"ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה. אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה", כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת מיוחד על אכיפת החוק באירועים האלימים שפרצו במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות" שמתפרסם היום (רביעי).
מחברי הדו"ח קובעים כי בזמן מבצע 'שומר החומות', התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. במהלך האירועים, כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים.
"יש מגמות שצריכות להדאיג": גם יותר משנה אחרי שומר החומות, בלוד לא רגועים
ליקויים בשגרה ובחירום
בדו"ח הביקורת נטען, כי בחינה של אירועי שומר החומות מלמדת על ליקויים משמעותיים לכאורה, שנפלו בפעילות המשטרה - לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכותה לאירועי הפרות סדר רב-זירתיים בכלל ובערים המעורבות בפרט ובמוכנותה אליהם. בנוסף התגלו פערים בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה. אירועי 'שומר החומות' גם שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול.
במסגרת ההתמודדות עם אתגרי השיטור ואכיפת החוק בכלל ובערים מעורבות בפרט נעשה שימוש נרחב במודל של תגבורים כמענה לפערים. אולם, מבקר המדינה מתריע, כי מודל זה יכול לשמש מענה רלוונטי באופן זמני ובנסיבות ייחודיות, ולא מענה מרכזי לטווח ארוך. מבקר המדינה מצא כי בשנים 2022-2020 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם.
בנוסף נמצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים, פעילות נרחבת של המפקדות המשימתיות, שוטרים שמסופחים באופן זמני לתחנות אלה, הסתמכות על שוטרי שח"ם ומתנדבים. מחברי הדו"ח מתריעים, כי קיים מחסור בשוטרים לשם איוש מלא של ניידות.
כך למשל, בפברואר 2021, כשלושה חודשים לפני "שומר החומות" נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו ובסיומה התברר, כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות. בתחנת לוד היו חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו 29 (11%) שוטרים.
יכולת המודיעין להתריע מראש נפגעה קשות
המבקר גם מצא ליקויים במערך המודיעין של המשטרה, ובדו"ח נטען כי כדי שמודיעין יהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח ובהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית - על מנת להבטיח זרימת מודיעין. "במועד הביקורת נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית", נטען בדו"ח – "תשעה רכזי מודיעין משלוש התחנות לא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד השפה הערבית. מצב זה עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי, שכן כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה הערבית, וממילא חלק ניכר מהמידע המודיעיני יהיה בשפה הערבית. בנסיבות אלו אי-ידיעת השפה יכולה להביא לחסר בתמונת המודיעין".
עוד נטען בדו"ח, כי במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים של אירועי 'שומר החומות', לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. "הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח", נטען עו"ד בדו"ח – "לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים, הן ברמה הארצית ובראייה כוללת, והן ברמות האזוריות-מקומיות ובהיבטים טקטיים.
עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני, והייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע, איתור מקורות והבנת הקשרים רשתיים. למשטרה לא עמדו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין המשטרתי להתריע מראש על האירועים ולספק מודיעין רלוונטי במהלכם.
בדו"ח צויין עוד כי מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות הותקנה במערכות המשטרה בשנת 2018, נפרסה ביחידות ארציות ובמחוזות ונעשה בה שימוש באגף החקירות והמודיעין. את המערכת סיפקה חברה שההתקשרות עימה בוצעה בפטור ממכרז. בתקופת ההתקשרות הנוגעת למערכת המרכזית נערכה המשטרה לביצוע רכש של מערכת אחרת שהייתה אמורה לספק מענה רחב יותר לאיסוף מידע גלוי, ולפיכך לא פעלו במשטרה לפרסום מכרז לרכישת מערכת לאיסוף מידע מרשתות חברתיות בלבד.
בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא רכשה המשטרה את המערכת הרחבה. ב-8.6.20 נדונה בקשה להאריך את ההתקשרות בעניין המערכת המרכזית בשנתיים נוספות, עד ליציאה למכרז. בדיון שנערך בנושא ב-22 ביוני 2020 עלו קשיים משפטיים בנוגע להליך של בקשה לפטור ממכרז. בסיכום הדיון החליט ממלא מקום המפכ"ל כי לא תהיה פנייה להליך פטור נוסף, וכי המערכת תסיים את פעילותה ב-1 ביולי 2020. כפועל יוצא מכך, במשך תקופה של יותר מעשרה חודשים, עד לאירועי שומר החומות במאי 2021 - משלא הושלמו הליכי מכרז ולא הוסדר פתרון שיבטיח רציפות תפקודית - לא פעלה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי.
