אלוף פיקוד איראן: "לאיראנים יש טילים מדויקים מכוונים לישראל מסוריה"| ראיון מיוחד

"כמעט כל דבר שקורה במזרח התיכון קשור לאיראן", אומר לי האלוף טל קלמן בעודו מציג שקף מפה שבה מסומנות מדינות הציר השיעי באדום, לעומת מדינות צבועות בכחול, רבות מהן בנות ברית חדשות של ישראל. "לא כולם מבינים שאיראן מבחינת ישראל היא לא רק איראן, אלא גם סוריה, עיראק, תימן, לבנון, וזה גם עזה. צריך להסתכל על התמונה הרחבה, על המניעים, מרכזי הכבוד וההקשרים".

כחלק מהחשיבות העצומה שמייחסת ישראל לאיום האיראני ולגרורותיה של איראן במזרח התיכון, ביוני 2020 נחנך בצה"ל אגף חדש - אסטרטגיה ומעגל שלישי שבראשו עומד קלמן. איומי המעגל הראשון כוללים את המדינות והישויות שלהן גבול ישיר עם ישראל, כמו סוריה, לבנון ועזה. המעגל השני כולל מדינות כמו עיראק ותימן, והמעגל השלישי כולל בעיקר את איראן, לכן מכונה קלמן באופן לא רשמי "אלוף פיקוד איראן".

לאיראן יש שאיפה בלתי מוסתרת להיות מעצמה אזורית וגם יש לה פוטנציאל להיות כזו, מבחינת עתודות האנרגיה האדירות שלה, האוכלוסייה המשכילה, הצבא החזק והתעשייה הצבאית המתקדמת. "ויש רק עוד בעיה אחת", מוסיף קלמן, "יש לה שאיפה ארוכת טווח להשמיד את מדינת ישראל. מדובר במדינה עם אידיאולוגיה קיצונית שבקצה שלה היא רואה את עצמה כמעצמה, בלי קיומה של מדינת ישראל".

עד כמה הפעולות שלהם בשטח בשנים האחרונות נובעות מהאידיאולוגיה הזאת?
"זה לא מהפה ולחוץ, איראן עושה פעולות ומוכנה לשלם מחירים כבדים על מנת לממש את החזון שלה. מדובר במשטר שמאופיין בסבלנות ובהסתכלות אסטרטגית ארוכת טווח. הם לא מסתכלים על מחר בבוקר, הם מכוונים 30 ו־40 שנה קדימה".

לקלמן חשוב להסביר למה העימות מול איראן אינו רק בנושא הגרעין ומדוע כחלק מתפקידו עליו להכין את התוכניות לעימות מולה לא רק על אדמתה, אלא גם בזירות נוספות, שחלקן לא היו בעבר על מפות האיומים.

"אתה רואה שבצורה איטית והדרגתית הם הולכים וחותרים לעבר מימוש החזון שלהם. אם לפני עשר שנים היינו יושבים והייתי שם את השקף של איראן, היית רואה רק את איראן לבדה ואולי גם את חיזבאללה בלבנון. אבל ההתפתחויות בסוריה, עיראק, תימן ובוודאי ברצועת עזה, אלה הן התפתחויות שבחלקן קרו רק בשנים האחרונות. מדובר במדינות ובטריטוריות עם משילות נמוכה עד כזו שלא קיימת בכלל, ואיראן בונה שם כוחות פרוקסי עם יכולות צבאיות, מחמשת אותם במיטב הציוד של התעשייה הצבאית המאוד מתקדמת שלה, ובכך מבקשת לייצר טבעת שהולכת ומתקרבת לישראל".

וזה מתבטא ביכולת של איראן לתת פקודות ישירות בכל המקומות הללו?
"בחלק מהמקומות יש יכולת לתת פקודות ישירות ובחלק מהמקומות, כאשר אתה בונה כוחות פרוקסי, יש להם אלמנטים מקומיים ואינטרסים נוספים. לא בכל כוח פרוקסי האיראנים יכולים ללחוץ על כפתור והוא פועל, אבל יש כאלה שכן, במיוחד כשמדובר בכוחות קודס שמופעלים בידי משמרות המהפכה. השלוחות האיראניות המתרבות מציבות בפנינו אתגר בצורך לייצר ביטחון למדינת ישראל אל מול הרבה זירות שבעבר לא היו קיימות.

