עוד לא מלאה חצי שנה לממשלת נתניהו, וכבר הספיק שר החוץ החרוץ שלה, אלי כהן, לנעוץ דגלונים ב־21 מדינות. שר חוץ ממוצע בישראל מסמן ביקורים בתריסר יעדים אסטרטגיים בשנה, פלוס־מינוס. אבל כהן הביא עמו לו"ז על סטרואידים: אם הקצב יישמר, הוא יסגור לא פחות מ־40 מדינות בשנה".
שר החוץ עקץ את סגנית נשיא ארה"ב - ונאלץ לפרסם הבהרה
למרות החששות: מי השותף שמצאו האמריקאים בממשלה הנוכחית?
"אני עובד קשה מאוד", הוא מחייך. “אבל יש לי תנאי אחד: בסוף השבוע אני תמיד בבית. אין לי בעיה עם טיסות לילה, קונקשנים, טיסות שכר, העיקר שאגיע הביתה בשישי בצהריים להיות עם אשתי והילדים".
למה צריך שר חוץ מעופף בהיקף כזה?
“כי עיקר העבודה של המשרד הוא ליצור קשרים עם מדינות בעולם. או שמגיעים אליהן או שהן שולחות נציגות אלינו. אין תחליף לקשר האישי. ספרד, למשל, לא ידועה כתומכת מובהקת בישראל, להפך, היא אחת המדינות שמאתגרות אותנו באירופה, אבל כשאני יושב עם שר החוץ הספרדי בארוחת צהריים, ומסביר לו בסבלנות ובאופן אישי את העמדה של ישראל, אחר כך הוא מרגיש פחות בנוח לתקוף ולגנות אותנו.
"או כשאני מגיע לצ'כיה, שנחשבת לתומכת ישראל מובהקת, כדי להודות לה בפומבי על היותה ידידה נאמנה, הביקור מקבל כיסוי תקשורתי וזה מחזק את הקשר. ככה גם עם הודו הגדולה ועם מדינות אחרות שמשדרות לעולם שיש להן קשר קרוב עם ישראל. לרוב אני מגיע עם משלחת עסקית שקושרת קשרי כלכלה בין המדינות ומחזקת אותנו גם בפן הזה".
נשמע תפקיד נורא כיפי.
“אגיד לך את האמת, אני פחות נהנה מטיסות בלי המשפחה. בסוף אתה יוצא בפורום ממלכתי בשם המדינה עם אנשי מקצוע, מאבטחים, בשעות עמוסות, בטיסות מוקדם בבוקר ומאוחר בלילה. באף מדינה אני לא נמצא יותר מ־24 שעות. אני בא, נפגש עם ראש הממשלה או שר החוץ, הקהילה היהודית, פורום עסקי של שלוש־ארבע פגישות, וחוזר הביתה. אני מאוד מתעקש על זה. לא מזמן עשיתי ארבע מדינות בשלושה ימים. אני ממריא, נוחת, מתקתק, ממריא, נוחת. לפעמים גם בלואו קוסט, הרבה פעמים בחברות קטנות כמו ריינאייר או וויז אייר, מחפש את הטיסות הכי מהירות, הכי קצרות, הכי פחות מנקרות עיניים.
"השבוע טסתי ליוון. יצאתי בשש בבוקר, את כבר יכולה לתאר לעצמך באיזו שעה התייצבתי בשדה, וחזרתי בשבע בערב. בסוף זה לחיות על מזוודות. לך אני אומר שמה שנותן לי את האנרגיה זה הידיעה שבסוף השבוע אהיה בבית, עם המשפחה. ארוחת שישי, סרט עם האישה או בריכה עם הילדה הקטנה בשבת".
השבוע, בלילה שבין ראשון לשני, עם פרוץ המבצע בג'נין, החל משרד החוץ לפעול גם בהיבט ההסברתי של הפעולה בעיר הפלסטינית. “נציגויות משרד החוץ פועלות כבר משעות הלילה שבין ראשון לשני בהעברת מסרים לקהילה הבינלאומית", אומר כהן. “אני מחזק את ידי כוחות הביטחון על הפעולה הנרחבת לסיכול הטרור בג'נין. במהלך השנה האחרונה נרצחו 52 ישראלים בפעולות טרור נפשעות, רק בשל היותם יהודים. מטרתנו היא לשנות את המשוואה ולרסק את קִני הטרור בג'נין כפי שעשינו בפעולות מול הג'יהאד האסלאמי במבצע מגן וחץ. חשוב להבהיר, אנחנו לא נלחמים בפלסטינים אלא בשלוחות הטרור של איראן באזור, בג'יהאד האסלאמי ובחמאס, הממומנים על ידי איראן, שפועלת לפגוע ביציבות האזורית. כספים המגיעים מאיראן הופכים את מחנה הפליטים ג'נין לעיר מקלט לטרור שמוציא פיגועים נגד ישראלים ומטרת המבצע היא לעצור את זה".
