אגף המודיעין של צה"ל, אמ"ן, פרסם היום (שלישי) את הערכת המודיעין השנתית שלו. על פי אמ"ן, לראשונה מזה שנים, גזרת לבנון נפיצה יותר מרצועת עזה וחיזבאללה נערך לימי קרב מול צה"ל. בגזרה האיראנית, ועל רקע השיח בנושא לאחר היבחרו של נשיא ארה"ב החדש, ג'ו ביידן, איראן, במידה ותחליט לפרוץ לפצצה הגרעינית, נמצאת במרחק השגה של כשנתיים לייצור פצצה גרעינית על כלל מרכיביה. בנוסף, מעריכים באמ"ן, איראן נמצאת ארבעה חודשים מייצור של מספיק אורניום מעושר ברמה של 90%, הנדרש לייצור פצצה גרעינית אחת.
בסוריה, נטען בדו"ח של אמ"ן, למרות המצב הכלכלי הקשה של איראן, בשל הסנקציות והקורונה, נמשכת מגמת ההברחות והניסיונות להתבססות הציר השיעי. בגזרה הלבנונית, מעריך אמ"ן, חיזבאללה ממשיך בקידום תוכנית הטילים המדויקים, ובשנה האחרונה נרשמה המשך מגמה מטרידה של התקדמות מתונה בפרויקט ועלייה בכמות הטילים המדויקים שיש בידי ארגון הטרור הלבנוני.
בזירה הפלסטינית, באמ"ן מסמנים ירידה מסוימת בפוטנציאל העימות מול חמאס בעזה - כל זאת, מותנה בהמשך השיפור הכלכלי ברצועה - וסבורים שהפעם הסיכוי לבחירות ברשות הפלסטינית גבוה.
באגף המודיעין של צה"ל, מסמנים חמישה מעצבים גדולים מאוד שצפויים לייצר השפעה גדולה על המזרח התיכון בשנים הקרובות ובשנה הקרובה בפרט:
1. הקורונה כמעצב של ביטחון לאומי המשפיע על כל מרכיבי החיים.
2. כלכלת מדינות המזרח התיכון הנמצאות במשבר עמוק.
3. החלפת הממשל בארצות הברית.
4. הסכמי הנורמליזציה כשינוי היסטורי.
5. המערכה שמתנהלת במב"ם (המערכה שבין המלחמות), שעל פי תפיסת אמ"ן הפכה מתפיסה בישראל למצב יסוד מערכתי קבוע.
למרות הקורונה והמצב הכלכלי הקשה של אויבות ישראל מאיראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלמי ברצועת עזה, לא נפגעה התעצמות ובבניין הכוח של הצד השני ובהשקעה של האויב בפיתוח המרכיב הצבאי. כך מזהים באמ"ן, שבהערכת המודיעין שלהם לשנה הקרובה נטען כי אם בגל הקורונה הראשון עוד היה ניתן לראות התמתנות בכמות האיומים וההתרעות, לאחר מכן התיישרה המגמה והאיומים המופנים כלפי ישראל בכל רגע נתון אינם פחותים מכל שנה אחרת, ובחלקם אף גבוהים יותר.
לקראת ימי קרב מול חיזבאללה?
בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות, סבורים באמ"ן כי הגזרה הצפונית מול חיזבאללה נפיצה יותר לעימות מאשר בעזה. חיזבאללה אומנם לא מעוניין במלחמה ומורתע ממנה, מציינים באמ"ן, אך מנגד מתפתחת מחשבה בארגון הטרור של אפשרות לניהול ימי קרב מול צה"ל ללא שזה יוביל למלחמה.
על פי העמדה באמ"ן, במיוחד לאור הכישלונות של הארגון לנקום את מות פעיל הארגון שנהרג מתקיפה המיוחסת לישראל בסוריה, חיזבאללה מנסה לבסס תפיסה אופרטיבית של ניהול ימי קרב ללא שהדבר מוביל למלחמה, למרות האפשרות שזה יגלוש לעימות רחב יותר.
אפשרות כזו היא קרובה יותר מאשר בעבר, וביטוי לכך היה יכול להתפתח במידה ובחיזבאללה היו מצליחים לפני כשבועיים להפיל את הכטב"מ שירו לעברו טיל קרקע אוויר. זאת, בהנחה שצה"ל היה מגיב בתקיפות בלבנון בתגובה להפלת כלי הטיס.
למרות המצוקה של חיזבאללה בלבנון, המשבר הכלכלי החריף והביקורת החריפה המוטחת באופן פומבי כמעט חסר תקדים בלבנון, והאיראנים שקיצצו בתקציב, גם חיזבאללה למרות כל זאת ממשיך במגמת ההתעצמות. בישראל מעריכים כי בידי חיזבאללה, כבר עכשיו, כמה עשרות טילים מדויקים המאיימים על ישראל.
באמ"ן סבורים שהפעילות של ישראל במב"ם (המערכה שבין המלחמות) האטה את קצב ההתפתחות של חיזבאללה בתחום זה. ועדיין, לא ניתן להתעלם מכך שחלה עלייה מתונה בכמות וביכולת הטילים המדויקים בלבנון, בחצי השנה האחרונה של שנת 2020. מדובר באתגר מבחינתה של ישראל שצפוי להתעצם בשנה הקרובה, ועשוי לעלות דילמות וויכוח נוקב - האם על ישראל לפעול כבר בשנים הקרובות על אדמת לבנון על מנת למנוע מחיזבאללה להמשיך להתעצם באמל"ח אסטרטגי.
נכון לעכשיו, בתמונת המצב הנוכחית, שבה בידי חיזבאללה כמה עשרות טילים ויכולת מבצעית לא מאוד גבוהה, סבורים באמ"ן כי קצב הלמידה של ישראל במענה הגנתי והתקפי בשעת פקודה נגד האיום, גבוה מקצב ההתחמשות של האויב. לכן, בשלב הזה האיום אינו מצדיק יציאה למלחמת מנע נגד התעצמות החיזבאללה.
ראש" אמ"ן, אלוף תמיר הימן, התייחס לפעולות ההתעצמות של חיזבאללה: "אנו עומלים ועוסקים באופן קבוע ומתמשך באיום הטילים המדויקים, ועל אף שמדובר באיום שאין להקל בו ראש אנו מספקים מענה איכותי בשלל דרכים, גלויים וסמויים".
חרף המכות: איראן קמה על הרגליים
חיסולו של קאסם סולימאני על ידי האמריקנים בתחילת שנה שעברה יצר שינוי גדול מאוד, ופגע פגיעה קשה ביכולת האופרטיבית הטקטית המבצעית של איראן באזור. עד לשלב זה בכוח קודס האיראני מתקשים מאוד למלא את החלל הגדול שהשאיר אחריו.
באמ"ן מצביעים על השנה האחרונה כשנה קשה מאוד לאיראן. בין היתר, סבלה איראן מפעילות ישראלית גוברת נגד יעדים ואינטרסים איראניים בסוריה ובאזורים אחרים, חוסר הצלחה בהוצאות פעולות נקמה אל הפועל, משטר אמריקני עוין ביותר שצעדיו הובילו, בין השאר, לשפל חסר תקדים מבחינת האיראנים במכירת חביות נפט ליום, הרבה מתחת לקו האדום שלה. זאת, לצד סנקציות נוספות, משבר כלכלי בריאותי חריף והחרפה בטון התקיף גם מצד מדינות סבא"א.
בשנה האחרונה ירד התל"ג לנפש באיראן לשפל היסטורי - דומה רק למצב במדינה בתקופת המלחמה מול עיראק. אך למרות הכול, באמ"ן סבורים כי חרף המצב הקשה, איראן מסיימת את השנה חבולה, אך על הרגליים, רחוקה מהתמוטטות או ויתור על הקו הנוקשה שלה. מצפה לשינוי אסטרטגי לאחר החלפת הממשל בארצות הברית.
הלו"ז של איראן לפצצה
על פי ההערכות אמ"ן המעודכנות, איראן נמצאת במרחק של כשנתיים מפצצה גרעינית, 21 חודשים מניסוי גרעיני, וארבעה חודשים לייצור מספיק אורנים מועשר לפצצה גרעינית. אם תקבל החלטה אסטרטגית לפרוץ לעבר הנשק הגרעיני. על פי עמדת אמ"ן, החלטה כזו טרם התקבלה. נכון להיום, מחזיקה איראן בכ-3,000 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 4%, ו-17 ק"ג של אורניום מעושר לרמה של 20%, שהפקתו נחשבת הפרה בוטה של הסכם הגרעין.
