שניים מבוגרי קורס טיס 183 של חיל האוויר, שהסתיים אתמול בטקס המסורתי של ענידת הכנפיים, ממשיכים את המסורת המשפחתית: סגן ע' (21), שסיים את מגמת טייסי קרב, הוא בנו של טייס פאנטום, א' (52), ששירת במשך שנים ארוכות במילואים; וסגן ס' (22), שסיים את הקורס כנווט מטוסי קרב, הוא אח של א' (26), המשרת כארבע וחצי שנים כנווט בטייסת קרב.
"השירות בחיל האוויר היווה חלק משמעותי אצלי עוד מתקופת הילדות, כשאבא היה הולך פעם בשבוע למילואים בטייסת והיו בבית מפגשים עם חברים ששירתו איתו כטייסים, האווירה וההומור, שמעתי סיפורים וזה הפך אצלנו לדרך חיים", מספר סגן ע', שגדל ומתגורר עם משפחתו ביישוב בעמק הירדן. לאחר שסיים את המיונים הוא החל את קורס הטיס המאתגר, שנמשך שלוש שנים. "אני אדם די פסימי ולא חשבתי שאסיים את הקורס, אבל ידעתי שלא אוותר", הוא מספר – "הייתה לי תמיכה שאין כמוה מהבית. תמיד היה לי עם מי לדבר".
האב א' דווקא האמין לכל אורך הדרך ביכולת של בנו לסיים את הקורס. "הוא עשה את זה בעצמו. היכרתי את היכולות הגבוהות שלו והאמנתי", הוא מספר – "הוא ספג מהבית את האווירה וגם בא איתי כשהייתי בכוננות בטייסת". האב המאושר לא הסתיר את התרגשותו מטקס הסיום של בנו: "יש כאן סגירת מעגל של חיים שלמים. מאוד מאוד מרגש". גם הבן ע' היה נרגש: "חיכיתי ליום הזה שלוש שנים. אני נכנס לשבע שנות שירות קבע והאתגרים רבים".
סגן ס' מספר שטקס סיום קורס הטיס של אחיו, סגן א', לפני כחמש שנים, היווה עבורו את קו פרשת המים: "מגיל ילדות הייתה לי השראה מהבית על שירות משמעותי בצה"ל. במסדר הכנפיים של אחי הבנתי את החשיבות והמשמעות, הבנתי שזה משהו שאני רוצה לעשות", הוא אומר. "קיבלתי טיפים והרגשתי את האווירה בסופי השבוע, כשאחי היה מגיע לחופשה בבית שלנו ביישוב בעמק יזרעאל, אבל היה ברור לי שאעשה הכל בעצמי ואעבור שלב אחרי שלב".
האח הבוגר א' סיפר על הייחוד מבחינתו להיות נווט במטוס קרב מסוג אף־16: "העבודה היא בצוות שמתמודד עם רמת מורכבות מאוד גבוה, יוצא ביחד למשימה ומקבל תוך שניות החלטות שיש להן לעיתים משמעויות ברמה הטקטית והאסטרטגית". דבר אחד משותף לא יהיה לשני האחים בשירותם בחיל האוויר: בעוד שהאח הבוגר הוא נווט על אף־16 ומשרת בחצרים, האח הצעיר יהיה נווט על מטוס אף־15 בטייסת בתל נוף. "כבר יש על זה בדיחות בבית", הם מספרים. "ההתרגשות של כולם מאוד גדולה. אמא שלנו בוכה המון ומתרגשת ממש. הרבה בזכות המשפחה שנתנה לנו גיבוי ועידוד, הצלחנו לעשות את זה".