לאחר הפסקת האש עם הג'יהאד האסלאמי ותום מבצע "עלות השחר" שהוגדר בישראל כהצלחה, שוחח היום (שלישי) שר הביטחון בני גנץ עם וואלה!, ופירט על התחושות וההישגים אחרי המבצע, פירט על התכניות לעתיד, וגם התייחס למתיחות הגוברת ביהודה ושומרון, מול חיזבאללה בנוגע לאסדת הגז, וכן לאיום האיראני.

גורמים מדיניים חושפים: "נוצרה הזדמנות מול עזה, לא רוצים לפספס אותה"
"לחמאס יכולות פי מאה, לחיזבאללה פי אלף": התרחיש המדאיג בעימות רב זירתי

שלום שר הביטחון בני גנץ, איך אתה מרגיש אחרי מבצע עלות השחר?
"אני מרגיש טוב. בעיקר מאוד שבע רצון ומבקש בהזדמנות זו להודות לכל תושבי הדרום, לאזרחי ישראל בכלל, שהפגינו עמידה איתה, למערכות הביטחון, צה"ל, שב"כ, משטרה, על הפיקוד שלהם. וגם ארגוני החירום, מד"א ואחרים שהעמידו את המוכנות שלהם. בכל פעם זו גאווה מתחדשת. אני מאוד מרוצה מתוצאות המבצע. אני לא שאנן או שחצן. יש לנו משימת הגנה מאוד חשובה. המבצע הזה פגש אותנו אחרי שיצרנו סביבה אסטרטגית נוחה, הן במעמדה של רצועת עזה, באיזונים שבין אזרחי לצבאי, בקשרים שלנו עם מדינות האזור, בתשתית המודיעינית ובתכניות המבצעיות שהכנו. כשההזדמנות פוגשת את הצורך להפעיל את הכוח, זה נעשה בצורה מאוד טובה. הגענו להישגים יפים מאוד בפגיעה בארגון הג'יהאד האסלאמי, גם בתחום ההרתעה שתהיה מרצועת עזה, ובשימור חופש הפעולה. אני חושב שהשגנו הישגים טובים. צריך לגמור מהר את התחקירים ולהיערך לאתגר הבא כי הוא יגיע".

מה ההישג הבולט במבצע עלות השחר?
"אני סבור שהיכולת לבצע את המערכה ממוקדת בצורה כל כך אפקטיבית עם פגיעה בשרשרת הפיקוד של הג'יהאד, בתשתיות המרכזיות שלו, בפעילים שלו, עם מיעוט נפגעים, לצערי לא בלי נפגעים אחרים בצד האזרחי של רצועת עזה, חלקם אגב מתוך שיגורים כושלים של הארגון. 20% מהשיגורים שלו לא פגשנו אותנו בכלל, זה המון. לצערי גם נהרגו אנשים כתוצאה מהעניין הזה, אבל אם אני אורז לך - הפגיעה בשרשרת הפיקוד, בתשתיות הג'יהאד, ביצוע מהיר ומדויק. אני חושב שזה היה טוב מאוד".

היה יעד שרצית שצה"ל לא הספיק לתקוף ולהשמיד?
"יש לנו תמיד הרבה מאוד מטרות. המושג הזה בנק מטרות הוא מושג ישן אבל מוכר בעגה הצה"לית הביטחונית, יש המון אנשים במערכות המודיעין והתכנון המבצעי שעמלים לקיים את זה. תמיד יהיה לנו על מה לעבוד".

שר הביטחון בני גנץ בהערכת המצב (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון בני גנץ בהערכת המצב (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

חרף הפסקת האש בתיווך המצרי, יש עדיין חופש פעולה לצה"ל לפעול נגד ג'יהאד אסלאמי בעזה וביהודה ושומרון? או שהפסקת האש מסנדלת אותך?
"קודם כל אנחנו מקווים שהפסקת האש תחזיק. לא לחינם הסכמנו לזה שהיא תתרחש. אבל אנחנו מעונייינים בשימורו של השקט ובשימורו של הביטחון. ואם אנחנו נזהה משהו אחר אז נקיים הערכת מצב ונחליט מה אנחנו עושים עם זה, גם בתוך הצבא ובתוך מערכת הביטחון. במובן הזה חופש הפעולה שלנו נשמר, ולראיה הלילה האחרון והבוקר היתה פעילות באזור שכם, במקרה הזה לחיסולו של איום שעמד לצאת פעם נוספת. זאת למרות שאנשים יכולים להעביר ביקורת על זה שנעשה מבצע לילה אחרי שנגמר מבצע אחר".

אז אין לצה"ל כל הגבלות למעצרים ולסיכולים ממוקדים נגד הג'יהאד ביהודה ושומרון וברצועת עזה? חופש הפעולה נשמר?
"חופש הפעולה נשמר ויישמר ואנחנו תמיד נעשה את השיקולים המודיעיניים המבצעיים והרחבים שלנו, בכל אירוע ואירוע. גם במהלך המבצע שעשינו ברצועת עזה, כל לילה נעצרו פעילי גיהאד אסאלמי רבים ביהודה ושומרון וככל שיהיה צורך אנחנו נמשיך לעשות את זה. כל הזמן נמשיך את הפעילות שלנו נגד ארגוני הטרור, נחזק את הרשות הפלסטינית ככל שאנחנו יכולים. נשמור על אזרחי ישראל. זה הייעוד שלנו".

