ח"כ גדעון סער שוחח היום (שני) עם ענת דוידוב וגדעון אוקו ב-103FM על הרפורמה המשפטית והשיחות בבית הנשיא והסביר מדוע הוא מתנגד לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, "בקואליציה לא שינו דיסקט, במקום לחשוב איך מגיעים להסכמה רחבה הם מחפשים איך מנסים להכתיב לצד השני את העמדות שלך. גם האופוזיציה מייצגת הרבה מאוד בוחרים", הזכיר.
"הרפורמה לא תיקבר": שר בממשלה מסביר כיצד תחודש החקיקה
על הוועדה לבחירת שופטים אמר: "קודם כל זה חמור ששמענו עכשיו שר בממשלה שלא מסוגל לומר את הדבר הפשוט הזה, שיקרה מה שהיה מקובל במשך כל השנים, שהכנסת תיוצג על ידי חבר בקואליציה וחבר באופוזיציה. זה הדבר הנכון, והדבר הזה מלמד על משהו, כי שמענו גם בדבריו 'תלוי מה יהיו העמדות של האופוזיציה בנושא הדברים שאנחנו רוצים'. כלומר, בקואליציה לא שינו דיסקט, המקום היום שצריך לחשוב זה איך מגיעים להסכמה רחבה, לא איך מנסים להכתיב לצד השני את העמדות שלך.
"ההצבעה בכנסת תהיה בעוד שבועיים ורק אחרי שהיא תקרה אני אוכל לומר שזה מה שקרה, אבל העובדה שעדיין יש משחקים סביב הדבר הזה זה דבר שהוא לא לעניין. יש כללי משחק, כל גורם בוחר את הנציגים שלו ואנחנו מכבדים, יש בחירות בלשכת עורכי הדין, המועצה בוחרת את נציגי לשכת עורכי הדין. אבל נציגי הכנסת היו תמיד נציג קואליציה ונציג אופוזיציה, כי לקואליציה יש כבר שני נציגים מראש, כלומר יש ארבעה נציגים פוליטיים ששלושה מהם של הקואליציה. גם האופוזיציה מייצגת הרבה מאוד בוחרים".
כשנשאל אם הוא בעד שינוי בהרכב הוועדה השיב בנחרצות: "לא, אני חושב שאין בזה שום צורך. אני שיניתי את הדרך לפני 15 שנים על ידי יצירת אותו רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה שמחייב הגעה להסכמות. היום בית המשפט העליון שונה מכפי שהיה לפני 15 שנה, אף צד בשיטה הזו לא יכול להכתיב ולקחת 100 אחוזים מהעוגה. זה הרעיון, שלא מי שיש לו רוב ייקח את הכול אלא שלכל הגורמים תהיה השפעה".
על השיחות בבית הנשיא אמר: "השיחות יתחדשו מחר, שבוע שעבר היינו עסוקים בהצבעות על תקציב המדינה ואחר כך חג השבועות. אנחנו לא קבענו דד ליין, אני מאמין שיש צורך למצות את ההידברות הזו, שהלחץ לחתוך את ההידברות הוא לא נכון. לפי דעתי אנחנו מדברים על כללי המשחק היסודיים, שבהיעדר חוקה וחוק יסוד החקיקה אנחנו כחברה נמצאים במצב שבו הדברים היסודיים ביותר לא מוסכמים, ולכן שווה לנסות לעשות את המאמץ להגיע להסכמה רחבה".
הוא הוסיף וטען: "השיחות הן רציניות, אבל זה לא אומר שאין פערים. השיחות הן רציניות, יסודיות, אבל עדיין אני לא מכחיש שיש פערים בין הצדדים בסוגיות השונות. אני מזכיר שלפני שנפתחו השיחות האלה בסוף מרץ, היו חודשים רבים שבהם בית הנשיא עבד מול הקואליציה כדי להגיע למתווה מוסכם ולמרבה הצער הוא לא הצליח. הקואליציה לצערי התחילה עם עמדות קצה שמאוד מכבידות על היכולת להגיע להסכמה.
"אני עד היום לא נקבתי במועד דדליין לשיחות, אם אשנה את דעתי אעשה את זה. מדינת ישראל קיימת 75 שנים בלי חוקה, לצערי זה החטא ההיסטורי עליו אנחנו משלמים היום. לכן, מי שאזלה לו הסבלנות אחרי כמה שבועות אני שואל אותו '75 שנה הייתה סבלנות'. מוטב לנסות למצות את המאמץ הזה באופן כן, אם לא נצליח אז לא נצליח".
