במערכת הביטחון סבורים כי שחרור המחבל שירה למוות בלוחם מג”ב סמל ראשון בראל חדריה שמואלי ז”ל במהלך עימותים ליד גדר הגבול עם רצועת עזה בחודש אוגוסט, הוא עניין פנימי פלסטיני בלבד.
על פי ההערכה במערכת הביטחון, הסיבה היחידה שהיורה היה נתון עד כה תחת השגחה צבאית של חמאס נובעת מתוך רצון לשמור עליו מפני נקמה ישראלית ולא מכל סיבה אחרת.
משפחתו של שמואלי מסרה כי היא “מצפה שמדינת ישראל תבוא חשבון עם הרוצח של בנה בראל, יהיה אשר יהיה מקום מחבואו, ללא שום שיקול זר - ויפה שעה אחת קודם".
בנוגע לתחקיר האירוע, המשפחה מסרה כי היא מרגישה שיש יותר מדי שאלות מטרידות שנותרו פתוחות וצה”ל לא מהר להשיב עליהן: “כל תחקיר שאינו עמוק, יסודי ואמיץ - הוא פגיעה קשה בנו כמשפחה שכולה, מכתים את זכרו של בראל שהקריב חייו למען המדינה ועלול להביא למחדל הבא”, נמסר מהמשפחה.
מנגד, גורמים ביטחוניים אמרו ל”מעריב” כי "בנושאים מקצועיים צריך להפריד בין רגש למחשבה רציונלית. במקרה זה - אם תבחר ישראל לפתוח ביוזמתה במבצע ברצועת עזה, אז ברשימת המטרות שלה יש גורמים בכירים ובעלי משמעות הרבה יותר מהמחבל המדובר".
במערכת הביטחון גם סבורים שחיסול ממוקד של מחבל ברצועת עזה שלא במסגרת לחימה, יוביל בהכרח להסלמה, כך שלמעשה "חיסול המחבל שהרג את בראל אינו עומד כרגע על הפרק".
בשורה התחתונה, גם במערכת הביטחון רואים את המחבל כדמות שנכון יהיה לסגור איתה את החשבון בעתיד, אבל לא כצעד שיוביל להסלמה ברצועת עזה, אלא במסגרת לחימתית בלבד.
לדברי אותם גורמים ביטחוניים, גם בעבר היו מקרים של מחבלים שהרגו לוחמים על הגדר, ובחלק מהמקרים בסבבי הלחימה אף הצליח צה”ל לסגור איתם מעגל ולפגוע בהם. במקרים אחרים נפגעו מחבלים כאלה, עם דם על הידיים - במהלך סיכול ניסיונות נוספים שלהם לבצע פיגועים.