צריך להיות לוליין עם שרירים גמישים במיוחד כדי לנצל את הרווח שבין הביקורים התכופים במדינות העולם לסגירת משימות נוספות במשרד האסטרטגי שכהן עומד בראשו. בחמשת החודשים האחרונים הספיק שר החוץ להניח תשתית להסכם שלום עם סודן, לפתור את המשבר עם פולין, לפתוח קו טיסות מעל עומאן, להגיע לחתימת הסכם אזור סחר חופשי עם האמירויות, לפתוח את שגרירות המדינה המוסלמית־שיעית אזרבייג'ן בישראל ואת שגרירות ישראל בטורקמניסטן הסמוכה לאיראן.
“הצגתי את ההישגים הללו בוועדת חוץ וביטחון, והיו שם חברי כנסת מהמרכז שניסו לשגר עקיצות", הוא מספר. “היה קצת טיזינג הדדי, ואני אמרתי להם, כשהייתם בממשלה, אילו הישגים מדיניים אתם הבאתם? אמרו לי, חנכנו שגרירות במרוקו. אמרתי להם, זה נקרא קבלן לעבודות גמורות. אנחנו בממשלה שקדמה לכם עם מפלגות ימין, שזה הרבה יותר מאתגר, הבאנו שלושה הסכמי שלום עם מדינות מוסלמיות".
עם כל הכבוד למדינות המוסלמיות, מאז הקמת ממשלת נתניהו, ישראל שרויה במשבר עמוק עם ארצות הברית, הזירה החשובה והאסטרטגית ביותר.
“יש מתיחות, נכון, אבל היא לא משפיעה על הדברים המהותיים, לא על יחסי הביטחון ולא על קשרי החוץ. רק לפני מספר חודשים התקיים תרגיל צבאי משותף ומשמעותי ביותר בין ישראל לארצות הברית, והחודש אנחנו מתחילים בפיילוט של כניסה לארצות הברית בלי ויזה".
נתניהו לא מוזמן לבית הלבן, הדוברים של הנשיא האמריקאי משמיעים מסרים חריפים ביותר נגד מדיניותו.
“נתניהו הוא ראש הממשלה שהוזמן הכי הרבה פעמים לארצות הברית".
כי הוא כיהן כראש ממשלה עם מספר השנים הגבוה ביותר, אבל מאז ממשלתו האחרונה, ג'ו ביידן מחרים אותו.
“להערכתי, נתניהו יוזמן לארצות הברית בחודשיים הקרובים".
מה יקרה בחודשיים הקרובים שלא קרה עד עכשיו?
“אני מעודכן בנתונים. בסופו של יום נתניהו יוזמן, זה מה שאני יודע. מהמידע שיש לי הוא פשוט יקבל הזמנה. אבל בעיניי הביקור הוא לא חזות הכל. נכון שיש לנו חילוקי דעות עם האמריקאים, אבל הם בעלי ברית. הם מבינים שהקשר בינינו אסטרטגי, כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ושיתוף הפעולה הצבאי־ביטחוני משליך על יציבות האזור כולו".
רק לפני שבוע ארצות הברית הודיעה לישראל שהיא לא תעביר מימון למוסדות מחקר ביהודה ושומרון, מהלך שיפגע בראש וראשונה באוניברסיטת אריאל.
“זו הודעה שגויה. למעשה חוץ מממשל טראמפ, כל הנשיאים הקודמים נקטו באותה מדיניות, ומה שאנחנו עושים במקרים כאלה זה לתת שיפוי מלא לאוניברסיטאות שנפגעות".
שגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס אמר השבוע שהוא “לא מאמין שנתניהו רוצה את זה... חלק מהשותפים שלו לקואליציה אולי רוצים דברים אחרים, אני מקווה שהם לא יעשו הכל חד־צדדית, כי התגובה כאן בציבור תהיה דרמטית".
“לממשל הנוכחי יש מדיניות משלו לסוגיית יהודה ושומרון, אבל לצד זה יש לנו שיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי מאוד משמעותי. פתיחת השמיים לטיסות מעל עומאן, הביקור שלי בסודן כדי להרחיב את הסכמי השלום והסכם הסחר עם איחוד האמירויות - התקדמו בין היתר בזכות ארצות הברית".
אגב ארצות הברית, מה דעתך על תקרית המגפון של שמחה רוטמן? חבר כנסת חוטף מגפון ממפגינה במהלך ביקור ממלכתי בארצות הברית.
“אני בטוח שהוא מתחרט על המקרה. הוציאו אותו מכליו והוא פעל באופן שפעל. עד לפני חצי שנה היינו באופוזיציה וגם אצלנו הפגינו ומחו, אבל אף פעם לא קראנו בראיונות לתקשורת לא להשקיע בישראל ולא פעלנו ליצור קרע בין ישראל ליהדות התפוצות. אף פעם לא חשבנו לערב את צה"ל ובטח שלא לקרוא לסרבנות. יש תחושה מאוד משמעותית במחנה שלנו של חציית קווים אדומים. כשאהוד ברק ויאיר גולן קוראים להפר את החוק, צריך להעמיד אותם לדין".
ברק לא קרא להפר את החוק.
“נכון, אבל גולן כן, וכל מי שעיניו בראשו רואה שלא מדובר במחאה נגד הרפורמה אלא במחאה שכל מטרתה להביא להפלת הממשלה".
לנוכח המשבר עם ארצות הברית, יש איזו מגמה דיפלומטית לפנות לכיוון סין? דובר על פגישה מדינית בבייג'ינג.
“לא. למדינת ישראל יש יחסים דיפלומטיים עם סין, אבל מעצמת־העל מבחינתנו והידידה הקרובה ביותר היא ארצות הברית. הקשר עם מדינות נוספות, לרבות סין, שהיא מדינה חשובה, לא בא על חשבון הקשר שלנו עם אמריקה".
פעלת לפתיחת שלוחת שגרירות רוסיה בירושלים ועוררת את זעמו של השגריר האוקראיני בישראל.
“הייתי שר החוץ הראשון מישראל שהגיע לביקור באוקראינה אצל זלנסקי. מסע של 16 שעות לכל כיוון, כולל תחנת עצירה בפולין ונסיעה ארוכה ברכבות. הבאתי לזלנסקי בשורה שאנחנו תומכים בו בהחלטות באו"ם. הבאנו להם סיוע הומניטרי משמעותי מאוד, ממש בשעות האלה חיילי צה"ל וחיילים אוקראינים בפולין מתאמים את מערכות ההתרעה להגנה נגד טילים שיפעלו באוקראינה ויצילו חיי אזרחים אוקראינים. וכל זה חרף המורכבות מול רוסיה, שחקנית מאוד דומיננטית במזרח התיכון, בעיקר בסוריה. אנחנו לא במצב של ספרד או פורטוגל, שיכולות להתריע מרחוק, אנחנו חולקים הלכה למעשה גבול עם רוסיה דרך סוריה".
למה שגריר אוקראינה כתב על הקמת שלוחת השגרירות הרוסית שהיא “הוגדרה על ידי משרד החוץ הישראלי כ'הישג מדיני' בזמן שתושבי אוקראינה, בכללם בני הקהילה היהודית הגדולה שלה, מדממים תחת מתקפת הטילים הרוסיים והמל"טים האיראניים", ושההנהגה הישראלית מסתתרת מאחורי “דמגוגיה מילולית על אודות הניטרליות שלה"?
“ההתבטאות של השגריר לא הייתה במקומה. אני אשמח שגם שגרירות אוקראינה, כמו שגרירות ארצות הברית וכמו רוסיה, תפתח שלוחה בירושלים. אחד היעדים שהצבתי לעצמי בתחילת כהונתי כשר חוץ היה לבצר את מעמדה של ירושלים, ולשמחתי גם רוסיה פתחה שלוחה בבירה וגם פרגוואי הודיעה שתחזיר את השגרירות לירושלים".
נציגות רוסית בישראל בעת הזאת היא לא הבעת עמדה?
“זו לא החלטה ספציפית. המדיניות הכללית היא לאפשר לכל מדינה שיש לנו איתה קשר דיפלומטי לפתוח שגרירות בירושלים. פתיחת השלוחה של רוסיה בישראל לא באה על חשבון הקשר והתמיכה באוקראינה באו"ם, בביקור הרשמי שלי שם ובסיוע ההומניטרי".
זימנת את השגריר לשיחת נזיפה?
“כן. ייאמר לו שמדינת ישראל עומדת לצד אוקראינה בשעתה הקשה ומסייעת לה מהרבה בחינות למרות המורכבות הפוליטית ואף על פי שרוסיה היא שחקן משמעותי במזרח התיכון, ולכן אין מקום לאמירות באופן שבו הוא התבטא".
כתבת לאחרונה ב"טלגרף" הבריטי שאיראן ממשיכה במאמציה לטהר את המזרח התיכון מיהודים. עד כמה איראן קרובה לגרעין?
“ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמדינה אחרת קוראת להשמדתה ופועלת להשיג נשק גרעיני. אין אף מדינה שנמצאת בסיטואציה הזאת. אמרתי בנאום באו"ם שאיראן לא יכולה להיות חברה בארגון הזה אם היא קוראת בפומבי להשמדת מדינה אחרת. איראן היא כמו סרטן: הרסה את לבנון, פוגעת בסוריה, מאיימת על תימן ועל שכנותיה. לא נאפשר למשטר הטרור בטהרן להשיג נשק גרעיני. אנחנו נערכים לכל אפשרות ומשקיעים בזה מיליארדי דולרים. הגדלנו את תקציב הביטחון ביותר מ־12 מיליארד שקלים.
"היינו מעדיפים לקחת את הכסף הזה לחינוך, לבריאות ולרווחה, אבל הביטחון נחוץ יותר בעת הזאת. בשונה מהממשלה הקודמת, שהבטיחה לארצות הברית אפס הפתעות, אנחנו אומרים לארצות הברית שאנחנו שומרים לעצמנו את האופציה לפעול ולהגן על עצמנו וגם לתקוף אם צריך. מרבית המדינות שמקיפות את איראן חוששות מהנשק הגרעיני שלה, אבל הן לא יכולות להגיד את זה, כי אין להן את היכולת של ישראל להגן על עצמן".
לפחות לפי הדיווחים בארצות הברית ובאיראן, שתיהן מתקרבות להסכם.
“איראן הוכיחה שהסכם הבנות איתה לא שווה את הנייר שעליו הוא חתום. המדיניות של ממשל ביידן היא לחתור להסכם, ואנחנו מעריכים שגם איראן מצדה תמשיך לחתור להסכם, ולכן אמרנו בצורה ברורה שעם הסכם או בלעדיו - אנחנו שומרים לעצמנו את מרחב הפעולה נגד איראן".
נפגשת עם ארדואן אחרי רעידת האדמה הגדולה שם, היחסים איתם מתחממים?
“בתקופה האחרונה יש התחממות ביחסים בין ישראל לטורקיה בין היתר בגלל שפעלנו באופן מהיר להושיט לטורקים עזרה אחרי רעידת האדמה. זה מאוד הוסיף להתקרבות בין העמים. שני נציגים ממשרד החוץ וממשרד הביטחון קיבלו אות הכרה מהנשיא הטורקי, ומפברואר האחרון חברות ישראליות חזרו לטוס לשם, לראשונה אחרי 11 שנה. להערכתי גם ראש הממשלה יבקר בטורקיה בקרוב".
אז אפשר לטוס לטורקיה בבטחה?
“להערכתי, כן. יש שיתופי פעולה בין שירותי המודיעין הטורקי והישראלי לשמירה על ביטחון התיירים הישראלים".
מה דעתך על הרפורמה?
"הרפורמה לא הוצגה לנו מראש, לא התקיים דיון עליה. אבל בדרך כלל כל שר מקדם את הנושאים שתחת אחריותו. אני בעד מתן הזדמנות שווה לכל אחד. הגעתי ממשפחה שאין לה קשרים והצלחתי, וזה מה שהייתי רוצה שיקרה לכל ילד או ילדה גם אם אין להם כסף או קשרים. מפריע לי שילד שנולד היום בקריית גת יכול להיות רמטכ"ל, איש עסקים מצליח ואולי גם ראש ממשלה, אבל ככל הנראה הוא לא יוכל להיות שופט בעליון, כי יש שם קבוצה שרק אם אתה מחובר אליה באיזה אופן תוכל להתמנות לעליון דרכה".
הרפורמה הציעה שליטה מוחלטת של הקואליציה על הליך בחירת השופטים. זה לא מטריד אותך?
“יש שני עקרונות שצריכים להיות ברפורמה המשפטית: הראשון - שהקואליציה לבדה לא בוחרת את השופטים, והשני - שלשופטים לא תהיה זכות וטו. ייאמר לזכותו של לוין שהוא אמר שצריך לתקן את ההצעה המקורית. לכן ההצעה המתגבשת היום היא שתהיה ועדה לבחירת שופטים מגוונת יותר, מחצית לקואליציה ומחצית לאופוזיציה".
אבל זה אומר שהיא הופכת לוועדה פוליטית, אתה לא חושש ממצב שבו שופטים יהיו תלויים בפוליטיקאים כדי להיבחר?
“הוועדה תהיה מגוונת, כי יהיו בה גם נציגי ציבור. המטרה שלנו היא להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט שנשחק לאחרונה, וגם לגוון אותה. אני לא רוצה שופטים שיעבדו אצל פוליטיקאים, אני רוצה שופטים שישפטו לפי חוקים, לא כאלה שמרגישים שהם מעל החוק".
מה עמדתך לגבי פסקת ההתגברות?
“יש גם אנשי שמאל שתומכים בפסקת התגברות, הוויכוח הוא רק באיזה רוב. בעיניי הכי חשוב למנות שופטים שמרנים, ואז הצורך בפסקת ההתגברות יתייתר. לא מעניינות אותי הקואליציה והאופוזיציה בהקשר הזה, מעניינות אותי מדינת ישראל ומערכת משפט חזקה ועצמאית, שלא כפופה לפוליטיקאים. אני רוצה הפרדת רשויות, אבל לא בית משפט כל יכול, לא בית משפט שגובר בהחלטותיו על נבחרי הציבור".
איך תתקיים הפרדת רשויות, אם הכנסת תגבר על מערכת המשפט?
“אני חושב שצריך את פסקת ההתגברות רק בנושאים ספציפיים. לדוגמה, חמותי גרה בדרום תל אביב, וההתערבות של בית המשפט בעניין המסתננים, שהופכים את חייה וחיי שאר התושבים שם ללא פשוטים כלל, הייתה שגויה".
העליון לא אמור להגן על המיעוט?
“ומה עם תושבי דרום תל אביב, הם לא ראויים להגנה? איפה הם היו לנגד עיני בית המשפט בתור החלק לא הכי חזק בחברה הישראלית?".
מה עמדתך לגבי עילת הסבירות?
“צריך לצמצם את עילת הסבירות לדרג הנבחר, כי אחרת יישאר לשופטים כוח בלתי מוגבל להביע את עמדתו בכל נושא ובכל עניין. צריך מידה של סבירות גם לכוח שיש בידי השופטים".
וזה יבוא לידי ביטוי בחקיקה?
“יש תיקונים, יש התאמות, וכרגע רוצים לקדם את הרפורמה כפי שראש הממשלה אמר, באופן ראוי ושקול".
זה לא ממש משכנע את אנשי המחאה, שחלקם, אגב, תומכי נתניהו.
“ההפגנות הן לא נגד הרפורמה המשפטית. למרות שכרגע יש הבנה שהולכים לקראת רפורמה אחראית ושקולה, עם תיקונים והתאמות, המחאה ממשיכה. זו ההוכחה שלא הרפורמה היא הנושא, אלא יש פה כוונה להחליף את הממשלה".
גם אתה שותף לקריאות של חלק מחבריך לסיעה שטוענים שהמפגינים הם שמאלנים בוגדים?
“שמאל זה לא מילת גנאי, ואני נגד ‘בוגדים' ונגד 'ללכת לעזאזל', זה לא השיח שלי. לכל אחד בישראל וגם לאופוזיציה יש הזכות למחות ולהפגין ברחובות, בכפוף לקווים אדומים שלא פועלים נגד מדינת ישראל בעולם ולא מערבים את צה"ל. אני מאוד לא אוהב את מה שאני רואה בהתלהמות של חלק מהפוליטיקאים נגד חרדים, יהודה ושומרון, ציבורים כאלה ואחרים. אני גר בחולון, עיר שיש בה חרדים, חילונים ומסורתיים שחיים ביחד. אני מכיר לא מעט משפחות שיש בהן אחים חרדים וחילונים שמעריכים אחד את השני. יש לי חברים מהשמאל, כמו איציק שמולי, עבדנו יחד במלחמה בתאגידי המים, יש לי חברים חרדים שגדלתי איתם, ואני שמח שהשסע בעם הוא לא כזה גדול כפי שהוא מוצג בתקשורת".
השסע באמת לא כזה גדול?
“אני אומר לך שאם תבואי איתי לחולון תראי שיתוף פעולה".
אבל המחאה נמצאת בכל מקום, לא רק בחולון.
“אני באמת קורא לנו כאנשי ציבור לחשוב לפני שאנחנו מדברים, לקרוא יותר לאחדות בעם. לגיטימי לחשוב אחרת, ויכוחים יש גם בתוך משפחות אוהבות, אבל אסור לשכוח שאנחנו עם אחד".
אתה יכול להבין את החשש בציבור מהרפורמה והשלכותיה על הדמוקרטיה?
“אף אחד לא יכול ללמד את הליכוד על דמוקרטיה. אנחנו מפלגה דמוקרטית, שכל מוסדותיה דמוקרטיים. אני בעצמי נבחרתי בפריימריז באופן דמוקרטי. ביש עתיד למשל יש משטר רודני. לפיד קובע את כל הרשימה, כולם שם הם תוכי של מה שהוא אומר, ולא יהיה אחד שיחשוב אחרת ויישאר במפלגה. בליכוד יש מגוון דעות, יש רבים שחושבים אחרת מראש הממשלה. אף אחד לא יכול ללמד אותנו מהי דמוקרטיה".
