שעות לאחר תפיסת המחבלים: דובר צה"ל הודיע היום (ראשון) כי הכוחות החלו במיפוי בתי המגורים של השניים בכפר רומאנה הסמוך לג'נין. מוקדם יותר היום, קצין צה"ל בכיר שוחח עם הכתבים הצבאיים, וסיפר על המצוד הממושך, שנמשך למעלה מ-60 שעות. "זירת הפיגוע באלעד היא אחת הזירות הקשות שראיתי", אמר בראשית השיחה, "החמ"ל המשותף של כוחות הביטחון פעל בנחשונים במהלך ארבעת ימי החיפושים, כאשר 800 לוחמי צה"ל השתתפו בחיפושים". הוא ציין כי החיילים שהשתתפו בחיפושים הם לוחמים מחטיבת הקומנדו, אגוז, מגלן, דובדבן, מרעול, גדוד 932 של הנח"ל, יחידת לוט"ר ודוד ניצן.
"יצרנו תאים של יחידת מרעול בכל חטיבה, והם היוו כלי משמעותי בעבודה עם המשטרה והשב"כ", סיפר, "הלוחמים מצאו כתמי דם וממצאים נוספים בשטח שנסרק כבר ארבע פעמים, ובשעה שתיים בלילה קיבלנו תשובה של ניתוח הממצאים, מהם עלה כי הדם שייך לאחד המחבלים". הקצין הבכיר בצה"ל הדגיש כי באזור בו נמצאו המחבלים "ישנן אינספור מערכות, וגם תעלות קשר של נחשונים, כאשר המחבלים עצמם נמצאו לא רחוק מכתמי הדם".
לדבריו, לאורך הימים האחרונים היה מאמץ למנוע את בריחת המחבלים לשטחים. "הם היו תשושים ולא התנגדו למעצר", הדגיש, "אנחנו עובדים ימים כלילות לחיזור האחיזה בקו התפר הפיגוע יצא מגזרתנו ואנחנו נושאים באחריות לכך. הגדר חייבת להיות יותר הרמטית, ואנחנו לומדים מכל אירוע".
הבכיר הדגיש כי מבחינתם - "כל שב"ח - הוא פוטנציאל לפיגוע" וכי "מבוצע נוהל מעצר חשוד כלפי כל מי שפוגעים בגדר. עד כה, נרשמו 15 נפגעים". הוא הוסיף כי "הכוחות ערוכים לפיגועי השראה".
התייחס לפרט שעלה מהחקירה, לפיו אורן בן יפתח ז"ל, שנרצח בפיגוע, הסיע את המחבלים. "צריך להעלות את המודעות בנושא השב"חים - הפיגוע הזה הוא אזהרה לכל מסיעיהם, שאומרים 'לי זה לא יקרה'".
"ישנם מסיעי שב"חים שמקבלים כסף מהפלסטינים בשטחים, וישנם כאלו גם בישראל", הוא הדגיש עוד כי "החשש של הכוחות היה שבמצב נואש - המחבלים יבצעו פיגוע נוסף".
סגן י׳, מפלגת לוחמים במגלן, שלכד את המחבלים אמר בשיחה: "בערב יום חמישי קפצנו לוחמי מגלן לפיגוע. התחלנו סריקות ברצף מהפיגוע ועד היום. היום בסריקה משותפת זיהינו גוש עשבים מתחת לשיח. הגוש זז בקצב נשימה. המחבלים היו מופתעים. לא התנגדו. אני שמח וגאה שתפסנו את המחבלים. הם הסתוו בתוך עשב מתחת לשיח. הם היו בהלם טוטאלי. רכז השב"כ תיחקר אותם והם הודו שזה המחבלים. הם פשוט היו בהלם. הם לא הרימו ידיים אבל היה ברור שהם לא מהווים איום. כבר סרקנו שם מספר פעמים״.