אל"מ (במיל') בועז עמידרור, שפיקד על חטיבה 226 במלחמת לבנון השנייה ומחבר הספר 'חדל אש, צה"ל, צה"ל', התראיין היום (רביעי) בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, והתייחס לאירוע הטרגי בטול כרם שבו נהרג החייל נתן פיטוסי ז"ל מאש כוחותינו במהלך פעילות מבצעית.
נתן פיטוסי נהרג מירי בשוגג של חברו ליחידה: "זה ישאר פצע פתוח כל החיים"
משפחתו של נתן פיטוסי לא כועסת על החייל היורה: "מרחמים וחושבים עליו"
"בשגרת פעילות ואימונים המצב גם האינטנסיבי והלחץ הסביבתי נמוך יותר", אמר עמידור בפתח דבריו, "אבל בזמן הירי, בזמן האירוע שעומד אותו שומר שמתקרבת אליו דמות חשודה, מביאה את היורה להחלטה אחרת. זו מלחמה כמו בשגרת הבט"ש. מן הסתם רוב אירועי הדו"צ קרו בקרב".
"מה שאצלנו מאוד מקל זה ההתנהלות של המשפחות", הוסיף, "הרבה יקבע על ידם כי היורים ירו בחבריהם. אנחנו התברכנו בעם כזה שמבין אתה מצב, וברוב המקרים האשמה והכעס הם נמוכים. הדבר הזה מאפשר למי שעשה את הטעות, לבוא, להתקרב ולקבל גם חיבוק. זה שונה בין משפחה למשפחה. ההבנה היא די מהירה. צה"ל לא מסתיר, ברגע שמודיעים למשפחה שיש סבירות או וודאות שזה היה אירוע של דו"צ המשפחה מכירה את זה מתחילת הדרך".
לאחר מכן אמר עמידרור: "אני מכיר יותר ממקרה אחד כזה, די הרבה לצערי. במלחמת לבנון השנייה איבדתי 15 חיילים, בשלושה אירועי דו"צ שונים. במקרה שבו אחד מחיילי נהרג, היה היורה מגיע לכל אזכרה, המשפחה יודעת להכיל בעוצמתה שיש להעריץ את זה, היא יודעת להכיל את הנוכחות שלו מתוך ההבנה וההכרה של הפרטים, שלא היה פה שום עניין של זדון או כוונה".
"אין כעס במובן שכשאתה לוקח את הכעס. ברור שי בה מידה שאתה לא שבע רצון, מידה מסוימת של ביקורת, אבל אין אשמה. במיוחד באירועים מהסוג הזה, שקורים תוך כדי לחימה ובין חברים. הרי ברור לחלוטין שאין פה כוונה, זדון או התרשלות. כל אחד מהחברים שם את עצמו ואומר 'זה יכל גם לקרות לי'", ציין.
לסיום טען עמידרור כי "אם לוקחים את האירוע של אגוז ומה שקרה בצה"ל אחריו, הצבא שם את מלוא כובד משקלו אבל בסוף הגורל מביא סיטואציה. האירוע הזה יכל לקרות גם עוד שלושה חודשים, יש פה רק גורל בהקשר הזה. אי אפשר להימנע, כל עוד יש נשק, מתח מבצעי, פחד ובן אנוש שמייצר לעצמו מציאות אנחנו נמשיך לטעות וטכנולוגיה לא תעזור פה".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM