הדיון על צמצום עילת הסבירות נפתח הבוקר (ראשון) במשכן הכנסת, עם חילופי דברים קשים וצעקות שנרשמו בפתח הדיון, כאשר ח"כ גלעד קריב אמר: "רואים שאתם מבקשים לחזור על מה שקרה כאן לפני מספר חודשים, מה שריסק את החברה הישראלית, ואני אומר לך אדוני היו"ר ובעיקר לציבור, ננהל קרב פרלמנטרי נחוש כפי שעשינו בכל החודשים האחרונים, ואנו קוראים לציבור - תמשיכו במחאות, אתם חומת ההגנה האמיתית מול ניסיונות ההרס שלך, של לוין ושל נתניהו, לא נשכח שידם הם אלו שמחוללות את ההרס הזה". 

מסר לאופוזיציה: ראשי הקואליציה דנים בקידום סעיפים נוספים ברפורמה המשפטית

"תחילת הסוף של עידן פוטין": מהן השלכות ניסיון המרד של ואגנר?

כמה חברי כנסת נקראו לסדר לאחר שהתפרצו לדבריהם של נוכחים בוועדה, וח"כ טלי גוטליב הורחקה מהדיון לזמן קצר.

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ תקף אף הוא את החוק ואמר: "המדינה משנה את פניה, מחברה דמוקרטית לחברה שמקדמת דיקטטורה. בסופו של דבר זה חוק שלא מוכנים לקבל אותו בשום אופן. זה חוק להלבנת השחיתות ומסיר מגבלות מהציבור ומהממשלה, חקיקה חד צדדית. לא יכולים לקיים מו"מ בתשלומים על הפיכה משטרית. היום זה החוק הזה, מחר זה החוק הזה... אין לכם רוב בעם, ספק אם יש לכם רוב בכנסת. תגזרו את הקופון והחברה הישראלית תשלם".

יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן אמר בוועדה: "אני נרגש שאנשים שפוצצו את השיחות בבית הנשיא מדברים על חשיבות השיחות בבית הנשיא. אני מבין שנחשף קלונכם ושכל מטרת השיח בבית הנשיא הייתה לייצר פיצוצים ומחאות. הציבור איננו מטומטם ולא יפול לשקרים שלכם". 

רוטמן הקריא הדיון דברים שאמר בעבר חה״כ יאיר לפיד: ״יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם, "הם חבר'ה נחמדים, אבל למשול – זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקים מדי, מושחתים מדי ועסוקים רק בפריימריז הקרובים במקום בטובת האומה. שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת 'האקטיביזם השיפוטי', ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב. יש עשרות – אם לא מאות – דוגמאות שונות לתהליך ההשתלטות - ויש כאלו שיגידו ההשתלטות העוינת – של שני הגופים האלה תחילה על השיח הפוליטי ולאחר מכן על עולם קבלת ההחלטות. הנה דוגמא אחת, לא ידועה במיוחד, לא מתוקשרת במיוחד, בג"ץ מספר 8397/06 ווסר נגד שר הבטחון. בבג"ץ הזה פוסקת נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש שהיא מחייבת את המדינה  למגן את מוסדות החינוך בישובי עוטף עזה בשיטה הקרויה 'המיגון המלא', ולא בשיטת 'המרחבים המוגנים'. טכנית מדובר ב-800 מבנים בעוטף עזה שבית המשפט הורה למדינה לבנות להם גג מוגן בגלל הקסאמים. זה נשמע הדבר הכי הגיוני בעולם. מדובר בגני ילדים ובתי ספר, ואם ייפול עליהם קסאם ולא יהיה להם גג מוגן, ילדים עלולים למות. איך אפשר בעצם לא לפסוק כך? אני לא אומר שזה לא נכון או כן נכון, אני רוצה רק להסב את תשומת לבכם לעובדה אחת: הפסיקה הזו מתערבת באופן ישיר בשני נושאים: בתפיסת הבטחון של מדינת ישראל, ובתקציב המדינה. בית המשפט אמר בעצם, קחו כסף מתקציב המדינה, תעבירו אותו ממה שנראה לכם חשוב, למה שנראה לנו חשוב. אנחנו לא יודעים מה תכננתם לעשות איתו, אבל אנחנו כן יודעים להגיד לכם מה הדבר הכי נכון לעשות איתו. אנחנו יודעים מה צריך להיות סדר העדיפויות!".

רוטמן המשיך: "אלו דברים שאמר חה״כ יאיר לפיד. העובדה שמה שהיה טריוויאלי לומר ב-2014 ו-2016 וכשאני אומר זאת בוועדת החוקה היום חברי ״יש עתיד״ משתיקים אותי בבריונות חושפת מי חשובה לו דמוקרטיה ומי שרק רוצה לשרוף את המדינה".

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן תוקף את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. צילום: דוברות הכנסת

בתוך כך, הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט פרסם מסמך שבו הוא מעלה שורה של שאלות בנוגע לנוסח הנדון. כך למשל תוהה היועץ המשפטי של הוועדה האם כששר מאציל סמכות לפקיד שאינו נבחר ציבור, גם על פעולותיו לא תידון עילת הסבירות, והאם נכון כי לא תידון עילת הסבירות גם בהחלטות של חברי מועצה ברשויות המקומיות? שאלה נוספת שהוא מעלה בהקשר זה היא האם לא נכון להחריג ממשלות מעבר.

היועמ"ש מקשה ושואל בנוסף האם בחירת הציבור היא פיקוח מספק לאלפי החלטות מנהליות שמתקבלות מידי שנה (חלקן נוגעות לאנשים פרטיים)?

כמו כן, הוא מציין כי  נטען כי ישנם נושאים בהם אין עילת פסלות מתאימה חוץ מעילת הסבירות. המשמעוח היא, לדבריו, שאם עילת הסבירות לא תוחל עליהם, אזי לא תוכל להיות ביקורת שיפוטית כלל.

"ראשית", מציין היועץ, "בנוסח מוצע להגביל את האפשרות לדון בעילת סבירות כנגד 'הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר'. מוצע כי הוועדה תדון בשאלה מי נכלל בתיבה 'נבחר ציבור אחר'. כך למשל, סעיף 28א לחוק המפלגות מגדיר נבחר ציבור כך: 'ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית'. החלת התיקון על ראשי ערים ומועצות מקומיות עולה בקנה אחד עם הרציונל הדמוקרטי העומד בבסיס גישתו של השופט סולברג שאומצה בהצעה. עם זאת, כאמור לעיל, היא אינה עולה בקנה אחד עם ההתפתחות ההיסטורית של עילת הסבירות שצמחה דווקא כעילת ביקורת על חוקי עזר של רשויות מקומיות וחקיקת משנה".

"שנית", הוא מוסיף, "האם אין מקום להחריג מגדר ההגבלה, החלטות המתקבלות על-ידי ממשלת מעבר? מעצם טיבה, ממשלת מעבר מצויה ב"גרעון דמוקרטי" משאינה נהנית עוד מאמון הכנסת ואף יש לה תמריץ לקבל החלטות כדי לקבוע "עובדות בשטח" לפני הבחירות, ולקדם את סיכויי הרשימות המרכיבות אותה להיבחר. מכאן שבמצב שבו ממשלה מכהנת כ'ממשלת מעבר', גובר הצורך בפיקוח על פעולתה ופוחתת
משמעותית הלגיטימציה הדמוקרטית להחרגתה מעילת הסבירות. מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לכך".

שלישית", כותב עוד היועץ המשפטי של הוועדה, "שר רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד ציבור למעט הסמכות להתקין תקנות (לפי סעיף 33 לחוק- יסוד: הממשלה) או ליטול סמכויות הנתונות לעובד המדינה כשסמכויות אלה מוקנות בחוק שהשר ממונה עליו (סעיף 34 לחוק -יסוד: הממשלה). האם ההגבלה המוצעת בתיקון תחול ביחס להחלטות המתקבלות על-ידי עובד הציבור שהואצלו לו על- ידי שר? האם היא תחול ביחס לסמכויות הנתונות לעובד המדינה שניטלו בידי השר?".