ההפקת האורניום לרמה הגבוהה הנדרשת לפצצה גרעינית, נעשית בשלבים, כך שלצורך הפקת החומר הבקיע הנדרש לפצצה גרעינית אחת נדרשים 1,300 ק"ג אורניום מעושר של ארבעה אחוזים, לצורך הפקת 220 ק"ג של עשרים אחוזים שלאחר העשרתו. 40 ק"ג של 90% מספקים את המומר הבקיע הנדרש לפצצה גרעינית אחת. אבל, כאמור, העשרת האורניום היא רק מרכיב מהתהליך כולו. פיתוח וייצור מתקן הנפץ, המחקר והפיתוח הנדרשים לשם, ההתקנה ובניית הפצצה הגרעינית הם בסופו של דבר המרכיב המרכזי.
בהקשר זה, לחיסולו של מדען הגרעין הבכיר, מוחסן פאחריזאדה, כדמות שידעה לחבר בין הקצוות בניהול הפרויקט וניהול האנשים, חשיבות רבה. בישראל סבורים כך ונכון לעכשיו לא מזהים באמ"ן קבוצת עבודה פעילה בנושא זה, למרות שגם באגף המודיעין של צה"ל, לוקחים בחשבון כי יתכן שאיראן מצליחה להסתיר חלק מהמהלכים שלה הקשורים למחקר ופיתוח קבוצת הנשק.
כאשר מוטרדים בישראל מחזרה להבנות ההסכם הקודם עם איראן, החששות הללו נשענות בעיקר על שלוש סיבות: עוד חמש שנים מוסרות המגבלות על מחקר ופיתוח איראני בנושא הגרעין; בעוד עשר שנים מהיום איראן יכולה לשוב ולהעשיר אורניום באופן חופשי; וברמה המיידית, חוששים בישראל, כי הסרת הסנקציות על איראן תוביל באופן ישיר להשקעה כספית גדולה יותר בהתעצמות הצבאית של איראן, בתמיכה הספית ובהגברת קצב משלוחי הנשק לאזור.
כאמור, באמ"ן סבורים כי איראן עדיין לא נמצאת במצב של פריצה לגרעין והיא רחוקה ממצב זה ברמת ההחלטה, אך לא פחות מזאת, גם ברמת היכולת הנוכחית במרכיבים הנוספים הנדרשים מלבד אורניום מועשר. הנתון הזה נמצא בליבת העמדה הרווחת במערכת הביטחון, שישראל צריכה לגבש עמדה רשמית שאת המשא ומתן, אם יתחדש מול איראן, אין סיבה לנהל מעמדה של לחץ זמנים. זאת, כאשר איראן מצפה להסרת סנקציות ומנסה להעביר מסרים כאילו ואין לה מה להפסיד.
העמדה הרווחת במערכת הביטחון היא כי דווקא עכשיו, הפגנה של נחישות אמריקנית שלא להסיר את הסנקציות עשויה לאפשר הישגים טובים יותר בהסכם חדש במידה ויחתם, כאשר ההערכה בישראל כי איראן מעוניינת בחידוש ההסכם.
כמניעת פצצה גרעינית שתהיה בידי איראן, מסמנים בישראל שבילים חשובים קריטיים: מניעה מאיראן להגיע ל-40 ק"ג הנדרשים לייצור פצצה גרעינית ומניעת היכולת והפיתוח באיראן להתקין את החומר הבקיע על ראש קרב של טיל; יכולת מבצעית מוכחת ואמינה, לצד מוכנות פעילות במידה ואיראן פורצת לעבר הנשק הגרעיני; מודיעין מאפשר וקואליציה בינלאומית עומדים בבסיס היכולת למנוע נשק גרעיני מאיראן אם כאמור איראן מחליטה לפרוץ לעבר הגרעין. שלושת הסעיפים הללו, במידה רבה, הם האתגרים של מדינת ישראל במישור הדיפלומטי, המודיעיני והמבצעי בהכנת אופציית פעולה אפשרית שנשענת בעיקר על שיתוף פעולה רחב מאוד עם ארצות הברית.
