"התחושה היא של הגשמת חלום, שמירת המורשת המשפחתית וסגירת מעגל" - כך אומר דרור רטיג (22), שישתתף היום במסדר הסיום של קורס הקצינים הקרביים בבה"ד 1.

רטיג מרעננה מספר: "תמיד הייעוד שלי היה להתגייס לשירות קרבי בצה"ל. זו מסורת משפחתית. סבא שלי היה לוחם בנח"ל המוצנח, אבא שירת כחייל לוחם בגבעתי ויש לי עוד גיס ושלושה בני דודים שהתנדבו לשרת בגבעתי. היה ברור שאלך בדרכם". אלא שבבדיקות לקראת הגיוס, התברר שהוא חולה סוכרת. "זה היה הלם רציני", לדבריו. אולם, רטיג לא ויתר על החלום להתגייס לשירות קרבי ואומר: "החלטתי להתעקש על ההתנדבות".

"שירתי חצי שנה בחיל האוויר ובינתיים העליתי את הפרופיל הרפואי ואז הגיע הרגע הגדול - כששובצתי לשרת בגבעתי", הוא מספר. "במרץ 2020 התחלתי הכל מהתחלה, במסלול הכשרה של גבעתי בגדוד רותם, היכן שאבא שלי שירת. לאחר סיום ההכשרה יצאתי לקורס מ"כים ומשם המשכתי לקורס קצינים".

"לצערי, גבעתי לא מספיק בתודעה", הוא מוסיף. "קשה להבין מה הסיבה לכך. אולי משום שהחטיבה הוקמה מחדש בשנת 82' ואין לה את ההיסטוריה הארוכה של הצנחנים, גולני והנח"ל. אבל לגבעתי יש מאז מורשת קרב ומשורותיה יצאו מפקדים בכירים בצה"ל. יש לנו גאוות יחידה והתחושה משפחתית. כל אחד יכול לבוא לידי ביטוי".