לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי הציג היום (שלישי) לנשיא את עיקרי האתגרים האסטרטגיים לישראל ואת המלצותיו למדיניות.
עיקרי האתגרים האסטרטגיים וההמלצות הוגשו לנשיא באירוע שהתקיים בלשכתו לפני זמן קצר. חוקרי המכון, בראשותו של ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, סקרו בפני הנשיא את האתגרים העומדים בפניה של ישראל בעת הנוכחית והמלצות למדיניות ולקידום הזדמנויות לישראל.
על פי הדו"ח, איראן ממשיכה להתקדם העשרת האורניום לרמות הגבוהות והחלה בייצור אורניום מתכתי, המתאימים לתוכנית גרעין צבאית ולא אזרחית וצוברת יכולות גרעין טכנולגיות בהפעלת צנטרפוגות מתקדמות. כמו כן, ישראל נדרשת לוודא קיומה של אופציה צבאית מול איראן ולהיערך לתרחיש של השגת אי-הסכם, בו איראן מתבססת במצב של סף גרעין עם יכולת פריצה לפצצה בטווח זמן של חודשים בודדים.
במכון סבורים כי ההרתעה הישראלית כלפי אויביה מפני עימות רחב היקף ומלחמה תקפה, אבל עימות יכול להתרחש בזירה הצפונית וגם מול עזה, בשל דינמיקה של הלסמה. ההערכה זו דומה גם להערכת הצבא ומערכת הביטחון. בדו"ח שהוגש הבוקר, נכתב כי איראן תמשיך לבסס את השפעתה, בעיראק, סוריה לבנון ותימן, בין השאר גם מהבחינה הצבאית בפריסת אמצעי לחימה לטווחי פעולה ארוכים- טילים וכלי טייס בלתי מאוישים תוקפים והפעלת מליציות מקומיות בכל אחת מהמדינות המוזכרות.
בזירה הצפונית, בסוריה ובלבנון פוטנציאל האיום גובר לאור התפרקותה של לבנון והמשך הפיצול בסוריה. המצב מאפשר לאיראנים להעמיק את המעורבות שלהם ולבנות את "מכונת המלחמה" שיותר ויותר מתבססת על יכולות תקיפה מדויקות בעומק שטח ישראל, מגמה שצריכה מאוד להטריד את ישראל. בעקבות המצב בלבנון, פוטנציאל הדרדרות להסלמה גבר ובמכון מזהירים מפני המשך ההתקדמות של חיזבאללה בפרויקט הטילים המדויקים, באופן שמציב אותו כאיום ממשי וחמור לישראל.
ממשלת ישראל, כך סבורים במכון, נדרשת כבר עכשיו לקבוע את האופן והעיתוי של הטיפול בפרויקט הטילים המדויקים. גם במערכת הביטחון מזהים המשך התקדמות של חיזבאללה בפרויקט הטילים המדויקים והדילמה שתעמוד בפני ישראל כבר בעתיד הקרוב האם לפעול ולפגוע בפרויקט על אדמת לבנון ובכך למעשה לקחת בחשבון אפשרות של מלחמה מול חיזבאללה.
נכון לעכשיו סבורים במערכת הביטחון כי נקודת הזמן הזו עדיין לא הגיעה, אבל חוקרי המכון מציבים בדו"ח זה את ההנחה שכבר היום פרויקט הטילים המדויקים מהווה איום משמעותי על העורף הצבאי והאזרחי של ישראל ומדובר באחת הסוגיות המרכזיות שעולות מתוך הדו"ח.
בכל הקשור לסוריה, סבורים במכון כי על ישראל להכיר בכך שסוריה תישאר מפוצלת וכי כל עוד שלטון אסד בשלטון לא ניתן יהיה לדחוק את איראן ושלוחיה משטח המדינה. לצד זאת סבורים במכון כי ישנה חשיבות להמשך התקיפות המיוחסות לחיל האוויר במסגרת המערכה שבין המלחמות בסוריה ובמקומות נוספות ישראל נדרשת להמשיך באופן עקבי בפעילות זו. לצד הפעילות הצבאית סבורים במכון ישראל צריכה לעצב מדיניות לדחיקת איראן מסוריה באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים.
בזירה הפלסטינית ממליצים במכון לחזק את הרשות הפלסטינית ולקדם הבנות עם חמאס להפסקת אש לזמן ממושך שיכלול את נושא השבויים והנעדרים ושיקום התשתיות בעזה. האירועים בירושלים ובגדה בזמן מבצע שומר החומות שיקפו, כך סבורים במכון, את מגבלות מדיניות הבידול שבה נקטה ישראל במשך שנים תוך עידוד הפיצול הפנים פלסטיני. בפועל, סבורים במכון, מדיניות זו הביאה בין השאר להתחזקות מעמד חמאס בעוד הכרסום בלגיטימיות של הרשות נמשך.
על פי הדו"ח שהוגש לנשיא המדינה לאור המצב, ישראל צריכה לשנות גישה ולגבש מדיניות מעודכנת. במדיניות שתתבטא בין השאר בחיזוק הרשות הפלסטינית. במכון למחקרי ביטחון לאומי סבורים כי מבצע שומר החומות היה גם כצלצול השכמה לקושי שיש לצה"ל להתמודד עם שיגורי רקטות הממוקמות בלב אוכלוסייה אזרחית ובאתרים תת קרקעיים, את המצב הזה סבורים במכון צה"ל אינו יכול לשנות באופן מהותי בטווח הזמן הקרוב.