עוד מצא מבקר המדינה כי המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. במסגרת זו המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים לכיסוי תחום הסדר הציבורי בכלל ובערים המעורבות בפרט, לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם, לא הכווינה מקורות קיימים לאיסוף מידע בתחום הסדר הציבורי, ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי.
מי אחראי על מה - השב"כ או המשטרה?
עוד נטען, כי הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים אינם סדורים, תפקודם אינו מיטבי והם אינם מביאים למיצוי מיטבי של יכולות, כאשר הדבר בולט במיוחד בממשק שבין המשטרה לשב"כ. מהדו"ח עולה, כי התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, אשר תרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים, אשר באו לידי ביטוי בהתמודדות עם האירועים האלימים.
בחודשים שקדמו לאירועי 'שומר החומות' זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, ההערכה שם היתה, כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים. עוד נטען, כי השב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי 'שומר החומות' ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו.
"מוקד 1200 כשל"
בביקורת נטען עוד, כי המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, כפי שהתרחשו בזמן אירועי שומר החומות. בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים.
גורמים במשטרה שהיו מעורבים באירועים הללו מאשרים שאכן המערכת לא יכלה לעמוד בפרץ ההודעות שהתקבלו. לדבריהם בפרק זמן נתון פעלו כוחות המשטרה בלוד ב-80 מוקדים במקביל, כאשר לא היה ספק שהמוקד יקרוס. עוד מציינים הגורמים כי ההיערכות של המשטרה לא הייתה מקסימלית כיוון שכולם סברו שהבעיה הגדולה תהיה בירושלים ולא בלוד. לכן, מרבית הכוחות הוסטו לבירה.
מצבת הכוחות בלוד ובעכו בעת שפרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם. גם לוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש. בשיא אירועי 'שומר החומות' בלוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) - שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו, או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה - לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי.
עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. "מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים", קובע מבקר המדינה.
המשטרה גם התייצבה על פי הדו"ח לאירועי 'שומר החומות', כאשר היא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות. בנוסף, יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות.
על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד כ-574 חשודים בלבד (18% מכלל העצורים). בעכו, בלוד וביפו נעצרו כ-276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים (33%), מהם כ-48 חשודים הועמדו לדין בעבירות טרור (27%), בעבירות ממניע של גזענות (16%) ובעבירת טרור עם מניע גזעני (11%).
באירועי שומר החומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון שקלים והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ-574 מעורבים. אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שהשתתף במהומות ובין נזקים מסוימים שנגרמו.
"על גורמי אכיפת החוק לתקן הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל", מציין אנגלמן בדו"ח הביקורת הנוקב – "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה-שב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים".
אנגלמן קובע עוד, כי "על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".
תגובת משטרת ישראל
"משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע 'שומר החומות'. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.
שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כלל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת, או צבע עור, וכך היה גם במהלך מבצע 'שומר החומות'. במהלכו פעלה המשטרה בכוחות מתוגברים בכל רחבי הארץ, על מנת למנוע אירועי אלימות והפרות סדר, במטרה להציל חיי אדם ולשמור על שלומו וביטחונו של הציבור כולו.
עם תחילת התרחשות האירועים והתגבשות תמונת המצב שכללה מספר זירות רב וחריג של אירועי הפרות סדר וירי מרצועת עזה, תוגברו הכוחות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לטפל באירועים במקומות בהם התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות. בין היתר בוצעו הסטות של הכוחות בהתאם להערכות מצב ולזמינותם, הוקמו מפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים מג"ב שמנו כ-2,000 לוחמים.
מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות.
חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה אשר הדגישה את תמונת המודיעין בהתבסס על מידע שהיה באותו זמן נתון. ככל שתמונת המודיעין השתנתה, הרי שהמשטרה פעלה בהתאם לכך.
כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו מספר החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב. כמו כן בוצעה עבודת מטה עם הארגונים הביטחוניים הרלוונטיים למוכנות ותיאום לקראת התקופה המרכזת בתוכה צבר אירועים בעלי טריגרים לשנת 2022.
נדגיש כי כל העת, משטרת ישראל ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא למען ביטחון המדינה וכך היה גם במקרה זה. שיתוף פעולה שהביא מאז מבצע 'שומר חומות' לחשיפת חשודים בביצוע עבירות חמורות, מעצרם והרחקתם מהחברה.
בתחום המבצעי בוצעו עבודות מטה להתמודדות עם הפס"ד רב זירתי. התפיסה המבצעית המבססת את המענה המבצעי של משטרת ישראל להפס"ד רב זירתי רחב היקף על מפקדות משימתיות, עודכנה. מפקדי פלוגות המילואים השתתפו באימונים שנערכו במטרה לחזק את החיבור של המפקדות המשימתיות אל הכוחות האורגניים.
כלקח מאירועי שומר החומות, ועל מנת לאפשר עיבוי כוחות מהיר, הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג"ב. מהלך זה אמור לספק חיזוק משמעותי ליכולת המשטרה להתמודד עם הפרות סדר בהיקף נרחב בזמן קצר. בנוסף הוקמה חטיבה חדשה אשר תיתן מענה לאירועי הפס"ד וטרור ותתחיל פעילותה בחודשים הקרובים.
במשמר הגבול הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בעקבות האירועים. הצוות הראשון הינו צוות אופרטיבי שהוקם במהלך מבצע שומר החומות שמיפה בזמן אמת את פערי הציוד והמוכנות המבצעית של כלל מערכי הכח. הצוות השני הינו צוות אסטרטגי שאת המלצתו קיבלו הדרג המדיני בהקמת המשמר הישראלי לאומי. הצוות שלישי הינו צוות תיעוד שחקר לעומק את האירועים והפעולות ופרסם ספר תיעוד המבצע הפרטני ופעולות החיל שנבעו מלקחיו.
מעבר להקמת צוותים ופעילות אינטנסיבית להפקת לקחים בשלושת המישורים שהוזכרו מעלה, קידם מפקד מג"ב תפיסה חילית של מומחיות, התעצמות מקצועית ופעילות מבצעית משימתית. למימוש התפיסה בין היתר הוקמו זרועות מבצעיות הפועלות אורגנית ומוכשרות סמ"ג, החטיבה הטקטית הוכפלה ונפרסה בכל הארץ, הוקמה החטיבה לבט"פ למתן מענה באזורי חיכוך, הוכפלה כמות התגבורת לוחמי חובה לאחר שומר החומות מצה"ל בעבודת מטה סדורה עם צה"ל, הוכנה תכנית להכפלת פלוגות המילואים בתוכנית רב שנתית ועוד.
בנוסף, בסיום עבודת מטה סדורה הוחלט להקצות משאבים כלכליים על מנת לחדש ולהעלות את מלאי התחמושת המשמשת לפיזור הפגנות ואת מלאי אמצעי המיגון המשמשים את הכוחות בשטח. בוצע רכש של תחמושת והוקצה תקציב לרכש של אמצעי מיגון לשוטרים, במטרה להבטיח שירותי שיטור טובים וראויים לאזרחי מדינת ישראל תוך שמירה על שלומם וביטחונם של השוטרים. כמו כן הוכנה תכנית סדורה לצמצום הפער שנוצר בתחום ההכשרות לשימוש באמצעים לפיזור הפס"ד. המדובר באלפי שוטרים שיעברו את ההכשרות.
בעקבות האירועים הפליליים, במהלך מבצע 'שומר החומות' ו'חוק וסדר' שהחל מייד אחריו, נעצרו אלפי חשודים, נתפסו מאות פריטי אמל"ח מסוגים שונים וכתבי אישום הוגשו בהתאם. מדובר בחשודים אשר היו שותפים באירועים שונים בהם בין היתר הפרות סדר והתפרעויות.