יולי אדלשטין חשב אחרת, גדעון סער חשב אחרת, גלנט חשב אחרת.
“גדעון סער ויולי אדלשטיין נבחרו באופן דמוקרטי. זה לא שראש הממשלה בחר אותם".
אתה עצמך נבחרת למקום השני בפריימריז, ביקשת מראש הממשלה את משרד האוצר, ומצאת את עצמך במשרד החוץ ועוד ברוטציה עם שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ.
“אם תיק האוצר היה נשאר בליכוד, הייתי מקבל אותו. דיברתי על זה עם ראש הממשלה. אני חושב שזו טעות לא להשאיר את תיק האוצר במפלגת השלטון, דווקא מפני שהליכוד היא מפלגה חברתית, עממית ומייצגת את הפריפריה ולכן אחראית ליוקר המחיה ולמשבר הדיור שם".
אם היית שר אוצר היום במקום בצלאל סמוטריץ', יוקר המחיה היה פחות גרוע ממה שהוא כרגע?
“כן. חד־משמעית. כשהייתי שר כלכלה, לא ראיתי אף מונופול ממטר. לא הייתה לי חמאה על הראש. כל היבואנים עשו עליי תחקירים ולא הצליחו להעלות כלום בחכתם, כי לא הייתי חייב להם, לא עבדתי אצלם. בסוף ההשפעה הגדולה ביותר על יוקר המחיה נמצאת אצל שר האוצר".
למה סמוטריץ' לא מתרכז בזה? נדמה שהוא עסוק יותר בהתנחלויות, ברפורמה ובעוד נושאים מגזריים ופחות ביוקר המחיה.
“אמרתי לראש הממשלה שצריך להתמקד עכשיו ביוקר המחיה ובבלימת עליית המחירים. אין ספק שסמוטריץ' משקיע את מיטב זמנו ביהודה ושומרון, זו האג'נדה שלו, וזו אחת הסיבות שחשבתי שהליכוד, שהוא לא מגזרי, צריך להשאיר את התיק אצלו. למרות שאחרי הבחירות אמרו לי, למה לך לקחת את האוצר, אין מישהו שנכנס למשרד הזה ויצא ממנו כשהוא חזק יותר מבחינה פוליטית. כולם נפגעו, קצת או הרבה. אבל אני הגעתי מתוך תחושת שליחות, ולכן הבהרתי לנתניהו שזה משרד שחשוב לי".
אחרי האמירה של שר האוצר סמוטריץ' “למחוק את חווארה" היו לאחרונה התפרעויות ופגיעה בשטחים מצד יהודים נגד אוכלוסייה ערבית. איך העם היהודי, צאצא לנרדפי פרעות ופוגרומים, מגיע בכלל למצב כזה?
“גיניתי את ההתפרעויות הללו. אני מבין את הכאב של המתיישבים ביהודה ושומרון, אבל אני בשום פנים ואופן לא מקבל את זה שמי שגר במדינת ישראל לוקח את החוק לידיים. יש לנו צבא חזק, משטרה וכוחות ביטחון, והמדינה הוכיחה שהיא יודעת לבוא חשבון עם כל מי שדם יהודי על ידיו. יחד עם זה צריך לזכור שהרשות הפלסטינית היא המקום היחיד בעולם שמעניק תמריצים למי שרוצח יהודים".
מה דעתך על משפט נתניהו?
“אני מרגיש שהייתה כאן רדיפה ואובססיה להפלת נתניהו. לכל אורך החקירות התברר שנפלו פגמים. הדבר הזה מחייב ועדת חקירה בעתיד. לנתניהו נעשה עוול גדול. הוא איש מוכשר, מוביל את הקבינט הביטחוני־מדיני ביד רמה ורואה בתפקיד שלו שליחות. צריך לזכור שהחוק שמתיר לראש ממשלה שמתנהל נגדו תיק לכהן, נקבע הרבה לפני שנתניהו נכנס לתפקידו בדיוק כדי למנוע פגיעה פוליטית דרך מערכת המשפט. על הרקע הזה היה לי מאוד קשה לשמוע את דברי המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. למדתי מדבריו שמערכת החוק עסקה בתרחישים פוליטיים. הרבה אנשים היו קורסים תחת לחץ משפטי מהסוג הזה כפי שהמפכ"ל ציין. אני שמח שנתניהו נשאר ולא נשבר".
אבל מעמדו והמפלגה שלו מידרדרים בסקרים.
