"יכולה לקרות שואה במטוס": הדרמה מאחורי פעולת סבנה נחשפת

האיום בפיצוץ תוך שעה, הניסיון להרוויח זמן והכעס והבקשה החריגה של קברניט המטוס. 50 שנה אחרי חטיפת מטוס סבנה והמבצע לשחרור החטופים בנמל התעופה בלוד, משרד הביטחון חושף היום (חמישי) את יומן האירועים שמתאר את מה שאירע בשדה התעופה מרגע נחיתת המטוס בישראל ועד סיום הפעולה לשחרורו. מה אמר משה דיין, מה חשב הרמטכ"ל דוד אלעזר וההודעה על תחילת הפעולה.

ב-8 במאי 1972 נחטפה טיסה 571 של חברת התעופה הבלגית "סבנה" ע"י מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" והונחתה בנמל התעופה בן גוריון. על המטוס היו 99 נוסעים ועשרה אנשי צוות. בתמורה לשחרור החטופים, דרשו המחבלים שחרורם של 317 אסירים הכלואים בישראל בגין פעולות טרור ואיימו לפוצץ את המטוס על נוסעיו אם דרישותיהם לא ייענו. 

קברניט המטוס: "חרצתם דין מוות על כולנו"

המטוס נחת בישראל בשעה 19:05 ובמהלך השעות מאז ועד להשתלטות על מטוס ניסתה ישראל לקבל החלטה כיצד לפעול. כוח של סיירת מטכ"ל בפיקוד מפקד היחידה, אהוד ברק, בעזרת טכנאי של אל על, ניטרל את המטוס על מנת שלא יוכל להמריא. לאחר מספר שעות מחליט שר הביטחון משה דיין, שמנהל את האירוע מהחפ"ק שהוקם במקום, למשוך זמן מול המחבלים ומורה להודיע להם שהמטוס לא יתודלק כל עוד יש פצצה עם מנגנון הפעלה דרוך, ובנוסף להבהיר להם שהם לא יכולים להמריא. 

ב-23:20 מתחיל קברניט המטוס, רג'ינלד לוי, לאבד סבלנות: "הזדרזו, יש זקנים וילדים במטוס". לאחר מכן הוא נוסף במקבלי ההחלטות: "אל תהיו חכמים לייעץ לנו, כשאתם יושבים במגדל הפיקוח ואני בתא הטייס עם אקדחים ורימונים שמאיימים עלי". לאחר מכן הוסיף: "אתם חרצתם דין מוות על כולנו".

לאחר מכן אומר הטייס בקשר כי "אין לנו ברירה, אלא לשוב ולנסות להמריא. יש לנו שעה בלבד. פנו את יחידות הכוח שקרובות למטוס. שלחו דלק. הנוסעים מאוד מודאגים. 4 החוטפים מזוינים, ומתכוונים לביזנס. לא אוכל לשכנע אותם להמתין ולהיות סבלנים יותר. מה עם הדלק?".

בתשובה עונים לו ממגדל הפיקוח: "אין לך אוויר בגלגלים. לא תוכל להמריא". 

בשעה 1:50 בלילה נערך דיון ובו מוחלט לתכנן פעולת השתלטות על המטוס. 40 דקות לאחר מכן דיין משוחח עם ראש הממשלה גולדה מאיר: "דדו הציע פעולה של חדירה בכוח. התנאים האופרטיביים בסך הכל טובים. יבואו למקום 5 מכונאים להחליף גלגלים. הקפטן של המטוס הודיע לנו שהשאיר את דלת הטייס פתוחה. אני לא יכול להבטיח שזה ייגמר בלי נפגעים. אם לא נעשו זאת, ייתכן שזו הזדמנות שתוחמץ. דדו בעד פריצה בכוח".

הרמטכ"ל אלעזר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה: "אני חושב שהם התעייפו קצת, יש סיכוי שוב לפרוץ ולהשתלט על המטוס. לא נוכל להשתלט ביום על המטוס, את זאת צריך לעשות בחושך. ראש הממשלה מסכימה לביצוע פעולה".

למרות רצונו של דדו לפעול בחושך, שר התחבורה שמעון פרס מתנגד. "אני אינני רואה מקום לפעולה בתנאים האלה, אבל לא אשים על כך וטו", אמר בשיחה עם דיין. 

בשעה 3:25 מזהיר הרמטכ"ל כי "אם לא תקבלו החלטה תוך 30 דקות, יהיה מאוחר מדי, יהיה כבר אור". לאחר מכן, בעקבות שיחה של דיין ודדו עם ראש הממשלה, מתקבלת החלטה של לפעול בשלב זה ודיין מורה לפזר את הכוחות הנמצאים סביב המטוס. 

דיין: "אם אחד מהם יפתח באש יכול לקרות שואה במטוס"

בשעות הבוקר ביקר נציג הצלב האדום במטוס החטוף, ולאחר שחזר סיפר: "הם עושים רושם של תקיפים מאוד בדעתם ודבקים במטרתם. כאשר דיברתי עימם כיוונו אלי שניהם את אקדחיהם, כאשר כל אחד מהם החזיק בידו השנייה רימון דרוך. התרשמתי מהביקור שהמצב חמור ביותר והוא בכי רע. מסקנתי - שהם עלולים לפוצץ את המטוס כל רגע".

