11 בנובמבר 1982 - אסון צור הראשון: 91 הרוגים, מתוכם 76 ישראלים, כתוצאה מפיצוץ בניין הממשל הצבאי
כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, אירע פיצוץ שמוטט את בניין הממשל הצבאי בעיר צור. בין הקורבנות היו אנשי שב"כ, מג"ב וחיילי צה"ל. מספר ארגוני טרור נטלו אחריות על האירוע, אך ועדת בדיקה בראשות האלוף מאיר זורע, ובהמשך, גם צוות חקירה של מצ"ח, קבעו שהפיצוץ אירע עקב דליפת גז. זו הגרסה הרשמית התקפה עד היום.
במספר תחקירים עיתונאיים שנעשו מאז עלתה טענה שהיה מדובר בפיגוע התאבדות (הראשון בלבנון) ואף פורסם שם המתאבד: אחמד קציר בן ה-19 מהכפר השיעי דיר קאנון א-נאהר, השוכן באיזור צור.
בדיווחים על האירוע הוזכר רכב תופת שדהר לתוך הבניין, וכן נמסר על דיווח אודות אזכרה שנערכה לנהג המכונית בכפרו, לאחר הפיגוע. אם אכן הטענות נכונות: עולה כאן אפשרות למחדל מודיעיני ואבטחתי במסגרתו צה"ל ושב"כ לא התריעו ולא מנעו את הפיגוע, ולאחר התרחשותו נמנעו מלחקור אותו באופן מסודר.
5 בנובמבר 1996 - עזאם עזאם נכלא במצרים
עזאם עזאם, דרוזי ישראלי שהגיע למצרים במסגרת עבודתו בחברת טקסטיל ישראלית נעצר, ובהמשך הורשע באשמת ריגול בשליחות המוסד. למרות הכחשתו ומאמצי ישראל לשחררו, נגזרו עליו 15 שנות מאסר הכוללות עבודות פרך. מנהל עבודה מצרי, עימו היה בקשר, נידון למאסר עולם.
כל מאמצי ישראל לשחררו נכשלו ורק ב-2004, לאחר שמונה שנות מאסר בכלא המצרי, שוחרר וחזר לישראל בעסקה שכללה שחרור שישה צעירים מצרים שחדרו לישראל למטרות ביצוע פיגועי טרור. ב-2005 הדליק עזאם עזאם משואה בטקס יום העצמאות.
16 בנובמבר 1948 – הגופה, ההדחה של ראש המודיעין הצבאי באמצע מלחמה, והמשפט
גופתו של עלי קאסם, מודיע של הש"י, נמצאה ביערות הכרמל. בחקירה התברר שהוא חוסל בעקבות חשד כי הוא משתף פעולה עם המודיעין הירדני ומתכנן לערוק לירדן.
החיסול התבצע ביוזמת יחידת הקת"מ ובאישור והנחיית איסר בארי, ראש שירות המודיעין הצבאי דאז. בהוראת דוד בן גוריון, שמבחינתו בארי היה "מסומן" בגין מעורבות בכמה ארועים דומים, לרבות חיסולו של מאיר טובינסקי, הודח האחרון מתפקידו באופן מיידי, כחצי שנה בלבד לאחר מינויו, כשהעיתוי היה בעיצומה של מלחמת העצמאות. בהמשך, הועמד לדין בפני בית דין צבאי מיוחד שהרשיעו ב"חריגה מסמכות". בארי נידון לסילוק מצה"ל, אך ללא הורדה בדרגה וללא פגיעה בשכר עקב תרומתו לבטחון המדינה.
במרץ 1949 הודח בארי מצה"ל. החליף אותו בתפקיד חיים הרצוג. בהמשך, הועמד למשפט אזרחי על אחריותו להוצאה להורג של מאיר טובינסקי. הוא הורשע במעשה, אולם, בעקבות תרומתו לביטחון המדינה, נגזר עליו עונש של יום מאסר אחד "מנץ החמה עד שקיעתה", אך בגזר הדין ניתנה אפשרות לנשיא המדינה הראשון, חיים ויצמן לחון אותו. בהמלצת הרמטכ"ל בארי קיבל את החנינה.