ראש אמ"ן, אלוף הימן, התייחס להערכות האגף לגבי איראן ואמר: "איראן נמצאת בשפל חסר תקדים בעקבות הפעולות שביצענו בשנים האחרונות, ולא רק בגלל הקורונה, אך לא זנחה את תוכנית הגרעין ואף הגבירה את מאמציה בנושא". "במצבה הנוכחי", מסביר אלוף הימן, "איראן רואה בהסכם מוצא יחיד מהמשבר ולכן חותרת לכל הפחות לשוב להסכם שעליו חתמה ב-2015״.
איראן ממשיכה התבססות
באמ"ן אומנם מזהים השפעה לפעילות של חיל האוויר בסוריה על הנוכחות האיראנית באזור, אבל בכל הקשור להברחות האמל"ח, בצה"ל מזהים כי הניסיון להעביר אמל"ח איכותי - טילי קרקע אוויר מתקדמים ואמצעים לדיוק הטילים לסוריה הולך ומתעצם. רק בחלק מהמקרים, צה"ל מצליח לשים את ידיו על משלוחי הנשק.
הנוכחות של אנשי צבא איראנים בסוריה אומנם ירדה במעט בשנה האחרונה, והמילציות הפרו-איראניות נסוגו בשל שלל פעילות חיל האוויר, אבל במרכיבים אחרים הקשורים להתבססות איראן בסוריה, כמו למשל בפיתוח כוחות זרים של הפעלת אש רקטות וטילים לעבר ישראל, ממשיכים באמ"ן לזהות את המאמץ האיראני. אותו מאמץ מתבטא בארבע יחידות בתחום זה הממשיכות לפעול ולבנות את כוחן באזורים שונים בסוריה.
בעיראק, ובעיקר בתימן, ממשיך הפיתוח והעצמת היכולות בכל הקשור לכלי טייס בלתי מאוישים בעלי יכולת להגיע לישראל מבחינת הטווחים למטרת תקיפה. באמ"ן סבורים כי המשך המגמה שבה איראן פורסת באמצעות שליחים אמצעי לחימה אסטרטגיים היא מגמה מטרידה, כאשר כמות כלי הטייס הבלתי מאוישים והיכולת המבצעית להפעילם משמעותית יותר בתימן מאשר בעיראק.
עובדים בשקט על דיוק האיום
באמ"ן מזהים כי הפעם, ברשות הפלסטינית מתכוונים להוציא את הבחירות אל הפועל. הפיוס בין פת"ח לחמאס עדיין אינו נראה באופק, אבל אבו מאזן פועל בניסיון לחבר בין הזירות.
ברצועת עזה, חמאס שומרת על שקט ומרסנת טרור, כאשר בשלב הזה הגיון ההסדרה מבחינתם הוא ההיגיון היחידי. מנגד, מוטרדים מאוד באמ"ן מבניין הכוח, ההתעצמות של חמאס והברחות נשק לרצועה, כאשר באגף המודיעין מצביעים על עליה באיכות האיום הצבאי מהרצועה. על פי ההערכות, גם חמאס, שמתבסס על יכולות הייצור המקומיות, מנסה להגיע ליכולת דיוק גבוהה יותר והגברת כמויות חמורי הנפץ בראשי הקרב, ובניסיון לפתח יכולות שישבשו או יעקפו את יכולות ההגנה של מערכת כיפת ברזל.
השקט היחסי ברצועה מנגד, שמאפשר כמובן את שגרת לתושבי הדרום, גורם לכך שחיל האוויר תוקף הרבה פחות מטרות בעזה. במציאות של עזה, חמאס עסוק בבניין הכוח הצבאי שלו. גם בשנה הקרובה רצועת עזה תמשיך להיות מקור לחוסר יציבות באזור, אבל באמ"ן סבורים שיש ירידה מסוימת ברמת המתיחות אל מול שנים חולפות בשל פעולות שמבצע חמאס בשטח לשמור על הרגיעה, לצד התמתנות יחסית של ארגון הג'יאהד האיסלמי. זאת, לאחר החיסול של בהאא אבו אל עטה.
שיבוש בנתיב ההסדרה ומצב כלכלי קשה יותר יכולים להוביל שוב לדינמיקה של הסלמה או התעוררות וקריאת תיגר מחודשת של הגא"פ מול חמאס ברצועה. חידוש הטרור וירי הרקטות לעבר ישראל יכולים לשנות מגמה זו ולהעצים את המתיחות, כאשר בחודשים האחרונים נשמר השקט היחסי בדרום.