על קבלת הפנים של שמחה רוטמן באוניברסיטת תל אביב אמר: "זה בוודאי חוויה לא נעימה, מצד אחד מבטא את המחאה של סטודנטים, רבים מאזרחי ישראל, נגד מה שח"כ רוטמן מוביל. אני כאשר הפריעו לי, וכאשר הסיתו נגדי במשך שנים, לא שמעתי מעולם אף אחד שמזדעזע מזה. אני רוצה למתוח את הקווים ולומר - אסור בשום דרך להשתמש באלימות, צריך לקיים מחאה על פי חוק. אני לא עקבתי ואני לא יכול לקבוע אם היה אלימות, אבל היו במקום נציגי משטרה. אם אין הפרת חוק זו מחאה לגיטימית. איש ציבור עובר הרבה דברים לא נעימים בחיים שלו".
על התקצוב לאבי מעוז אמר: "זה דבר מעוות לחלוטין. מי שמקבל את זה זה אבי מעוז, התוכנית מיועדת להפעלה מול החינוך הממלכתי. לא אבי מעוז שולח לשם את ילדיו ולא חברי מפלגתו שולחים לשם את ילדיהם. הם באים ומנסים בעצם בצורה עקיפה להתערב בתכנים שנלמדים בבתי הספר האלה. אני לא שמעתי שאותה שיטה תיושם בבתי הספר החרדיים. אני שואל למה לא? למה ששם לא תהיה בדיקה של התכנים? זה מראה את כל התמונה המעוותת של הממשלה הזו.
"אני ממש לא רגוע, אני רואה דבר אחד, שבתקציב האחרון נפרצו כל הסכרים ונפרץ העיקרון שהיה מחייב כל השנים, שיש קשר בין קיום חובות הליבה בבתי ספר למשל במגזר החרדי לבין התקצוב. הדבר הזה בוטל והוא אסון, גם לאותם צעירים שלומדים באותם מוסדות וגם לחברה ולכלכלה הישראלית. מצד שני, איפה מתערבים בתכנים? בבתי הספר הממלכתיים. ומי עושה את זה? אנשים שאין להם שום קשר לחינוך הממלכתי. שר החינוך הנוכחי הוא לא שולט, הדברים הוכתבו לו בהסכמים הקואליציוניים. הוא ממש לא בעל הבית בנושא החינוך, אני בתנאים כאלה לא הייתי מעלה על דעתי למלא את התפקיד".
על "חוק הציונות" של בן גביר אמר: "מי ישמע עד היום כל ממשלות ישראל לא ידעו מהי ציונות עד שבא בן גביר. לא הוצע חוק, הוצעה החלטת ממשלה, אבל צריך להבין - הציונות היא ערך מחייב, ובחוק יסוד הלאום עוגנה אופייה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אבל לצד זאת יש עוד ערכים שמעוגנים בחוקי יסוד. לכן, אני בהחלט תומך בזה שהציונות תוגדר כערך מנחה, אבל כל אדם ישר, גם מבחינה עניינית, משפטית, יש עוד ערכים ויש עוד דברים שמחייבים אותנו. לכן השאלה איך הדברים ינוסחו. לא בכדי כנראה לא הוצבע, אלא שלחו את מזכיר הממשלה לעבוד על נוסח אחר".
על המצב במדינה אמר: "אני לא חושב שהקואליציה היא לא יכולה לחוקק, היא מחוקקת מדי שבוע בכנסת. יש חוקים מאוד קיצוניים שקורעים את הציבור, חוקים שנוגעים לכללי יסוד של השיטה, אז ברור שאין עליהם קונצנזוס. אנחנו חושבים ומאמינים שכל עוד הממשלה בהרכב הנוכחי שלה קיימת היא מסוכנת, קיצונית, ואם מדי שבוע אנחנו צריכים לעמוד על המשמר ולנהל מאבק, ולמזלנו אזרחי ישראל נדרכו לפעולה גם הם, אחרת אנחנו לבד לא היינו מצליחים להתמודד עם המתקפה הזו. אין ספק שאנחנו חייבים להעביר את תקופת כהונתה של הממשלה הזו, לפעול לקצר אותה ככל שאנחנו נוכל לעשות את זה כך ייטב, אבל להיות על המשמר כל עוד היא מכהנת".
על הסדרת חומש אמר: "אני מבין שהדברים נעשו באישור שר הביטחון. הישיבה עצמה קיימת שם הרבה שנים, אם עכשיו יש אישור של שר הביטחון אני מברך על כך. ארה"ב, שהיא ידידתנו הגדולה, התנגדה במשך כל הממשלות להתיישבות היהודית ביו"ש. אולי רק ממשל טראמפ, אבל כל שאר הממשלים התנגדנו, ובכל זאת מתוך ראיית החשיבות שבזה אנחנו כל ממשלות ישראל קידמנו את זה. לכן פה הדבר הקובע הוא שהישיבה הוזזה לקרקע על אדמות מדינה. אם הדבר הזה נעשה באישורו של שר הביטחון - אני בהחלט מברך על כך".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm