במשך יותר מ-20 שנה ערך פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה בישראל באוניברסיטה הפתוחה, מחקר בקשר לצבא והחברה בישראל. היום (שני) שוחח עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים ב-103FM והתייחס למחקר שביצע: "מיפוי שאני עורך כבר שנים רבות וקיבל פרסום מדי פעם משנת 2005 ואילך. לא מדובר במשהו חדש אבל הוא מייצר תמונה מאוד ברורה".
"הנטל הכבד ביותר, נטל סיכון החיים, משתנה בהדרגה נקודת הייחוס ממלחמת לבנון הראשונה באופן בו הקבוצות המבוססות בחרה בישראל, מקטינות באופן משמעותי את הנטל שלהם והוא עובר בהדרגה לקבוצות פריפריאליות, מהגרות, דרוזים, טיפה נשים בשנים האחרונות. זו תמונה שיטתית וברורה", הוסיף.
לדבריו, "כשאתה מסתכל על מלחמת לבנון הראשונה אתה רואה נוכחות מאוד גבוהה של אותן קבוצות מבוססות באותן יחידות חי"ר ושריון ידועות וקלאסיות. הנוכחות הזאת הולכת ויורדת עם השנים. לצד העובדה שיש בשנים האחרונות ממד חדש שזה לחימת השיטור בגדה ולאורך הגדר בעזה עם חיזוק של יחידות כמו יחידת כפיר ומג"ב שמושכות הרבה יותר צעירים מן הפריפריה ודתיים ביחס לצעירים מקבוצות מבוססות".
"אנחנו במשטר של גיוס חובה, אז והיום, יכולת הבחירה של הפרט ומנגנוני ההסללה של הצבא עובדים בצורה כזאת שמייצרים את התמונה הזאת. אם בני הקיבוצים היו מאוד רוצים להגיע לחטיבת כפיר ודאי שהיו מגיעים לחטיבה, אבל הם לא ממהרים להגיע למקום הזה ויש להם מספיק חופש כדי להגיע למקומות אחרים", אמר.
עוד הוסיף ואמר כי "אנחנו לא רואים כפייה של הצבא על קבוצות חלשות או מוחלשות ללכת ליחידות הלוחמות, ההליך שאנחנו מזהים בשנים האחרונות שחלק גדול מיחדות החי"ר, כולל חטיבת כפיר, הפכו למעין התנדבותיות בפועל מהבחינה שיש יותר ביקוש מאשר מקומות פנויים. הרוח שרואים בקרב קבוצות מוחלשות להגיע למקומות האלה היא רוח מאוד חזקה".
בסיום טען פרופ' לוי כי הקבוצות המבוססות בחברה נטשו את היומרה לשמש אליטה בתוך הצבא. "הצבא איננו אחד מהאתרים שעל הדומיננטיות שלו הם מתחרים כדי לבסס את המעמד שלהם. הזכרתם את ההייטק, אבל יש ודאי סוגים אחרים של הון שברמה החברתית והסמלית שמתמודדים והצבא איננו חלק מהרפרטואר הזה. לא בכדי המגזר החרד"לי תופס את עצמו יותר ויותר לפחות ביומרתו, משמש האליטה המשרתת החדשה של הצבא, וזו לפחות הצורה בה הוא מנסה להציג את עצמו כלפי פנים וחוץ. יש שינוי מהותי במערכת הקודים".
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm