"לכל ילד חרדי חשוב שתהיה יכולת הבחירה, השוויון והאפשרות לצאת לעבודה. הדמוגרפיה מגדילה את משקל החברה החרדית בכלכלה. הכספים הקואליציוניים בתקציב הנוכחי לא פוגשים את העיקרון הזה, ולא מעודדים חרדים ליציאה לעבודה". כך אומר ל"מעריב" נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
בתום לילה ארוך: תקציב המדינה ל-2023-2024 אושר בקריאה שנייה ושלישית
בדרך לאישור התקציב: הליכוד ועוצמה יהודית הגיעו להסכם
לדבריו, "כבר ב־2019 נאמתי על חשיבות יציאת החרדים לשוק העבודה ושיפור במיומנויות המקצועיות. כבר אז קבעתי שללא שינוי במצב הדמוגרפי - יהיה צורך בהעלאה של 16% במסים (אמירות שחזרו עליהן בשבוע שעבר באוצר, י.ש)".
בהתייחסות ראשונה לקרן הארנונה מוסיף פרופ' ירון: "הרעיון המרכזי של הקרן היה שיש רשויות חזקות, שבהן המסים לעסקים גבוהים ועלויות הארנונה לאזרחים נמוכות".
"הקרן נועדה לשנות את היחס בין הארנונה לעסקים למשקי בית. זה רעיון נכון, אבל המנגנון המוצע הוא לא טוב ויהיה כרוך בעיוותים. זה עלול להביא לכך שגם רשויות מסוימות יקבלו הרבה כסף בהתאם לנקודת הפתיחה שלהן ב־2018. הקרן לא תסייע בפתרון משבר הדיור. רצוי לתת לרשויות תמריץ להתייעל".
על ההחלטה להעלות את הריבית מוסיף הנגיד: "ללא הצעדים הנחרצים להעלאת הריבית, האינפלציה בישראל הייתה הופכת לדו־ספרתית. הציבור היה מאבד אמון בשקל, ואנשים היו חוזרים לכתוב חוזים בדולרים".
"הגורמים שהפתיעו אותנו וגורמי מקצוע במדד האחרון היו עלויות הנסיעות לחו"ל, שהביאו לזינוק במדד האחרון". עם זאת, הנגיד מסרב להתחייב באופן חד־משמעי שהעלאת הריבית השבוע היא האחרונה, ואומר: "מצד אחד רואים עדיין פעילות ערה בתוצר, אבל יש סימני התמתנות. אם לא יהיו הפתעות או פיחות נוסף בשער החליפין - סביבת הריבית הנוכחית משקפת ריסון מספק של המחירים. זה לא אומר שאני חותם שזאת העלאת הריבית האחרונה. אם נצטרך, נמשיך להעלות".
פרופ' ירון אינו מתרגש מהתקפות הפוליטיקאים, ואומר: "בנק ישראל עבד לאורך כל הדרך לפי הנתונים ולפי שיקולים מקצועיים, ורק לטובת המשק. ללא פעולות אלה היינו במצב חמור. אני מתעלם מרעשי הרקע ומאיומי הפוליטיקאים. אין ארוחות חינם בהורדת האינפלציה, למרות שאנחנו משתדלים שהפגיעה תהיה מינימלית".
על רווחי הבנקים לרבעון הראשון שפורסמו בימים אלה הוא מוסיף: "אין ספק שעליית הריבית תרמה משמעותית לרווחי הבנקים, גם בזכות הפיחות וגם בגלל החוזים צמודי המדד. רווחי הבנקים גבוהים מאוד ביחס לשנים האחרונות. אני מצפה מהם להיות אקטיביים ולהעיר את עיניהם של הלקוחות".
"בבנקים שוכב לא מעט כסף בעו"ש, ואם הם לא צריכים נזילות - חייבים להפנות את כספי העו"ש לפיקדונות לזמן קצוב כדי שיקבלו ריבית. צריך לסייע במשכנתאות. ברור שצעדים כאלה ישפיעו על הרווחיות. פעלנו כדי להגביר את שקיפות הלקוחות, והיינו רוצים לראות את הציבור יותר אקטיבי".
על המשבר בשוק הדיור מוסיף נגיד בנק ישראל: "רואים שקצב היתרי הבנייה עולה, וצריכים לוודא שהתהליך הזה מתמשך. חייבים לוודא שזה מתורגם בהמשך גם להתחלות בנייה ולשיווק פרויקטים. חשוב שהמכרזים של המנהל על הקרקעות ייצאו במחירי מינימום, מה שיאפשר את סגירת המכרז".
"כבר כעת רואים ירידה במחירי הקרקעות, ולקבלנים שווה יהיה להתחיל לבנות. בסופו של דבר הצרכן הסופי יקבל דירות במחירים יותר נמוכים, ובהמשך זה יתורגם גם לירידה במחירי השכירות. מתחילים לראות הסתגלות של קבלנים לרמת מחירים נמוכה יותר, וחייבים להמשיך כדי להבטיח את המשך התהליך".
אבל קבינט הדיור בראשות שר השיכון לא כונס עדיין אפילו פעם אחת?
ירון: "אני חושב ששר השיכון חייב לכנס את קבינט הדיור. מחירי הדיור חייבים להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה וזה חלק מיוקר המחיה. צריך להכריז מראש מה היקף המכרזים, התכנונים והתשתיות".