באיראן, בארה"ב וביתר המדינות החתומות על הסכם הגרעין עורכים את ההכנות האחרונות לקראת המפגש הבינלאומי הראשון מסוגו, שייערך מחר בווינה - להנעת חזרתה של ארה"ב להסכם. בינתיים, בטהרן לא מוותרים על שום הזדמנות כדי להדגיש את העוינות לישראל.
הפעם ניצלו האיראנים לשם כך את המשבר במשפחת המלוכה בירדן (ידיעה נפרדת בעמוד 10) כדי להאשים אותה בחתרנות במדינה השכנה. בהודעת משרד החוץ האיראני נאמר כי "כל מתיחות ואי־יציבות פנימית - מועילות לישראל. טביעת האצבע שלה יכולה להימצא בכל התמרדות במדינה אסלאמית".
נציגים של איראן והמעצמות החתומות על הסכם הגרעין נועדו להיפגש בווינה, שבה נחתם ההסכם ב־2015 ושבה יושבת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. רשמית, מדובר במפגש ועדת המעקב של הסכם הגרעין, אבל מתכונת השיחות אינה ברורה, משום שאיראן מסרבת להשתתפות ארה"ב כל עוד לא הוסרו הסנקציות לחלוטין.
על פי המסתמן, נראה שהאמריקאים יישבו בחדר נפרד ויעודכנו על ידי המשתתפים האחרים במפגש. בראש המשלחת האיראנית יעמוד סגן שר החוץ עבאס ארקצ'י, שלפני צאתו לווינה חזר על עמדת טהרן והבטיח כי השיחות לא יכללו מגעים ישירים או עקיפים עם האמריקאים.
מנגד, רוברט מאלי, השליח האמריקאי המיוחד לענייני איראן, צייץ: "בשיחות עם השותפים האירופים, הרוסים והסינים ידונו מה איראן וארה"ב צריכות לעשות כדי לחדש את ההתחייבויות תחת הסכם הגרעין. זהו צעד ראשון. שיחות מורכבות צפויות בהמשך, אבל זה הנתיב הנכון".
שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף עורך לקראת המפגש סבב שיחות עם עמיתיו האירופים, במטרה להפעיל לחץ על ארה"ב. שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה דריאן אמר כי על צרפת לפעול לשיח "קונסטרוקטיבי" – מונח שאותו מייחס לה דריאן לעצמו, כשקרא לאיראן להפגין "קונסטרוקטיביות" במשא ומתן.
למקבילו הבריטי, דומיניק ראב, אמר זריף כי טהרן תשוב להסכם רק לאחר שיאושר כי העיצומים האמריקאיים הוסרו. לטענתו, ראב הבטיח לו כי אירופה תעשה כל שביכולתה כדי שהשיחות יישאו פרי. שר החוץ הגרמני הייקו מאס בירך על ההסכמה האיראנית להשתתף במפגש, ואמר: "אין זמן לבזבז. הסכם שיכובד במלואו יוסיף לתחושת הביטחון ויהווה בסיס לשיחות נוספות על היציבות האזורית".
מיכאיל אוליינוב, שליח רוסיה לוועידה, כתב: "יש סיבות לאופטימיות. כל המשתתפים, וכעת גם ארה"ב, רוצים בהחזרת הסכם הגרעין לקדמותו".
הערכות: האיומים האיראניים נועדו ל"שיפור עמדות"
במערכת הביטחון רואים את כינוס המעצמות בווינה מחר כקדימון לאפשרות חזרתה של ארה"ב להסכם הגרעין. בישראל סבורים כי הפרות ההסכם הבוטות של איראן נועדו לשם התרסה ושיפור עמדות לקראת חידוש המשא ומתן, ובשלב זה אינן אינדיקציה להחלטה איראנית לפרוץ לעבר הפצצה בשנים הקרובות. עם זאת, במערכת הביטחון חוששים כי חזרה אפשרית להסכם לא תכיל שיפור בסיסי של מסגרת ההסכם הקודם.
במיוחד מודאגים בישראל משתי נקודות המהוות מבחינתה קו אדום. הראשונה - היעדר תאריך תפוגה להסכם המחודש, בניגוד להסכם הנוכחי, המאפשר לאיראנים לחזור למחקר ולפיתוח כבר בעוד ארבע שנים, ואף מציב מועד להסרת הפיקוח על העשרת האורניום ב־2031. כמו כן, מודאגים בישראל גם מאיכות הפיקוח ומהמנדט שיהיה בידי המעצמות לפקח מקרוב על כל המתקנים באיראן – גרעיניים ואחרים.
במערכת הביטחון מוטרדים מאוד מהמדיניות הלא ברורה של הממשל האמריקאי החדש בכל הנוגע לתנאי החזרה למסגרת ההסכם. העובדה כי לדרג המדיני בישראל אין בשלב זה נגישות קרובה לאנשי המפתח בממשל בידן, מטילה על מערכת הביטחון בכלל, ועל צה"ל בפרט, משקל גדול בשיח מול האמריקאים לגבי האינטרסים הישראליים בסעיפי הסכם הגרעין המחודש.
למרות הפרסום בשבוע שעבר באתר פוליטיקו, שלפיו ארה"ב מוכנה להסיר חלק מהסנקציות תמורת חזרה חלקית של האיראנים להסכם, למערכת הביטחון אין אינדיקציה כי אכן מדובר במדיניות אמריקאית. על פי ההערכות, אם אכן תתקבל החלטה כזו, הם יעודכנו על ידי מקביליהם האמריקאים.
חשוב לציין כי אם וכאשר יוחלט לשוב למסגרת הסכם הגרעין, בישראל מטילים ספק ביכולת לקבל הסכם טוב יותר מהקודם כל עוד לא מונח על השולחן, לצד שיחות מדיניות, גם איום באופציה צבאית כמוצא אחרון.
אגב, בישראל אומנם היו מעוניינים גם בהגבלות בכל הקשור לטילים ארוכי הטווח שבידי איראן, העלולים להיות מסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני, אבל מבינים שיהיה קשה להכניס סעיף כזה להסכם בשל מרכיב "ההגנה העצמית" הקיים לטענת איראן, אל מול יכולותיה של ישראל לאיים עליה בטילים קונבנציונליים.