש שם 150 אלף רקטות שאנו נמנים לפעולה. יש לנו למעשה שני ממדים, האזורי והגרעיני. לגבי נקמות, תמיד צריך לחשוש אבל לא בהכרח כך זה עובד, האיראנים בהלם שמי שהרג את פרחיזאדה יש לו כזה מודיעין מעולה שהוא מסוגל גם להגיע אליו וגם להתגבר על האבטחה המסיבית שלו. ודאי שרעיונות נקמה עולים בראשם אבל הם ודאי יודעים גם לכלכל את צעדיהם. מגיע עוד מעט הנשיא ביידן שאמר שהוא רוצה לחדש את ההסכם, וזה חשוב מאוד בשבילם כדי שהוא יסיר את הלחץ הכלכלי מהם", אמר גלעד.
"אין פה דברים אוטומטיים, האם צריך להיערך לתגובה? ודאי אם הם מאשימים אותנו. בסוף מה שקובע אם אתה ערוך היטב או לא זה שילוב בין מודיעין ליכולות סיכול. אני יותר חושש מאיראן ומהמגמות האזוריות שלה. ברור שצריך לחשוש מתגובה אם הם מאיימים עלינו, ניקח את זה ברצינות זה ברור מאליו", אמר עוד בכיר מערכת הביטחון לשעבר.
איך אתה מסביר את ההצלחה היחסית בפעולה נגד ראשי תוכנית הגרעין באיראן וגם נגד המערכת הצבאית שלה בטהרן, אבל פחות הצלחה באזור בכל מה שקשור להתבססות האיראנית בשטח?
"אני לא מסכים. אני חושב שבסוריה, הרעיון האיראני שהוא די מבריק, לכתר את ישראל מכל אבריה. בלבנון נוצרה מציאות שאפשרנו את זה, וכל עימות איתם המשמעות היא פגיעה באוכלוסייה האזרחית ולמעשה הם יצרו הרתעה. תושבי ישראל לא סובלים מאיום הרקטות של חיזבאללה אלא שחיזבאללה נרתע מלתקוף אותנו. הם הגו את הרעיון המנהרות אך המודיעין הצליח לחשוף את זה אחרי עבודה ארוכת שנים, והתוצאה היא שממטולה ועד אילת יש שקט למרות האיום הכבד. ברמת הגולן המדיניות על פי גורמים זרים היא שונה. הם הגו תוכנית של צבא של 100 אלף שיעים, בסיסים. פה ישראל החליטה למנוע את זה והיא פועלת, על פי פרסומים, זרים בדחיפות מאוד גבוהה. ברמה האסטרטגית הם ממשיכים לבנות אבל ברמה האופרטיבית אם משווים את התוכניות המקוריות לאופרטיביות אז בסך הכל הם לא מצליחים".
מה משמעות החיסול של האדם המרכזי הזה כשבעצם איראן מאוד קרובה היום כבר לפצצה?
היא לא קרובה לפצצה, יש להם תוכניות, הם עוסקים בפיתוח נשק גרעיני. טיל שבראשו יש פצצת גרעין. זה לא כל כך פשוט לעשות את זה, יש להם את הידע ואת היכולת, הם עוסקים בהעשרת אורניום בהיקפים גדולים, הם עדיין לא חצו את הרוביקון משיקולי מדיניות מורכבים. הם מחכים עכשיו לביידן, שלדעתי ינסה לחדש את ההסכם, ונראה מה תהיה התוצאה. הם לא יוותרו על החתירה לנשק גרעיני. לדמויות מפתח שנעלמות בלב העשייה תמיד יש השפעה מרסנת, כמובן שאם מדינה מחליטה לעשות משהו אז היא עושה".