לאחר עזיבת נציג הצלב האדום, נערך דיון פנימי והרמטכ"ל ממשיך לטעון כי אין אפשרות לפעול באור יום: "העקרון שלנו צריך להיות- להתמזמז איתם כל היום, כדי שנוכל לפעול בלילה. יש אפשרות לתקוף גם ביום, בתנאי שנוכל לבצע את התיקון עם 10 עד 20 איש ושכולם יהיו משלנו, כך שבמתן האות כולם קופצים פנימה למטוס".

דיין מסכים, אך מורה להכין תוכנית פעולה למקרה שיצטרכו לפעול: "רק כאשר יהיה איום ממשי על חיי הנוסעים נבטיח להם גם טיפול בשחרור אסירים ואז ניגש לפעולה, ביום או בלילה. לכן עלינו להיות מוכנים כבר בשעה הקרובה לפעולה להשתלטות בכוח על המטוס".

מאורח יותר אומר שר הביטחון: "אנו מאוד נזהרים שלא להפעיל כוח בהשתלטות על המטוס, כי אם אחד מהם יפתח באש יכול לקרות שואה במטוס. אנו נפעיל כוח רק אם ניווכח שזה חיוני מאוד להצלת חייל האנשים במטוס".

כעבור כשעה חוזר נציג הצלב האדום עם מסר מהחוטפים שהם רוצים רק את שחרור האסירים שלהם. דיין מודיע קטגורית: "התשובה היא לא". פרס חוזר מדיון בממשלהו ומודיע כי ישראל מוכנה לשחרר רק ארבעה אסירים ושאם יהיה צורך לפעול - יש אישור. 

ב-12:25 מגיע קברניט המטוס לוי למגדל הפיקוח. דיין מקבל את פניו ולוחץ את ידו. לוי מגיש לו חופן גרגירי חמרי נפץ בצבע ורוד, שזוהה כ-ט.נ.ט. מאיכות טובה וכאן ממתחילים חילופי דברים בין השניים. 

שר הביטחון: "אני רוצה להגיד לך... "

הטייס: (מתפרץ) "אני רוצה לומר לך שהמצב חמור".

שר הביטחון: "תן לי לדבר, אני כאן הגנרל ואתה בסך הכל קפטן".

הטייס: "אני מוכן מיד להחליף אתך תפקידים, תהיה אתה הקפטן במטוס, ואני גנרל כאן...תודה לך, מצטער שאנחנו נפגשים בנסיבות כאלה. המצב מיואש, ישנם שני גברים בין החוטפים. ישנן שם שתי צעירות, מאוד פאנאטיות, מאוד עצבניות. יש להם שתי חבילות עם חומר נפץ. הרושם שלי הוא, שהם נורא "דדיקייטד" למטרתם. לא ילכו הביתה בלי לבצע את המשימה. לדאבוני וזה החלק הטראגי ביותר שעלי לספר לכם: גם אשתי נמצאת במטוס היות במקרה יום הולדתי ה-50, ולקחתי את אישתי אתי לעשות טיול בתל אביב. החוטפים אינם יודעים על כך. אסור שידעו על כך, בל ינצלו אותה כבת ערובה". 

לפני שחזר למטוס ביקש לוי שאם יקרה משהו לו ולאשתו, שהממשלה תביא את בתו בת ה-16 לישראל ותחנך אותה כאן.  

ב-13:00 מודיע הקברניט לוי, שעדיין נמצא במגדל הפיקוח, למטוס, כי ישראל הסכימה לדרישות המחבלים ולשחרור האסירים. "תאמר להם שמכינים מטוס שייקח את האסירים לקהיר ואני חוזר מיד למטוס". מפקד חוליית המחבלים, רפאת, שואל לגבי תיקון המטוס, ולוי עונה לו כי "הבטיחו לי לשלוח מזון וטכנאים לתקן את המטוס".

גנדי הודיע: "הנוער על הכנפיים של המטוס"

בערך בשעה 16:20 החלה הפעולה של סיירת מטכ"ל להשתלטות על המטוס. האלוף רחבעם זאבי (גנדי) הודיע בקשר: "הנוער (לוחמי סיירת מטכ"ל) על הכנפיים של המטוס".

בשעה 16.23 נשמעו יריות מהמטוס והמבצע החל. כעבור שבע דקות, עוזי דיין, שהיה אחד ממפקדי הצוותים של סיירת מטכ"ל בפעולה, סיפר לדודו, שר הביטחון, על הפעולה.

דיין שוחח את המחבלת הלא פצועה (מבית לחם), בחן את שני ההרוגים והזמין את הקברניט ואשתו לארוחת ערב. לפני שעזב את שדה התעופה, כדי לדווח לראש הממשלה, אמר דיין לרמטכ"ל שיעשה מסיבת עיתונאים, ימסור פרטים אבל לא אופרטיביים והבהיר שאינו רוצה להשתתף במסיבת העתונאים.