חיזבאללה ממשיך לאיים על אסדת כריש. אתם תשאבו גז בספטמבר גם בהינתן מצב שהוא הוא מנסה לבצע פעולת טרור נגד האסדה?
"בוא נהיה מאוד ברורים בעניין הזה. אסדת כריש נמצאת באזור הישראלי המובהק. מחוץ לכל מרחב ויכוח על פי כל קו מופרך ככל שיהיה. לכן ישראל תמצה את משאביה האנרגטיים הלאומיים ככל שתבחר, וככל שזה יהיה מוכן מבחינת התקדמות הפרויקט ברמה ההנדסית של הפרויקט עצמו. אנחנו נמצאים במו"מ באמצעות ארה"ב עם ממשלת לבנון. נכונים להגיע לפתרון שיאפשר לממשלת לבנון למצות את משאביה. אני חושב שלשני הצדדים זה טוב. חיזבאללה עושה סיבוב ומחמם את העניין. הוא לא יעצור אותנו מלהפיק גז. לכל היותר נגרום לכך שמדינת לבנון מסתבכת באירוע שהיא לא צריכה אותו. אנחנו לא מחפשים מלחמות אבל אם צריך ללכת אליה אנחנו נלך".

 יירוט כלי טיס של חיזבאללה שעשו דרכם לאסדת כריש (צילום: דובר צה''ל)
יירוט כלי טיס של חיזבאללה שעשו דרכם לאסדת כריש (צילום: דובר צה''ל)

לגבי סוגיית המערכה שבין המלחמות בסוריה. המזרח התיכון משתנה. הסיטואציה בין ארה"ב לרוסיה משתנה. אתה רואה מצב שבו רוסיה מתירה לסורים או לאיראנים לשגר טילים לעבר מטוסי חיל האוויר?
"אני מקווה שזה לא יקרה. בכל פעם שאנחנו מבצעים פעולה היא הכרחית ומתבצעת סביב הערכת מצב. מה יעדי הפעולה, מה המטרות, מה התנאים המבצעיים, מה הסביבה האסטרטגית, אנחנו כל פעם מלמדים את זה מחדש. אני כרגע לא רואה שינויים, כמובן שעוקב אחרי יחסי רוסיה ואיראן, שהם טיפה התחממו לאחרונה נוכח המשבר בין המעצמות שמקבל את הביטוי סביב הלחימה באוקראינה. אבל אנחנו עושים הערכות מצב, מקבלים החלטות ואני חושב שאנחנו עושים את זה בסדר גמור".
 
חמאס במבצע עלות השחר עמד מהצד והסתכל על איך צה"ל תוקף את הג'יהאד האסלאמי. איך הוא יוצא מהמבצע הזה? הוא נראה כאילו הוא ישתף פעולה עם צה"ל?
"אני לא משתף פעולה עם חמאס ולא אשתף פעולה עם חמאס. חמאס אחראי למה שהוא עשה ברצועת עזה. יש לנו מולו כלים צבאיים, ויש לנו מול רצועת עזה גם כלים אזרחיים. כשיהיה שקט יהיה יותר טוב שם. כשיהיה רע? יהיה רע לכולם".

תקיפת צה''ל בעזה, מבצע עלות השחר (צילום: רויטרס)
תקיפת צה''ל בעזה, מבצע עלות השחר (צילום: רויטרס)

עד כה יצאו 14 אלף פועלים פלסטינים מרצועת עזה לעבודה בישראל. יש כבר מכסה נוספת בקנה? מה אתה מייעד בסוגיה הכלכלית?
"אנחנו רצינו להמשיך במדרגות של 1,500, להמשיך ולגדול. אני חושב שאם יש אנשים מעזה שיוצאים להמשיך לעבוד, זה דבר טוב לעזתים, זה דבר טוב לישראל ואני מקווה שאפשר יהיה להמשיך לעשות את זה. החסם היחידי בהמשך התפתחות הפועלים שמגיעים לארץ זה המצב הביטחוני. ככל שהוא יישמר יציב, כך תהיה רווחה כלכלית הומניטרית ברצועת עזה. אני מקווה שיהיה אפשר להמשיך את זה. אני עובד במדרגות של 1000-1,500 כל פעם מחדש. ככל שהמערך יציב ומתקיים. יש לנו מדרגה של 20 אלף שאנחנו יכולים להסתכל עד אליה ולצמוח ומשם לקיים הערכת מצב מחודשת".

מדברים עכשיו על טיסות של פלסטינים דרך שדה התעופה רמון. זה טוב או רע לביטחון? זה סיכון ביטחוני שאתם לוקחים?
"מדובר בפיילוט שכמובן מנוהל בצורה ביטחונית מושלמת. אין שום סיכון ביטחוני במה שאנחנו בוחנים. זה יכול להוות דבר טוב לפלסטינים, אבל לא פחות מזה לאילת ותושבי הדרום כי אם נצליח לפתח תעופה בינלאומית בשדה תעופה רמון זה דבר טוב למדינת ישראל. אבל כאמור זה ראשוני, זה פיילוט. נראה איך זה מתקדם. תושבי אילת מאוד חשובים. מאוד חשוב לי שהגמישות התחבורתית שלהם משדה תעופה רמון לתל אביב תישמר כל הזמן. וזה יהיה בראש סדר העדיפויות שלי כל הזמן".

המשא ומתן על פרויקט הגרעין האיראני מדשדש. זה רע לישראל? מה אתם עושים מאחורי הקלעים?
"אנחנו עוקבים אחרי הסכם הגרעין המתהווה. אם הוא מתקרב או לא, יש דעות לכאן או לכאן. אני מבין שהאירופאים הציעו הצעה שהם קראו לה סופית בהחלט לאיראנים\ והאיראנים הלכו ללמוד אותה לעומק. אנחנו מנסים להשפיע, שאם יהיה הסכם יהיו בו כמה שפחות חורים והוא יהיה הכי טוב שאפשר להשיג. אבל בלי שום קשר לזה, אנחנו ממשיכים את תהליכי בניין הכוח והמודיעין המבצעיים, ההתקפיים וההגנתיים, כמו שאנחנו אמורים לעשות".

אפרופו חוק התקציב. רכש המטוסים לא מואץ, מתדלקים, מטוסי הקרב. האם זה עומד בהלימה אחת עם הרצון שלך להעמיד חרב להתקפה נגד פרויקט הגרעין האיראני בנקודת הזמן שמצאת לנכון? זה לא מדשדש?
"קודם כל תזכור שיש לנו יכולות משלנו. אנחנו לא נמצאים בלי יכולות. נמשיך לפתח ונחזק אותם. הנושאים האלה של מטוסי תדלוק, מטוסי קרב. מערכות נשק עיקריות, חוזי חימוש מאוד גדולים. הם לא עובר ושב, הם פרויקטים מאוד גדולים שנמשכים לאורך שנים. הם קורים תחת פרויקטים תעשייתיים מאוד מורכבים. אנחנו עושים את מירב המאמצים לקבל את הדברים כמה שיותר מוקדם ובכל מקרה בזמן".

גזרת יהודה ושומרון נפיצה ללא קשר לג'יהאד האסלאמי. יש מבוקשים שטרם נעצרו. מנגנוני הביטחון הפלסטיני לא שולטים בשטח. זו הזירה הנפיצה ביותר? או שעזה מתחרה איתה ועלולה לייצר לנו שיגור רקטה על ידי סוררים בטווח הזמן הנראה לעין?
"יש כמה פיקודים מרחביים ומפקדות משימתיות של צה"ל לזירות השונות. כל אחד אמון על זירתו. בכל מקום יש את האתגרים שלו. אין ספק שזירת המרכז עם האתגר הפלסטיני והטרור שיכול לנבוע ממנו היא זירה מאתגרת. אנחנו למעשה עדיין בפועל באמצעו ובהמשכו של מבצע שובר גלים נגד הטרור הפלסטיני שראינו שיצא בחודש הרמדאן, עם מאמצי הפגיעה במחבלים תוך כדי מאמצים לשיפור התפר. כל המגמות האלה הן רגישות, הן בתוקף ונמשיך לפעול עליהן".

"מטס הסיום" של צה"ל, במסגרתו הותקפו מטרות ברצועת עזה. צילום: באדיבות דובר צה"ל

ישראל קרובה למלחמה באחת הזירות?
"אנחנו לא קרובים למלחמה יזומה באף אחת מהזירות אבל כל הזירות הן רגישות ואנחנו חיים בסביבה שמתוך התנסות, הסלמות יכולות להתפתח ולכן אנחנו צריכים לשמור על רמת כוננות גבוהה בכל אחת מהזירות".
 
הסכם הפסקת האש עם מצרים. אתה יכול לדבר על הקשרים האישיים שיש לך, על שיחות טלפון שנעשו בימים האחרונים?
"יש לי קשרים אישיים, אבל לא רק לי. גם לאנשים אחרים בכל מיני מדינות שמסביבנו ברמות שונות של שרים, של ראשי מדינות. אני מניח שגם לראש הממשלה יש קשרים שלו, אני חושב שזה חלק חשוב בחיים שלנו. ראש הממשלה עוסק במשא המתן המדיני, אני עוסק בנושאים המדיניים-ביטחוניים. אני חושב שביחד אפשר לספק לאזרחי ישראל את המיטב האפשרי".

טוב, אי אפשר בלי פוליטיקה. נראה שאתם בסוג של תסבוכת בין-גושית. איך אתם יוצאים מהפלונטר הזה? אתה מתקרב ליאיר לפיד או שאתה חושב על קונסטלציות חדשות אחרות?
"אני בעיקר נהנה מהרגעים שאני יכול לעסוק בביטחון ולא בפוליטיקה, ואני חושב שהימים האחרונים נתנו לי את הפאוזה הזו".