"הציר השיעי הולך ומתרחב ואיראן מקיימת איתנו תחרות אסטרטגית ארוכת טווח. המדהים הוא שלמרות המחירים הכבדים לאזרחי איראן, הסנקציות הכבדות של האמריקאים, הקורונה והשפל הכלכלי־פנימי, שהוא אולי הקשה ביותר באיראן מאז המלחמה מול עיראק בשנות ה־80, היא ממשיכה לחתור למימוש האסטרטגיה שלה".

נדמה שהתפשטות איראן במזרח התיכון פחות מעסיקה את מדינות העולם, כולל את בנות הברית שלנו. ייתכן שישראל לבד במערכה?
"אין ספק שסוגיית הגרעין היא האירוע המסוכן והמשמעותי ביותר ומהווה איום קיומי על מדינת ישראל. המשמעות של גרעין באיראן היא גם מרוץ חימוש גרעיני שישנה את המזרח התיכון. זו לא רק בעיה של מדינת ישראל, זו בעיה גלובלית שתשפיע על היציבות בכל המזרח התיכון, ומה לעשות שעדיין מדובר באזור שהוא צומת מרכזי לנתיבי התחבורה והסחר בין החלקים השונים של העולם. יש לכך משמעות".

הסכמי אברהם

את מרבית הקריירה הצבאית שלו עשה קלמן כטייס וכמפקד בחיל האוויר. לצד האיומים שהוא משרטט, מבקש קלמן להצביע על ההשלכות האסטרטגיות האדירות של הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות.

הוא מחזיר אותי לשקף המפות, אבל הפעם מתמקד במדינות שנצבעו בכחול כידידות החדשות של מדינת ישראל. שיתופי הפעולה והקשרים בין המדינות הם חלק מהביזנס שלו, וניתן להניח שביקורים בחלק מאותן מדינות תופסים נפח נאה ביומן הטיסות העמוס שלו ושל אנשיו.

"בשנה האחרונה מתחולל תהליך שהוא לא פחות מדרמטי בהשפעתו על עיצוב המזרח התיכון עשרות שנים קדימה", הוא מדגיש. "נוצר כאן פוטנציאל אמיתי לייצר ציר מתון אל מול הציר השיעי־איראני. המשמעות היא שחמנאי צריך להיות מוטרד מהתהליך הזה, שמפר את החזון שלו ויש בו פוטנציאל לרסן את האספירציות האזוריות שלו".

אילו מדינות צבעת בשקף בכחול?
"מדינות שחתמנו איתן על הסכמים כמו בחריין, סודן ומרוקו, אבל גם מדינות שאומנם אין עדיין הסכם איתן, אבל הדינמיקה היא כזאת שניתן תוך שנתיים־שלוש להתקדם איתן מיחסים לא פורמליים לפורמליים, כמו סעודיה, עומאן, כווית והמשכתי את זה גם לקפריסין ויוון, כי יש גורם קיצוני נוסף שהוא לא במרכז שיחתנו, הטורקים, שמייצרים אגרסיביות באגן הים התיכון ויכולים להשפיע על אינטרסים כלכליים שלנו. לכן החיבורים הללו הם בעלי פוטנציאל לרסן גם אותם".

הטורקים לא מוטרדים גם מאיראן?
"מוטרדים, אבל גם משתפים פעולה".

אתם מקדמים בריתות הגנה אווירית עם המדינות האלה?
"קודם כל צריך להבין שמאחורי כל האירוע הזה יש מהלך חשוב, שבו לאחר החתימה על הסכמי אברהם ישראל עברה מחסות פיקוד אירופה האמריקאי (יוקום) לחסות פיקוד מרכז האמריקאי (סנטקום), שפועל במזרח התיכון עם המדינות שאיתן ישראל חתמה לאחרונה על הסכמים. משמעות המעבר הזה היא שאנחנו למעשה שייכים לאותו פיקוד אמריקאי שמשתף פעולה עם המדינות האלה, ולכן יש כאן פתח לשיתופי פעולה שהולכים ומתרחבים".

עד להיכן תשתפו מודיעין עם המדינות הללו?
"מעבר לתחום האזרחי, בהיבטים הצבאיים אנחנו רק בתחילת הדרך. יש מפגשים, החלפת דעות וחיפוש אחר מרחבי שיתופי פעולה. תחום אחד מאוד בולט שבו ניתן לקחת את שיתופי הפעולה קדימה זה תחום עולם ההגנה. כבר עכשיו אנחנו בתהליך של הקמת קבוצות עבודה עם האמריקאים והשותפות הנוספות".

