ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש הבוקר (שני) עם הכתבים המדיניים לתדרוך מדיני נרחב וראשון מסוגו לאחר כניסתו לתפקיד ראש הממשלה. התדרוך עסק בהערכת המצב של המטה לביטחון לאומי לשנת 2022, אותה הציג אתמול היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, ד"ר איל חולתא, בפני הממשלה בישיבתה השבועית. בנוסף לכך, בנט נשא דברים והתייחס בהרחבה לנושא האיראני, ליחסי ישראל-ארצות הברית, למלחמה בפשיעה המאורגנת בישראל ולסוגיות נוספות. בהמשך נשאו דברים חולתא ומספר גורמים מדיניים.
בפתח התדרוך הדגיש רה"מ בנט כי "מטרת המפגש היא לשתף אתכם בהערכת המצב, בדירקטיבה הלאומית וביעדים שלנו. לכל ארגון צריכים להיות יעדים ברורים. המל"ל בראשות איל חולתא, שקדו ועבדו בצורה מאוד יפה על הכנת היעדים הלאומיים בתחום הביטחון הלאומי".
"הגדרנו 12 יעדים ברורים, לפי הנושאים השונים", אמר בנט והוסיף: "אני לא זוכר רמת חידוד ובהירות שכזאת. אני חושב שהדברים מצד אחד ברורים, יש כאן כמה שינויים - אנחנו מוסיפים לתוך הביטחון הלאומי גם סוגיות כמו פנדמיה, פשיעה ערבית וחלק מסוגיות האקלים".
על השימוש לכאורה של המשטרה בתוכנת פגסוס אמר בנט: "הדברים שהתפרסמו, אם הם נכונים, חמורים מאוד. הכלי הזה, וכלים דומים, הם כלים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור וגם במאבק נגד פשיעה חמורה, אבל הם לא נועדו ל'פישינג' רחב בקרב אזרחי ישראל או בקרב אנשי ציבור במדינת ישראל, ולכן אנחנו צריכים להבין בדיוק מה קרה.
כרגע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, בודקת ברמה נקודתית ומהירה את הדברים. בעוד זמן קצר הממשלה תמנה גם יועמ"שית חדשה, והייתי אומר שזה יתרון שהיא לא מתוך המערכת. היא לא הייתה בשנים המדוברות בתוך המערכת, ולכן אני מניח שאחרי שהיא תתמנה נשב ונתייעץ, נבין איך התמונה נראית ולא נשאיר את הציבור בלי מענה. אנחנו מבינים את חומרת העניין. כמו שאמרתי, לא נותיר את זה בלי מענה. קרו פה לכאורה דברים חמורים מאוד. נחכה עוד כמה שעות, נתייעץ עם השרים המדוברים ועם היועמ"שית החדשה".
על משפחות הפשע אמר רה"מ, כי "אתה רוצה כלי כזה כשנלחמים במשפחות הפשע ובעבריינות חמורה. איפה בדיוק עובר הקו זו סוגיה שצריך להסדיר - זה הלקח מהדבר הזה", הדגיש. "אני לא רוצה לוותר על הכלי עצמו, אלא להסדיר את השימוש בו. צריך להבין את עוצמת הסכנה של משפחות הפשיעה בישראל. זה אוכל אותנו מבפנים. הפרוטקשן מכרסם ביסודות החברה. בחברה הערבית, זה דבר שהוזנח וצריך לטפל בזה. זה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי. צריך את כל הכלים בשביל לטפל בזה, אבל להשתמש בכלים האלו בזהירות ובצורה מאוד מבוקרת".
לאחר מכן התייחס בנט לשיחה שקיים עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמש, ואמר: "הייתה שיחה טובה מאוד עם הנשיא ביידן. ברכתי אותו על החיסול של מנהיג דאעש, ואמרתי לו שזה מעביר מסר טוב מאוד לאזור לגבי איך מתמודדים מול תוקפנות. רוב השיחה עסקה בנושא איראן והשיחות שמתקיימות כרגע בווינה. אני מעדיף לא להתייחס לתוכן הדברים עצמם. העמדה שלנו ידועה. אני הבעתי אותה מספר פעמים, ואתמול הבעתי אותה בממדים ובזוויות חדשות קצת. הזמנתי את הנשיא ביידן לישראל, הוא ישר אמר שישמח להגיע כבר השנה וזה דבר משמעותי. הוא חבר אמת של ישראל".
עוד אמר, "אני הבהרתי, ושמחתי גם שהוא הבהיר בצורה מפורשת, שישראל תשמור על חופש פעולה בכל מצב. זה חשוב מאוד וזה גם נכון. אנחנו נשמור על חופש פעולה ללא קשר למה יהיה, עם או בלי הסכם. אלו דברים שגם אמרתי לו בעבר. אני אומר את זה כי זו נקודה חשובה מאוד שהיא ביסוד המהלך שלנו ביחס לאיראן".
לסיום אמר: "אני רוצה להגיד מילה טובה מאוד על הנשיא יצחק הרצוג. בעיניי, הנשיא עושה עבודה יוצאת מן הכלל, הוא נכס מדיני יוצא מן הכלל לפתרון בעיות. אנחנו בקשר של אמון מוחלט. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה היה קשר כזה".
"צפויים לשנה של תפניות בנושא הסוגיה האיראנית"
היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, ד"ר איל חולתא, נשא גם הוא דברים ואמר כי "אתמול הצגנו בפני הממשלה, והבוקר בפני נשיא המדינה, את הערכת המצב לשנת 2022. כחלק מתפקידי המל"ל, עלינו לעצב - בהתאם לדירקטיבה של ראש הממשלה - את מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל במובן הרחב שלה ולתרגם אותה בצורה ברורה לפעילות של הארגונים והמערכות השונות".
"העבודה הזו התבצעה בתיאום הדוק עם ארגונים ומשרדי הממשלה, גם בשביל לקבל את תמונת המצב כפי שהם תופסים אותה אבל לא פחות חשוב מזה, כדי לוודא שהמדיניות שרה"מ מגבש מוקרנת בצורה נכונה וטובה לתוך הארגונים", המשיך חולתא.
בהמשך התייחס גם הוא לסוגיה האיראנית ואמר כי היא "הסוגיה המרכזית שעומדת לפתחנו", והוסיף: "אנחנו צפויים לשנה של תפניות. בין אם תהיה חזרה להסכם הגרעין ובין אם לא תהיה חזרה להסכם הגרעין, שנת 2022 הולכת להיות שנה שבה הסביבה תחייב אותנו לפעול בצורה אחרת מאיך שפעלנו עד עכשיו, ואנחנו צריכים להיערך. הסיכון שבחזרה להסכם הגרעין ואובדן כלים שיאפשרו לארה"ב לכפות על איראן הסכם ארוך וחזק יותר, מה שהאמריקאים כינו 'Longer and stronger' - עומד על הפרק. אנחנו צריכים להיערך לכל אחד מהתרחישים, בין אם יש חזרה להסכם ובין אם אין חזרה להסכם".
עוד אמר חולתא, כי "התיאום עם האמריקאים הוא מרכיב יסודי שרה"מ עמד עליו מהרגע הראשון", וסיפר כי ימריא הלילה לפגישה עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ק סאליבן. "אני משתף אתכם שאני יוצא הלילה לביקור בארצה"ב, להיפגש עם מקבילי, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ק סאליבן, ואנחנו נמשיך את הדיאלוג העמוק והאינטימי שיש בין ישראל לארה"ב בכלל, ובסוגיה האיראנית בפרט. אני מדבר עם ג'ק באופן תדיר, בטלפון ובשיחות וידאו, ואחת לתקופה צריך גם להיפגש פנים אל פנים. חשוב להדגיש את הנקודה הזו - אנחנו לא רואים כל נושא ונושא עין בעין עם האמריקנים, אבל התיאום הוא עמוק, חשוב ואסטרטגי ואנחנו עובדים עליו".
"הנושא השני על סדר היום שלנו הוא מיצוי הנורמליזציה", המשיך ראש המל"ל. "הסכמי אברהם הם הסכמים חשובים מאוד שהגדילו את מניפת המדינות שלישראל יש הסכמים איתן והמשימה בעת הזו היא להפוך את ההסכמים האלה מהסכמים למעשים, ולצקת לתוך הדבר הזה פרויקטים ומיזמים. זה נכון לגבי מדינות הסכמי אברהם, זה נכון לגבי מצרים וירדן. הממשלה כולה עסוקה בזה ולמל"ל יש תפקיד משמעותי בנושא. אנחנו עוסקים כמובן גם בזירות הקרובות. תרחישי הסלמה שאנחנו יכולים לחוות בכל רגע מחיזבאללה, מעזה ובאיו"ש לא תלויים רק בצעדים של ישראל ואנחנו צריכים להיערך לסוגיות האלה".
