אחרי שהמכתב הבא הגיע אליי באחת מקבוצות המילואים, הבנתי מיד שאני מכיר אותו. סגן אלוף ( עזבו אותי מאותיות), טייס קרב מהמובילים שיש כבר יותר מ-30 שנה. אוהב את המדינה אהבת נפש, נלחם עבורה וציוני גדול. סולד מתקשורת באופן קיצוני ולא, אין לו פנסיה תקציבית. הטיסת שלו היא חלק מהמשפחה וחלק גדול מהזמן שלו מושקע בהתנדבות בחברה הישראלית.
תכעסו עליו תחשבו שהוא טועה או תחבקו ותחשבו שהוא מצייל את המדינה, זה לא משנה. תעצרו לרגע, תקראו את הדברים שהוא כתב לאחר נאום נתניהו אתמול למפקד הטייסת שלו כשהוא מודיע על הקפאת טיסה ותרגישו במילים את השבר שלו, את השבר של כולנו, תרגישו את עומק המשבר. מתחילים:
"אח יקר מאוד. בלב כואב מאוד ועם אין סוף דאגה לעתיד ילדנו ולמדינת ישראל בהווה ובעתיד, אני מבקש ממך את הבלתי אפשרי - לקבל בהבנה מלאה את בקשתי שלא להגיע לפעילות אימונים עד שהחקיקה המטורפת הזאת תעצור, או עד שאחליט אחרת מכל סיבה שהיא. אגיע כמובן כמתוכנן לכוננות בפסח ולכל פעילות מבצעית שנדרש לה".
"היית ואתה עדיין המפקד שלי - רק תן שריקה מכל סיבה שהיא ואתייצב תוך שניה, אך בשלב זה, לא אגיע מיוזמתי ואני מבקש שלא לזמן אותי לפעילות אימונים שגרתית. אני לא סרבן, אני עדיין מגן על מדינת ישראל בדיוק כפי שעשיתי ב-32 השנים האחרונות - אני פשוט נלחם עכשיו בחזית הבוערת ביותר".
"אני מוצף, אני עמוס, אני עצוב. אני חייב להתעסק בעיקר בימים אלה. אני משוכנע שנדע ימים יפים יותר בעתיד הלא רחוק ונצא מאוחדים יותר וחזקים יותר מהתקופה הזאת - מה אתה יודע, יש לי עכשיו מלא חברים בקרים, מפעילי כטמ״מים ואפילו מסק״רניקים בזכות הטירוף הזה".
"אני יודע שאתה וכל שרשרת הפיקוד נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית. אני מאושר שההגה נמצא בידיים שלכם בימים טרופים אלה. מקווה שתהיה מסוגל להבין. מקווה שתהיו מסוגלים להתמודד עם המציאות הזאת. מקווה שנזכור תמיד שכולנו באותו צד".
"מתחנן לאלוהים שאף אחד יפתיע את חברו מזה שנים. מתחנן לאלוהים שאף אחד לא יעשה פעולה בלתי הפיכה, או יצהיר הצהרה בלתי הפיכה. אוהב אותך, את הטייסת, את החיל שלנו ואת מדינת ישראל. רק ביחד! רק ביחד! רק ביחד!".