מה תקבל ישראל מהגנה אווירית משותפת?
"קודם כל מהלך כזה מייצר פוטנציאל לשיתוף אזורי נגד האגרסיביות של איראן. לא נכון להגדיר את זה כקואליציה, אבל זו ארכיטקטורה שמשתפת פעולה. מעבר לכך זה מייצר לנו עומק. מדינת ישראל קטנה וברגע שיש לי עומק, תמונה מוקדמת תאפשר לי להיערך טוב יותר וגם לטפל באיומים הרחק משטח ישראל.

"לארה"ב, שמכוונת להתמקם במרחבים אחרים בגלובוס, יש אינטרס שתהיה כאן הגנה על השותפות שלה במזרח התיכון, ולכן חלק מהעיסוק הוא הצבת מערכות הגנה אמריקאיות נוספות - שלה וכאלה שנמכרות לשותפות - וגם הבחירה היכן להציב אותן. הרעיון הוא לייצר שיתופי ידע ומידע שמאפשרים להביא תמונה למקום אחד ובהתאם לקבל החלטות, כשבעתיד אולי יוקמו גם מפקדות הגנה אווירית שיודעות לדבר אחת עם השנייה".

קיימת אפשרות של מכירת מערכות הגנה אווירית לאותן מדינות?
"יכול להיות שבעתיד, בתיאום עם האמריקאים, יתאפשר למכור לאותן מדינות מערכות הגנה ישראליות".

כיפת ברזל למשל?
"לא רוצה להתייחס למערכת ספציפית, אבל אין ספק שיש כאן פוטנציאל גדול גם לתעשיות הביטחוניות הישראליות".

ומה קורה אם באותן מדינות מתהפך השלטון והאינטרסים שלהן משתנים?
"זה חלק משינוי פרדיגמה שצריך לעשות. אנחנו לא יכולים להחליט שאנחנו לא עושים בגלל מה שיכול להתרחש בעתיד. אנחנו צריכים לעשות ולשמור על שולי ביטחון מספקים".

הסכם הגרעין לאן

לנוכח הקיפאון במשא ומתן בין איראן והמעצמות, מציין קלמן כי הממשל האמריקאי העריך שהחזרה להסכם הגרעין תהיה מהירה בהרבה. בנושא זה קיימים חילוקי דעות מהותיים בין ישראל לארה"ב. האמריקאים ביקשו קודם כל לחזור למסגרת ההסכם ורק אחר כך לשפר אותו, ואילו בישראל מבקשים שהסכם חדש, אם ייחתם, חייב לתת להיות כזה שלא יחזור על הטעויות של ההסכם הקודם שתוקפו מסתיים ב־2031, כי מרגע החזרה להסכם יהיה מאוד קשה להחזיר את האיראנים לשולחן המשא ומתן.

"כרגע ניתן לסמן שלושה תרחישים אפשריים", מסביר קלמן. "הראשון, הפחות סביר, הוא שתוך כמה חודשים תהיה חזרה למסגרת ההסכם. את התרחיש השני, שנראה כרגע כסביר ביותר, אנחנו מכנים 'דשדוש וזחילה'. דשדוש במשא ומתן וזחילה בתוכנית הגרעין, לא דהירה. התרחיש השלישי הוא שאיראן מחליטה לפרוץ לגרעין.

"עם כניסת ראיסי לתפקידו כנשיא החדש איראן מצויה כעת בתהליך של גיבוש המדיניות שלה בנושא הגרעין. אני מעריך שהם לא ממהרים לחזור להסכם הגרעין, וההערכה שלי היא שבראייה ארוכת טווח הם חותרים ומתכוונים לחזור למציאות הסכמית, כי הם לא רוצים להישאר תחת מעטפת הסנקציות המאוד כבדה שהם נמצאים בה. אבל הם רוצים תנאים טובים יותר ולכן זה ייקח הרבה זמן".

כמה זמן? חודשים? שנים?
"אי אפשר לדעת בדיוק, אבל אני מדבר על חודשים רבים. במצב הביניים הזה בהחלט מגולם סיכון, כי בזמן מסוים יכולה להיות החלטה שלהם ללכת לפריצה".

מה הגדרתך למדינת סף גרעינית?
"מדינה שיכולה בפרק זמן יחסית קצר לייצר פצצה היא מדינת סף. איראן כבר היום נמצאת במרחב הסף והשאלה היא מהו גודל הסף. הוא משתנה בהתאם לכמה הם מתקדמים ואיפה הם נמצאים היום. אני לא יכול להיכנס לתמונת המודיעין המלאה, אבל איראן נמצאת במרחב סף כזה שאני מעריך שהיא תוכל להגיע לפצצה. על הזמן שייקח לה אפשר להתווכח, אבל זה לא תיאורטי, זה לא אירוע של 50 שנה, אלא בטווח זמן שעכשיו תלוי בהצלחות טכנולוגיות כאלה ואחרות".

מה שמביא אותך להבנה שאתה במרוץ זמן להשגת יכולת צבאית שתנטרל את האיום הזה?
"השאיפה שלנו היא שהפתרון לעניין הזה יהיה דיפלומטי בין איראן לקהילה הבינלאומית, שמרחיק את איראן מסף גרעין. לישראל יש גם אופציות אחרות, אנחנו לא מחפשים מלחמות ואין לנו עניין עם העם האיראני. לכן הסכם הוא העדיפות הראשונה שלנו, אבל זה חייב להיות הסכם מצוין שעונה על הבעיות של ההסכם הקודם.

"יש לנו יעד משותף עם האמריקאים, והביקור של ראש הממשלה בארה"ב היה מוצלח מאוד. יש תיאום בנוגע ליעדים ויש גם תחילת תיאום על המהלכים שצריך לעשות בחודשים הקרובים, מתוך הנחה של המשך תקופה ללא הסכם והמשך הזחילה של איראן לעבר הפצצה".

יכולות התקיפה באיראן

קלמן אמר בעבר כי כבר היום יש לישראל יכולת לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. עם זאת, חלק מתפקידו מתבטא גם בהכנת אופציות למערכה צבאית מול איראן, ללא קשר לגרעין.

"לנוכח כל מה שתיארתי עד כה, ברור שמדינת ישראל צריכה שתהיה לה יכולת צבאית מול איראן", הוא מבהיר. "אני לא צריך לבנות יכולת צבאית רק על כפות החתול והזרועות שנמצאות על גבול ישראל, אלא גם על הראש והלב של כל הדבר הזה שהוא המניע המרכזי של כל מה שקורה כאן. לכן ישראל צריכה להיערך למערכה מול איראן. זה משפט שקל להגיד אותו, אבל יש לו משמעויות מאוד כבדות.

"אני מאוד שמח שבחודשים האחרונים הדבר הזה הוצג לדרג המדיני והתקבלה כאן החלטה מאוד משמעותית, שהיא הנחיית הדרג המדיני לצה"ל לממש את מה שאמרתי לך, לצד המשימות הנוספות שלנו לבצע עליית מדרגה ביכולות מול איראן".

איך מנהלים תוכניות למערכה כזאת מול איראן שלמעשה אין בה היבט קרקעי?
"המשמעות של מערכה מול איראן היא לא מערכה שבסופה אני כובש את טהרן ושם דגל, אלא מערכה שבה אני גורם לאיראן לשלם מחירים מאוד כבדים, פוגע במרכזי הכובד שלה, ביכולות הצבאיות, גורם לה לשלם מחיר כלכלי משמעותי על ההתנהלות האגרסיבית שלה מול מדינת ישראל".

במערכה כזו לאיראן יש יכולת להפעיל כוחות על הגבולות שלנו.
"מערכה מול איראן זו מערכה עם עוד כמה זירות במקביל. זה האירוע המאתגר, וזו הסיבה שהנושא הזה צריך לעלות לראש סדרי העדיפויות. חלק מהסיבה שכבר עשר שנים אנחנו עושים מב"ם (מערכה בין מלחמות - טל"ר) בסוריה ולא מאפשרים לאיראן לבנות שם ארגון כמו חיזבאללה זה בדיוק זה".

ובנושא היכולות מול הגרעין?
"יש לנו יכולות ואנחנו הולכים ומשפרים אותן כל הזמן. כשאני אומר שהפתרון לסוגיית הגרעין צריך להיות בין הקהילה הבינלאומית לאיראן בהסכם, חלק מהדיפלומטיה זו יכולת צבאית, כי דיפלומטיה לא מנהלים רק בגזרים אלא גם במקלות. כשאין מקל, הוא מייצר לצד השני מרחב גדול במשא ומתן. כשאני מדבר על מקל ועל יכולת צבאית, אני מדבר גם על זו של הקהילה הבינלאומית ולא רק של ישראל, וזה חלק מהשיח עם האמריקאים".