עוד הוסיף, כי "הדירקטיבה של רה"מ ברורה - המשימה היא לשמר יציבות ביטחונית ושקט שיאפשר לטפל בכל הסוגיות החשובות יותר שעל סדר היום כרגע. במקביל, צריך להתאמץ כדי שלא תהיה התעצמות של הצד השני ואנחנו מטפלים בזה היטב. בנוסף, רה"מ הנחה אותנו להכניס לתוך מרכיבי הביטחון הלאומי גם סוגיות חדשות. בזירת הפנים אנחנו עסוקים בפשיעה בחברה הערבית ובמשילות, והמרכיב הנוסף שנכנס הוא טיפול במשברים אזרחיים לאומיים, בפרט במשבר האקלים, אסונות טבע, רעידות אדמה, שריפות וכן הלאה".
"המערכה תהיה מתמשכת"
בהמשך הוסיפו גורמים מדיניים מספר הבהרות:
בנושא האיראני אמר גורם מדיני כי "יש פה שינוי טקטוני בתפיסה שלנו ובשינוי היעד. עד עכשיו הפוקוס על איראן היה רק בנוגע לגרעין. ב-2015 נחתם ההסכם וב-2018 ארה"ב יצאה מההסכם. אנחנו ירשנו פה בור מאוד גדול, כי לא הייתה 'פלאן B' פנימית שלנו. הקצנו מאות מיליוני שקלים כדי לסגור את הפער, המודיעיני והמבצעי. אנחנו סוגרים במהירות את הפער".
לדברי הגורם, "כ-70% מבעיותיה של ישראל מקורן באיראן. איראן מממנת 100% מתקציב חיזבאללה והג'יהאד האסלאמי, וכ-20% מחמאס. הם השכילו במשך כ-30 שנה להציב מסביבנו את כל הגורמים הללו ולהטריד אותנו. המטרה שלהם היא להפוך את חיינו כאן לחים קצרים, מרירים, עלובים וקשים. הם רוצים שנוטרד ואכן הוטרדנו. שיחקנו לידיהם".
עוד אמר הגורם המדיני: "במשך שנים נלחמנו נגד זרוע איראנית במימון איראני. כמה זה נוח זה שאנחנו מתקוטטים על גבולות המדינה, עסוקים בחמאס, בג'יהאד אסלאמי ובחיזבאללה בכל העשור האחרון, משותקים ולא עושים כלום אל מול שורש הדברים, כשהם יושבים שם 1,000 ק"מ בניחותא בלי בעיה. אנחנו מצויים במערכה ארוכה, עקבית ורבת ממדים להחלשת איראן. החלשתה קודם כל בממד הכלכלי, באמצעות שלל פעולות – כלכליות, מדיניות, סיכוליות, חשאיות וגלויות, בסייבר ובתחומים נוספים. המטרה מבחינתנו היא להטריד אותם אצלם בבית, כדי שיהיו עסוקים בעצמם. שהם ייחלשו ויהיו בעלי פחות כסף ואנרגיה כי הם ראשית הצירים. המערכה תהיה מתמשכת, היא לא תקרה בשנה אחת ולא בשנתיים".
על היחסים עם טורקיה אמר הגורם: "במזרח התיכון של היום, צריך לשחק על כל המגרש בגלל שאין שוטר אזורי. יש ציפייה מאוד גדולה מישראל להיכנס לוואקום הזה. ממש ככה. השחקנים בזירה יודעים שאנחנו עוגן של יציבות, ובמקביל, כולם משחקים על כל המגרש. באמירויות מדברים גם עם אלה וגם עם אלה, בטורקיה מדברים גם עם אלה וגם עם אלה, אבל בזהירות".
לסיום הוסיף, כי "עם טורקיה אנחנו נתקדם בזהירות מאוד גדולה. לאט לאט. הם לא חברים גדולים של איראן בלשון המעטה, אז אנחנו צריכים לא לגזור עלינו איזושהי טהרנות שתמנע מאיתנו לפעול ולייצר בריתות".