כמעט שעתיים חלפו מאז שדיווח אזרח על תנועת חשודים רעולי פנים שרצים לעבר השדה שמול בית הסוהר גלבוע ועד לשלב שבו הוברר סופית כי שישה אסירים ביטחוניים נמלטו מהכלא. במשך שעה ורבע ארכה ספירת האסירים בכלא עד לאישור של מפקד הכלא כי אכן נמלטו אסירים וגם אז הדיווח הראשון דיבר על חוסר של שלושה אסירים. רק בחלוף כחצי שעה עודכן הדיווח ולסגן מפקד משטרת בית שאן דווח על שישה אסירים שנמלטו. זהו תמצית הסיפור העגום שאפשר למחבלים הנמלטים פרק זמן לא מבוטל לפיו יכלו להגיע כמעט אל כל נקודה בארץ מהרגע שבו הריחו את אוויר החופש ובזו לסורגים, לבריח ולסוהרים.
השעה הייתה 01:49 כשבמוקד 100 של המשטרה התקבלה השיחה מנהג שחלף בכביש המחבר בין עפולה לבית שאן. "שלום, אני עברתי עכשיו מבית שאן לכיוון עפולה, הכלא מצד שמאל. ראיתי איזה שלושה אנשים רעולי פנים, עם כאלו תיקים, לא ראיתי את הפרצוף שלהם. הם ברחו לכיוון השיחים", תיאר המדווח בשיחה. "אילו שיחים?", שאלה אותו המוקדנית, והוא השיב: "שיחים מול הבית סוהר, הם חצו את הכביש במהירות ונכנסו לתוך השיחים, בקושי הצלחתי לראות אותם. כולם היו לבושים באותו צבע. צבע כמו בוץ כזה, אני לא יודע, זה היה צבע אחיד. כולם היו נראים אותו דבר. הם עברו משטח הבית סוהר לכיוון השטח הפתוח. לכל אחד מהם היה תיק, יכול להיות שהם היו תאילנדים, אני לא יודע, אבל אני אמרתי שאני חייב לעדכן", סיכם המדווח.
תשע דקות לאחר מכן כבר החלה ניידת משטרה לסרוק את האזור ובחלוף מספר דקות פגשו השוטרים בעובד תחנת דלק סמוכה שסיפר על אדם שנראה מוזר ועמד ליד התחנה. בשעה 02:14, כ–25 דקות לאחר שיחת הטלפון הראשונה, פנה סגן מפקד משטרת בית שאן אל משל"ט הכלא וביקש לברר אם ידוע להם על בריחת אסירים. מיד עם קבלת ההודעה במשלט היא הועברה לסגל, אולם שם ככל הנראה לא לקחו את הפרטים ברצינות הנדרשת. רק בחלוף כשעה ורבע, בשעה 03:29, עדכן ראש אגף המבצעים במשטרה ניצב אבי ביטון, כי נתקבל הדיווח משב"ס על חוסר של שלושה אסירים בתא 5 שבאגף 2.
סמוך לשעה 04:00 התקבל העדכון הסופי לפיו חסרים שישה אסירים ולא שלושה ודיווח הועבר לרכזי הביטחון ביישובים הסמוכים. זהו הרגע שבו הקפיץ המחוז הצפוני כוחות גדולים של משטרה והחל בסריקות באזור הסמוך לכלא ובשטחים ההיקפיים. מהעדויות שמסרו 14 סוהרים עולה כי איש מביניהם לא יודע להסביר את פער הזמן שחלף בין ההודעה שהתקבלה מסגן מפקד משטרת בית שאן ומשלט עד הרגע שהחלה ספירת האסירים בניסיון לבדוק אם חסרים אסירים. אף אחד לא נתן הסבר מה הסיבה לפער הזמן.
בתוך כך, קצינה סוהר לשעבר בשירות בתי הסוהר מתחה ביקורת על הארגון בו שירתה: "יכולים להגיד מה שרוצים. בארגון ששירתתי בו עשרות שנים, חיפשו שקט ועל מנת להשיג אותו העניקו תנאים מועדפים לאסירים ביטחוניים. אלה הפכו להיות המנהלים של הסוהרים ופיקוד הכלא ולא להיפך. במקום שהסוהרים בבתי הכלא היו מנהלים את האסירים הביטחוניים, החשש מהתארגנויות טרור הוביל לכך שהפכו למנוהלים על ידם".
"הארגון חייב לעשות בדק בית רציני ולשנות את דפוסי ההתנהגות שלו, ואולי הבריחה הגדולה הזאת תכניס אותו למסגרת ותעיף מתוכו עשבים שוטים. יש לא מעט דברים רקובים שהיו במשך שנים ואני לא משליכה את זה על התקופה הזאת. אירוע כזה הוא חמור מעין כמוה ואמורים להפיק לקחים, נמתין ונראה מה יהיו המסקנות. לא אתפלא אם יוציאו את השואב כדי לסלק את האבק ולא את המטאטא. תרבות הטיוח מוכרת ואני תקווה שהיא תיעלם".