האם קיימת אפשרות שנגיב באיראן אם האיראנים, באמצעות אחת המיליציות באזור, יבצעו פעולה משמעותית נגד ישראל?
"זה תלוי במה קרה ומה הסיטואציה ומה התוצאה, אבל אין ספק שכאשר נגיע להערכת המצב של אירוע כזה ונשקול את מנעד התגובות, אחת החלופות יכולה להיות פגיעה ישירה באיראן".

יש תוכניות למצבי ביניים מהסוג הזה?
"אני מכין מנעד תוכניות ולא רק תוכנית אחת למערכה הגדולה. החל מפגיעה באתרי הגרעין, דרך מערכה רחבה נגד איראן ובזירה הצפונית, וגם למצבי ביניים בעקבות התפתחויות במב"ם. פגיעה באיראן היא בתוך סל הכלים".

אתה סבור שיכולים להתפתח סבבי הסלמה מול איראן?
"אני חושב שזה לא באינטרס של איראן וישראל, אבל זה תרחיש אפשרי שאני חייב להיערך אליו".

מה מביא אותך למסקנה שיש לישראל יכולת עצמאית לפגוע בפרויקט הגרעין ולהשמיד אותו? בעבר דובר רק על עיכוב שלו.
"מה שמביא אותי למסקנה זה הידיעה מה יש לי ביד. גם כשהחליטו לתקוף את הכור בעיראק ב־1981 היה ויכוח מאוד גדול בתוך כמה שנים סדאם חוסיין יחזור לתוכנית הגרעין, שאליה בסופו של דבר הוא לא חזר. אנחנו בונים יכולת להשמיד את הגרעין האיראני. האם בזה איראן מוותרת על חתירה לגרעין לנצח או ל־30 שנה? אני לא יודע. יש גם אפשרות שהם קמים, מנערים את האבק ומתחילים לעבוד".

האיראנים נערכים היטב לתקיפה אפשרית על מתקני הגרעין שלהם. לכן הם פיזרו את פרויקט הגרעין על פני כמה אתרים תת־קרקעיים.
"אין ספק שתקיפת הגרעין באיראן היא משימה מורכבת לאין שיעור מתקיפת הכור העיראקי ב־81', אבל בשביל זה אנחנו פה".

ותקיפה כזאת ריאלית מבחינה מבצעית, לאחר שבמשך כמה שנים לא עסקתם בה?
"בנינו יכולות בעבר ועכשיו מאיצים בנייה של יכולות נוספות. כמו שאמרתי, אני לא בונה יכולות רק מול הגרעין, עכשיו אנחנו בונים את עצמנו גם ליכולות של מערכה ופגיעה קשה באיראן, וזה לא בהכרח מה שהיה בעבר".

טילים מדויקים

קלמן מדגיש שהטילים ואמצעי הלחימה המדויקים שמאיימים על ישראל הם לא רק מונופול של חיזבאללה בלבנון. "האירוע של הצטברות האיום הכולל של הטילים המדויקים בכל זירת המלחמה מהווה איום אסטרטגי חמור", הוא אומר. "ליכולת פגיעה מדויקת ומסיבית על מדינה לא גדולה כמו ישראל עשויות להיות השלכות אסטרטגיות חמורות.

"חיזבאללה בלבנון זה אירוע אחד, אבל אני מדבר איתך על יכולת מאיראן. מספרים גבוהים מאוד של יכולות שהולכות והופכות למדויקות בטווחים של יותר מ־1,000 ק"מ, נוסף לאיומים ממדינות במעגל שני כמו תימן ועיראק, ששם יכולות המיליציות בתחום הזה משתפרות והולכות".

מה קורה בסוריה מבחינת יכולות של טילים מדויקים?
"כוח קודס בסוריה הצליח להעביר טילים איראניים מדויקים דרך הנתיב הקרקעי. הטילים הללו נמצאים על אדמת סוריה ומכוונים לעבר ישראל".

באילו כמויות?
"יש מספרים, אבל אני לא יכול לפרט אותם. לא מדובר בטילים בודדים והם כל הזמן מנסים להעביר עוד. זו אחת המשימות המרכזיות שלנו בפעולות במב"ם בסוריה. כוח קודס עובד על זה במשך שנים. יש יכולות של טילים מדויקים גם מסוריה ולא רק מחיזבאללה".