“זה קרה מכיוון שתהליך הרפורמה המשפטית לא נוהל נכון, בשום ממד. בשום פרמטר, לא מבחינת הסברה, לא מבחינת ניהול ועדת החוקה, חוק ומשפט ולא מבחינת סדר קדימות הנושאים שמגיעים לרפורמה. זה הוביל לשחיקה בסקרים".
האם הסגנון של גוטליב, אמסלם, קרעי לא השפיע על הירידה במעמד הליכוד בסקרים?
“אני לא שופט אנשים לפי הסגנון שלהם. אני משתדל לשפוט לפי המהות. אני חושב שלפעמים כשבוחרים בסגנון מסוים מפסידים. אני תמיד משתדל לשמור על קו ענייני ולדבר לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. בפעמים הספורות שירדתי לגופו של אדם הצטערתי על זה בדיעבד. אבל דודי אמסלם הוא חבר אישי שלי, אדם מקסים עם לב חם, שמי שיישב איתו רבע שעה יתאהב בו מיד. מי שישפוט את הסגנון והמהות זה הציבור, למרות שלבוא ולייחס את נושא הסגנון רק לליכוד בלי להביא בחשבון את הסגנון של מיקי לוי, למשל, זה קצת פטרוני, שלא לומר גזעני. בליכוד יש מגוון דעות, מגוון סגנונות ומי אני שאתן להם הערות? הערות אני נותן רק לילדים שלי, וגם זה רק עד גיל מסוים".
כהן (50) נולד וגדל בחולון כבן יחיד בבית שלא היה מרובה אמצעים. “עד גיל 18 הייתי פעם אחת עם ההורים שלי בבית מלון שהיה סוג של בונגלוס בטבריה", הוא מספר. “לחו"ל נסעתי בפעם הראשונה בגיל 22 וגם זה מטעם הצבא. לא היו לנו מותרות, אבל בכל מה שקשור ללימודים, לא משנה מה היה המחיר, גם אם זה האטלס הכי יקר בחנות, היו קונים לי גם אם המשמעות הייתה שאמא שלי תישאר שעות נוספות בעבודה".
גם הוא עצמו עבד קשה מילדות: “אף פעם לא הייתי מלך הכיתה, וכל דבר שרציתי להשיג היה כרוך בעבודה קשה. נחשבתי לאחד התלמידים הטובים ביותר, ולא בגלל שהייתי גאון אלא כי עבדתי קשה ורציתי מאוד להצליח. לאמא שלי היה הכי חשוב שאשקיע ואצליח בלימודים".
אמו עבדה כמנהלת חשבונות במפעלי טקסטיל בדרום תל אביב. אולי לכן, כשבגר, בחר בתחום ראיית חשבון והפך בעצמו למעסיק של מנהלי חשבונות. “קינאתי בכאלה שיכלו להרשות לעצמם ללמוד פילוסופיה", הוא מחייך. “אני הייתי חייב להיות פרקטי, כי ראיתי כמה אמא עבדה קשה. וגם בגלל שמאוד אהבתי מספרים. ידעתי שבראיית חשבון יש משהו בטוח, ושתמיד תהיה לי פרנסה".
לימים, כשיהפוך לשר הכלכלה והתעשייה, יסגור מעגל כשבתקופת כהונתו נרשם אחוז האבטלה הנמוך ביותר בהיסטוריה של ישראל.
אבל עוד לפני שבחר בתחום המספרים, מצא עניין בפוליטיקה: “ניסיתי לבדוק אופציה לכהן כעוזר לאחד השרים, ולא הצלחתי, כי לא היו לי קשרים ולא ידעתי איך עובד המנגנון של הליכוד. לכן הלכתי לקריירה עסקית ועבדתי בחברות גדולות בתפקידים מאוד בכירים בשכר מאוד מתגמל. הרווחתי פי חמישה ושישה ממה שמרוויח חבר כנסת, ולכן כשפניתי לפוליטיקה, חברים אמרו לי, מה יש לך לחפש שם? אמרתי להם, חומר אף פעם לא ממלא אותי, רק תחושת שליחות".
החוק הראשון שהעביר כהן בכנסת היה הגדלת ההנחה לרכישת דירה בדיור הציבורי: “גרנו בדירת עמידר, וכשאמא שלי הצליחה לקנות אותה, דירה פשוטה בחולון, קומה שלישית בלי מעלית, הרגשנו כאילו קנינו את בית החלומות. ההרגשה שיש נסח טאבו על שם אמא שלי הייתה מדהימה. לכן כשהעברתי את החוק שרן כהן התחיל, עד שנשחק לאורך השנים ועדכנתי את ההנחה, ידעתי שמאות משפחות יהיו מסוגלות לקנות את הדירה הפשוטה שלהן והרגשתי שקניתי את מקומי בגן עדן".
