משטרת ישראל עצרה אתמול (ראשון) פלסטיני בן 18 מהכפר טמון שבגדה המערבית כחשוד בביצוע פיגוע דקירה ביפו, שבו נפצע גבר בן 67 באורח בינוני. מדובר במעצר מאוחר מדי, ויש השואלים אם ניתן היה למנוע את הפיגוע הזה, כמו גם אירועי טרור נוספים, באמצעות מעצר מונע
.
במשטרה מביעים בחודשים האחרונים תסכול מצמצום סמכות השוטרים לדרוש הצגת תעודה מזהה מאזרחים במרחב הציבורי, אם לא עלה יסוד סביר לביצוע עבירה מצדם – כפי שפסק בג"ץ בחודש יולי האחרון. הדבר פוגע משמעותית ביכולתם לבצע פעולות מנע וסיכול כלפי שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) שאינם מחזיקים בתעודות זהות, ולמעשה מונע מהשוטרים בשטח לעכב או לתשאל אותם, אלא רק כאשר הם חשודים בביצוע עבירה.
הגם שמטרת הפסיקה המקורית הייתה מניעת "פרופיילינג", כלומר הפסקת הנוהג לפיו שוטר יכול לדרוש תעודת זהות מאדם ש"נראה לו חשוד", או "לא בא לו טוב בעין". אלא שהתיקון יצר קושי של ממש במניעה וסיכול של פעילות עבריינית בכלל וחבלנית בפרט.
"מדובר בהנחיה המנוגדת להיגיון הכי בסיסי", תוקף ניצב בדימוס אריה עמית, שכיהן בעבר כמפקד מחוז דן, ראש אגף מבצעים ומפקד מחוז ירושלים. "כששוטר מסתובב בשטח הוא יכול לבדוק אנשים. אין בזה פסול. הטיעון של קידום חופש הפרט, עלול לפגוע בצורה מאוד משמעותית בעבודת השוטרים. לשוטר סיור ולבלש יש את 'החוש השישי' של יכולת לזהות חשודים בשטח. חייבים לתת להם סמכות מוחלטת לבדוק כאשר יש חשד סביר".
קצין משטרה בדימוס נוסף, שביקש להישאר בעילום שם, מוסיף: "ברגע שהסמכות של השוטר בשטח אינה ברורה ומוחלטת, העבודה שלו באיתור חשודים על סמך חשד ראשוני עלולה להיפגע. אם רואים, למשל, אדם בחצר של בניין והוא מתגורר באותו בניין אז אין בעיה, אבל אם מדובר באדם שהגיע ממקום אחר – ברור שיש חשדות שצריכים לחקור".
לדבריו, יש לאפשר לשוטרים לבצע את עבודתם בשטח לא רק בבדיקת תעודת הזהות, אלא גם בבדיקות נוספות. "כאשר בודקים אדם, לא מספיק לבדוק רק את תעודת הזהות שלו, צריכים גם לבדוק במסוף, לתשאל, לבצע חיפוש במידת הצורך ולעשות סגירת מעגל. לעבודת השיטור בשטח יש חשיבות רבה במניעת הפשיעה, וצריך לזכור שאנחנו בתקופה של מאבק נגד הפשיעה וכלי הנשק הבלתי חוקיים. דווקא עכשיו יש להרחיב את סמכויות השוטרים".
"מכשול במלחמה באזרחים"
"מצד אחד, בית המשפט העליון נקט כאן במלחמה קשה בתרבות הפרופיילינג", אומר עו"ד אביחי חג'בי, מומחה למשפט פלילי ומנהלי. "עד לא מזמן שוטרים היו מבקשים תעודות זהות יותר מבני העדה האתיופית, למשל, מאשר ממגזרים אחרים בציבור, כך שבמידת מה יש כאן עשיית צדק. מנגד, ההחלטה של העליון פוגעת במלחמה היומיומית של שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול בהסתננות של שב"חים לישראל, שבמקרים רבים עלולים להיחשב לפצצה מתקתקת".
עו"ד אביעד לנצ'נר, מומחה למשפט פלילי, חושב אחרת. "תארו לכם שאתם מסתובבים ברחוב לתומכם כאשר לפתע, מבלי שעשיתם דבר, פונה אליכם שוטר ומחליט לבצע עליכם חיפוש קפדני. וכל זאת משום מה? כי באתם "לא בטוב" לשוטר התורן שלא אהב אתכם. כי אולי אתם ספרדים, אשכנזים, לובשים ג'ינס קרוע, מעשנים סיגריה או כל דבר אחר שבראשו של השוטר מהווה עילה להטרדה. ההלכה הזאת של בית המשפט העליון היא אחת החשובות שניתנו במדינת ישראל בתחום זכויות האדם והיא שומרת בראש ובראשונה עלינו - אזרחיה שומרי החוק של מדינת ישראל. אתם חושבים שהיא מכשול במלחמה בפשע? תחשבו שהיא מכשול במלחמה בכם, האזרחים".
כזכור, בעקבות עתירות שהוגשו, קבע בג"ץ כי נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר מבוטל, וכי על המשטרה לגבש נוהל חדש, התואם את פסיקת בית המשפט – שקבעה כי הדרישה להזדהות אינה יכולה להיות שרירותית, וכי אין לבצע פעולות שיטור נוספות כגון בירור מידע במסוף המשטרתי. כאמור, על פי ההנחיות החדשות, לשוטר אסור לחייב אדם להזדהות, אלא אם קיים חשד לביצוע עבירה או ספק לגבי זהותו.
עם זאת, במשטרה מבהירים: "לפי הנוהל, מותר לשוטר לדרוש תעודה גם ללא קיומו של חשד סביר כאשר מתקיימת עילה סבירה באחד מחמשת המצבים המופיעים בנוהל. אחת מהן היא כשעל פי הנסיבות נדרש לברר אם נושא התעודה הוא אזרח או תושב ישראל. כמו כן, פסיקת בג"ץ נוגעת להזדהות מכוח חוק תעודת זהות, אולם קיימים חוקים נוספים שבהם קיימת סמכות לדרישת הזדהות, וביניהם חוק הכניסה לישראל".