למה עד היום לא בוצע ירי כזה מסוריה?
"זו שאלה לגבי קבלת ההחלטות של איראן בנושא הזה. פרויקט הדיוק הוא אירוע מטריד מאוד. אלה לא רק טילים בליסטיים, אלה גם טילי שיוט וכטב"מים, והתעשייה הצבאית האיראנית מייצרת אותם במספרים שבהסתכלות קדימה מדובר על אלפים באזור. בנוסף, לצערי הרב חיזבאללה בנו במהלך השנים יכולות ייצור עצמאיות. איום הטילים המדויקים אינו בקומת האיום הקיומי הגרעיני, אבל הוא לא רחוק משם. זה דורש משאבים רבים".

איום הטילים המדויקים מלבנון הוא המשמעותי ביותר מעבר לאיראן?
"בנקודת הזמן הזאת כן, אבל לא לעולם חוסן. האירוע הזה הולך ומתגבר בהצטיידות. תוך שנה־שנתיים עלולים להיות מספרים מאוד משמעותיים בכל הזירות".

כיצד מטפלים באיום הטילים המדויקים מלבנון?
"בכל אחת מהזירות שעליהן דיברנו עד כה, אם אני מבצע פעילות היא נשארת במסגרת המב"ם, כשמרבית הסיכויים שלא תהיה הידרדרות להסלמה. במצב כיום החלטה לפעול בלבנון משמעותה בסבירות מאוד גבוהה מלחמה, ואת זה צריך להבין.

יש נקודה שבה מדינה מחליטה לצאת למלחמה סביב סוגיית הטילים המדויקים?
"זו שאלה מורכבת ואין לי תשובה חד־ערכית, אבל אני יכול להגיד שבסופו של דבר, כיוון שמדובר באיום אסטרטגי חמור, המשך התקדמות פרויקט הטילים המדויקים הלבנוני מחריף את הדילמה, ויכולה להגיע נקודה שבה ישראל תחליט שהיא לא יכולה לחיות עם האיום הזה - ואז מדובר במלחמה.

"צה"ל ערוך למלחמה כזאת ואנחנו בונים את התוכניות. מלחמה כזאת לא תהיה דומה כמעט בשום דבר למה שהיה ב־2006. נכון, גם ישראל תספוג רקטות, אבל חיזבאללה יקבל מכה אנושה עד כדי הכרעתו, ומדינת לבנון תשלם מחיר שישפיע עליה עשרות שנים קדימה. זו החלטה בסדר גודל לאומי".

כמה אנחנו יכולים להיות קרובים להחלטה כזאת? יש דרך לקבוע סף מסוים?
"לא יכול להיכנס לפרטים. יש מוכנות צבאית ויש לנו ביטחון בה, תוך ביצוע הערכת מצב גם בזירות האחרות. הנחת המוצא היא שאם אני יוצא למלחמה מול לבנון, הלחימה לא תהיה רק משם והיא יכולה להיות מסוריה ואולי גם מאיראן ועזה. אנחנו מוכנים גם עכשיו, זה תפקידנו. נבנו פה תוכניות ויש מודיעין מעולה שלא היה בשנים עברו. אנחנו מוכנים מאוד לעניין הזה".

צבא העם

את השיחה מבקש האלוף קלמן לסיים במה שבאמת מטלטל לאחרונה את הצבא - תחושת המשבר ביחסים שבין צה"ל והקצונה הבכירה לבין החברה בישראל.

"השיח הציבורי המשתלח באנשי הקבע ובצה"ל עד כדי פגיעה במוסד הרמטכ"לות מהווה בעיניי פגיעה אנושה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, לא פחות מזה. צה"ל הוא צבא העם, הוא של העם, וככזה הוא גם נתון לשקיפות, פתיחות ושיח ביקורתי.

"אני בעד שיח כזה ואפשר שיהיו הבדלי גישות ודעות, כולל ביקורת נוקבת. אבל בסוף אני כמפקד של אנשים לוחמים בשדה הקרב ושל משרתים בקריה שעושים לילות כימים בשומר החומות או בקורונה ומשרתים את עם ישראל, יש גם נקודת איזון שצריך לשים לב שאנחנו לא מפרים אותה, ואני בתחושה שאנחנו מתקרבים מאוד לקו האדום הזה.

"כשאנשים קמים בבוקר ומרגישים שאין להם גאווה או שחיקה בגאווה במדים שלהם, זה אירוע שישפיע על ביטחון מדינת ישראל להרבה מאוד שנים. אם היית שואל אותי בתחילת השיחה כשאני קם בבוקר כטל קלמן מה הדבר האחד שמטריד אותי, זה העניין הזה, לפני איראן ולפני כל מה שדיברנו עליו".