גם כשמצבו הכלכלי של כהן השתנה, הוא סלד מרמת מחיה מנקרת עיניים: “לא עניין אותנו רכב או מותגים. פעם הציעו לי לגור בסביון וסירבתי, כי ראיתי בו יישוב נובורישי שעושים בו תחרות מי עושה את בת המצווה הכי יפה. רציתי שהילדים שלי יגורו בחולון, עיר שכולם שווים בה. גדלתי בשכונת תל גיבורים, שם מנחם בגין היה אלוהים, כי היו פערים גדולים בחברה, ופתאום בא הליכוד ועשה פרויקט שיקום שכונות ובניין הרכבת שלנו עם ארבע כניסות שגרים בו אנשים שלא משלמים ועד הבית כי לא כל אחד יכול לשלם, קיבל חזות וצורה.
"עד אז הבניין היה נראה סביר, רק אם שכן מבוגר היה לוקח יוזמה ומנקה את הכניסות. לא היו גינה או דשא, ולמרות שכולנו חיינו יחד ולא התביישתי מהשכנים, כשבאו חברים לבקר זה היה פחות נעים. ופתאום שיקום שכונות, והמדינה משפצת את הבניין, ושמה דשא ופרחים. זה היה כסף קטן, אבל כזה אור גדול בעיניים. אלו היו רגעים שבהם אמרתי לעצמי שיום אחד אפנה גם אני לפוליטיקה. וכשהגיעה ההזדמנות הפוליטית, לא הייתה לי בכלל שאלה אם לוותר על משכורות של מאות אלפי שקלים בשנה ולהצטרף".
מה אמך אמרה כשהפכת לשר בממשלה?
“היו לה דמעות בעיניים. היא מרגישה שותפה. ובאמת לא הייתי מצליח להגיע לזה בלעדיה".
ואביך?
“נפטר בגיל צעיר, מסרטן המעי הגס. הייתי בן 21 כשהודיעו לו שגילו גידול בגופו. הכינו אותו לניתוח שהיה אמור להיות ארוך, והסתיים תוך זמן קצר כי הרופאים יצאו אלינו ואמרו שאין טעם, הסרטן מפושט וסופני. אבא היה אז בן 40 בסך הכל, כל כך צעיר, וכולנו הבנו את המשמעות שהוא חי על זמן שאול. הרופאים נתנו לו מספר חודשים, ולמרות זאת הוא החזיק שלוש שנים. מאז אחד הדברים שהכי שנואים עליי זה בדיקת קולונוסקופיה".
אילו הבדלים אתה מוצא בין העולם העסקי לפוליטי?
“אלו עולמות תוכן שונים לגמרי. בעולם הציבורי תחושת השליחות הרבה יותר גדולה לעומת העולם העסקי, שבו ממוקדים בענייני החברה, הקידום הכלכלי שלה, ההכנסות וההוצאות. בחיים הפוליטיים צריך להשקיע בתמונה הרחבה, ומנעד הנושאים שאני עוסק בהם הרבה יותר מגוון".
טיפ מהעסקי לפוליטי?
“לכוון לתוצאה. גם בתור רואה חשבון וגם בתור פוליטיקאי אני תמיד חותר לשורה התחתונה: להגדיל מטרות, להביא תוצאות".
מה התוכניות לעתיד?
“שר אוצר זה תפקיד שמאוד מעניין אותי. אני מאמין בכלכלה חופשית וברגישות חברתית, אבל כרגע אני לא שם. למדתי בחיים שקודם כל צריך לעשות את הכי טוב בתפקיד שבו אני נמצא. זה כל כך הוכיח את עצמו".
ומה אומרת המשפחה?
“כשהייתי בתפקידים בכירים בעולם העסקי, עבדתי מאוד קשה, אבל הייתי יותר בבית. כשנכנסתי לפוליטיקה, נאלצתי להיעדר הרבה מאוד זמן מחוץ לבית. אחרי שלוש שנים בכנסת הבת שלי אמרה לי, אבא, אנחנו רואים אותך הרבה־הרבה פחות. לא הגבתי מיד, אבל זה הציק לי, כי המשפחה שלי היא הדבר הכי חשוב לי בחיים. אשתי וארבעת הילדים הם העוגן שלי, המקום שממנו אני שואב אנרגיות. אחרי כמה ימים אמרתי לבת שלי, את יודעת, אני שוקל להתפטר. אז היא אמרה לי, לא, אבא, אל תחשוב על זה אפילו, כי אני רואה כמה אתה מונע מתחושת השליחות וכמה זה ממלא אותך סיפוק. אתה תמשיך ואנחנו נסתדר".