שר הביטחון בני גנץ הגיב היום (שלישי) לתחקיר על חברת NSO, אשר בו עלתה טענה כי החברה סיפקה יכולות ריגול לממשלות שונות, אשר השתמשו בו עבור ריגול אחר עיתונאים. בדבריו אמר גנץ כי "כמדיניות, מדינת ישראל מאשרת את ייצוא הסייבר למדינות בלבד, רק לשימוש חוקי ולמניעת פשעים וחקירת טרור. מדינות שרוכשות את המערכות הללו צריכות לעמוד בעקרונות אלו וכעת אנו לומדים את המידע החדש בנושא". את הדברים אמר גנץ בנאומו בכנס בשבוע הסייבר השנתי של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ.
שר הביטחון מסר כי "ישראל, כדמוקרטיה מערבית ליברלית, מפקחת על יצוא מוצרי סייבר לפי חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני ובהתאם למשטרי פיקוח בין-לאומיים". גנץ אף התייחס לנושא התקפות הסייבר על ישראל וטען כי "בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר ההתקפות שביצעו גורמים עוינים, כולל איראן ושלוחותיה, המבקשים לגשת למערכות התקשוב של התשתית הלאומית של ישראל".
עוד הוא הוסיף כי "לנוכח העלייה הזו - מכמה התקפות בודדות לעשרות התקפות בשנה - ישראל הוכיחה את היכולת לפתח את חוסנה, את היתרון הטכנולוגי שלה ואת היתרון האיכותי שלה באזור. ישראל פועלת באופן רציף להגנה מפני מתקפות סייבר. במאי 2019, כחלק מהסכסוך המתמשך של ישראל עם ארגוני הטרור ברצועת עזה, ביצעה ישראל לראשונה מתקפה קינטית על הבניין בו ישב פיקוד הסייבר של חמאס. במהלך מבצע "שומר החומות", פגענו בראש פיקוד הסייבר של חמאס, ג'ומעה טחלה. כמו כן זיהינו ופגענו בכמה תוקפי סייבר, ציוד ותשתיות אשר שימשו את פיקוד הסייבר של חמאס".
בנאומו התייחס גנץ גם לירי הרקטות משטח לבנון לישראל: "יש לנו אינטרס בלבנון יציבה ומשגשגת כלכלית. לצערנו, המצב בלבנון הולך ומחמיר, וחיזבאללה וארגוני טרור נוספים פועלים נגד האינטרסים של העם הלבנוני. הגבנו בלילה, ונמשיך להגיב ולפעול בזמן ובמקום הנכונים מול כל הפרה של ריבונות ישראל".
"מדינת לבנון היא האחראית לנעשה משטחה. אנחנו הושטנו יד ללבנון והצענו לה סיוע הומניטארי. אותה היד שהושטה, היא גם אגרוף הברזל שיגיב מול כל תוקפנות והפרת ריבונות ואני קורא לקהילה הבינלאומית לפעול להשבת היציבות בלבנון", סיכם השר.
מוקדם יותר השבוע פורסם בעיתון "הגארדיאן" התחקיר האמור, אשר חשף כי התוכנה "פגאסוס" של חברת הסייבר הישראלית NSO אפשרה לממשלות ברחבי העולם, בהן סעודיה, הונגריה ומקסיקו, לבצע מעקב אחרי יותר עשרות אלפי מספרי טלפון, ובהם יותר מ-180 עיתונאים.
לאחר פרסום התחקיר הודיעה התביעה הראשית של צרפת כי היא תפתח בחקירה בעניין הפרשה. החקירה נפתחה לאחר שאתר חדשות צרפתי הגיש תלונה לפיה שירות הביון של מרוקו השתמש בתוכנה כדי לעקוב אחר שניים מעובדיו, "על מנת להשתיק עיתונות עצמאית במרוקו ולדעת מה אנו חוקרים".