במהלך ימיו הראשונים של המבצע התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית של משטרת ישראל ולכוחות הפרוסים בשטח. כמו כן התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פניה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון.
באשר לשירותי משטרה בקרב החברה הערבית נציין כי בשנים האחרונות אנו פועלים להעמקת שירותי משטרה בחברה הערבית.
במסגרת פעילות זו המנהלת לשיפור שירותי משטרה לחברה הערבית נסגרה והוקם אגף סי'ף לתאום פעילות מבצעית בערים ערביות ומעורבות וכן להגברת השותפות עם החברה הערבית, זאת על מנת לתת מענה לצרכים ייחודיים של התושבים לצמצום פשיעה,וחיזוק נורמות הציות לחוק והגברת תחושת הביטחון בקרב הציבור הנורמטיבי.
כמו כן אנו פועלים לגיוס שוטרים מקרב החברה הערבית כסיירים,בלשים,וחוקרים על מנת להגביר את שיתוף הפעולה והשרות לחברה הערבית.
באגף סי'ף הוקמה מחלקת ניו מדיה בערבית לצורך ניטור והעברת מידע לחברה הערבית . הוקם מנגנון לאתור סכסוכים על מנת לתת מענה מבצעי תוך תכנון ותיאום. הקמת תחנות ונקודות משטרה בחברה הערבית נמשכת ותמשך לצורך משילות שיפור והנגשת שירותי משטרה לחברה הערבית
משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות למניעת התפרעויות, מעצרי מפירי סדר ואכיפת החוק ושמירה על שלום הציבור וביטחונו, לטפל באירועי חירום מידיים ולהציל חיי אדם".
"גורל המפכ"ל ייחרץ בוועדת מירון, לא בדו"ח הזה"
גורם במשטרה הוסיף: "עם כל הכבוד, הדוח הזה הוא רק 'נו, נו, נו ואזהרה. מבקר המדינה הוא גוף חסר שיניים שיכול רק להרתיע ולהזהיר. אין ספק שאף אחד לא יינזק מהדוח למעט תדמית המשטרה כגוף, ולא המפקדים שנטלו חלק מקבלת ההחלטות. הטיפול באירוע בימים הראשונים הוא שבעצם הוביל לכשל החמור, אבל מיד ביום השלישי והלאה המשטרה תפקדה בצורה יוצאת דופן, וזאת לאחר שמפכ"ל המשטרה השכיל והסכים לקבל למערכה כוחות מג"ב, צה"ל ושב"כ שנכנסו לתמונה במספר רב של מוקדים".
אותו גורם מוסיף: "אם יהיה משהו שיכול לחרוץ את דינו של המפכ"ל זה ועדת החקירה של אסון מירון ולא דוח מבקר המדינה".
תגובת המשרד לביטחון פנים
"במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד לביטחון פנים ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר חומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים".
עם כניסת השר עמר בר-לב לתפקידו, לאחר "מבצע שומר חומות", בוצעו בהנחייתו סדרה של עבודות מטה, תחקירים, תהליכי למידה, תירגול ושיפור על מנת להפיק את הלקחים מאירועי שומר חומות ולזקק מתוכם תכניות מפורטות לביצוע מיידי. נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר, ומתוכן הוכתבו תהליכי ביצוע במשרד לביטחון פנים, במשטרה, ובמערכות ביטחון פנים נוספות".
יו"ר הליכוד העולמי ושגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון: "שורת מחדלים הפכו את משטרת ישראל לגוף מסורס וחסר יכולת להתמודד עם האתגר הבטחוני של הפורעים מקרב ערביי ישראל. משטרת ישראל חייבת לתקן את המחדלים שעלו בדו"ח, והממשלה חייבת להזרים את התקציבים שחסרים כדי לעשות זאת".
יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ: "הדו"ח החמור של מבקר המדינה על הפרעות של ערביי ישראל במבצע שומר החומות מעבר לכשלים הטקטיים שהוא חושף בהיערכות של הכוחות ושל המשטרה בהתמודדות מול הפרעות האלה, הוא חושף קונספציה, הוא חושף עיוורון והכחשה בקריאת המציאות, התעלמות מתהליכי הקצנה לאומנית שהולכים ועוברים על חלקים גדולים בחברה הערבית".