קול העם: מה חושבים אזרחי ישראל על הצעת הפשרה של הרצוג ונתניהו? | משאל רחוב מיוחד

הצעת הפשרה של ראש הממשלה נתניהו והנשיא הרצוג עוררה הדים במערכת הפוליטית מאז חשיפת פרטיה, ונתקלה בהתנגדויות מימין ומשמאל. בזמן שהמחלוקת בין הצדדים הולכת ומעמיקה והפוליטיקאים שלנו ממשיכים להחליף עקיצות הדדיות, יצאנו לבדוק במשאל רחוב מיוחד מה חושבים אזרחי ישראל על ההצעה המדוברת, והאם לדעתם יש נכונות מצד שני הצדדים להגיע לפשרה.

במחנה הממלכתי רותחים מזעם: "נתניהו לא רציני, איך אפשר לנהל מו"מ?"

התחנה הראשונה שלנו היא צפון הארץ, שם פגשנו את עליזה כהן, תושבת נהריה, שאמרה לנו: ״אני חושבת שהפוליטיקאים חייבים להיות בשיח אחד עם השני - אחרת בשביל מה הם שם? איזו דוגמה הם נותנים לפלגים ואוכלוסיות שונות בישראל שלא מסתדרים - אם הם בעצמם לא מסוגלים לשוחח? בנוסף, האויבים שלנו רואים את חילוקי הדעות, וזה עלול להתהפך כנגדנו בסופו של דבר״. 

ליאור שלום, תושב הקריות מוסיף: ״אמש ראיתי את הסרט 'גולדה', שמתמקד בדמותה של גולדה מאיר ובמלחמת יום הכיפורים. הצפייה בו נתנה לי פרספקטיבה אחרת למצב שלנו היום - כמה התאמצנו כדי להקים ולשמר את המדינה שבנינו כאן. אי אפשר להרוס את זה עכשיו והקיצוניים בממשלה חייבים להתעורר ולא להרוס את כל מה שבנו עד היום. אני מסכים עם האמירה של גנץ שאין ראש ממשלה אפקטיבי בישראל - הוא פשוט נשלט על ידי השרים הקיצוניים והמשיחיים״.

בגוש דן קוראים לגנץ לא לשוחח עם נתניהו

בן לוי, בעלי קיוסק בן 35 מרמת גן ותומך ליכוד, שתמך בעבר בבני גנץ, אומר: "אני בא מבית של תומכי נתניהו ונתתי צ'אנס לגנץ בתקופה של כחול לבן, אבל הוא אכזב אותי כשעשה עם נתניהו בזמנו ממשלת אחדות. אז עכשיו אחרי שהוא הושפל כבר הוא עושה קולות של יש עם מי לדבר בתנאים מסויימים? וואלה הוא לא למד את הלקח וזה למה הוא מאכזב. תהיה גבר כמו לפיד וליברמן, תעמוד מול ביבי ותגיד לו בפנים שאיתו אין מה לדבר בשום מצב, רק אחרי בחירות. וואלה, אני אעריך אותך יותר. הוא רואה את הסקרים ועולה לו לראש, אז הוא משחק אותה ראש ממשלת צללים. היועצים שלו אולי עושים יופי של עבודה, אבל אותי זה לא קונה, וזה למה חזרתי להצביע לליכוד. כי נתניהו אולי רמאי ונוכל אבל אתה יודע מה הסחורה ומה תקבל ממנו. גנץ זה כמו שבשבת של סקרים ויועצים, אולי הכוונות שלו טובות אבל אם הוא אלטרנטיבה כמו שהוא אומר אז שיבין שנתניהו בבעיה עכשיו וצריך אותו, וילך לו על הראש בלי לגמגמם. אם ביבי היה רציני הוא היה מעיף את הדתיים מהקואליציה ומציע לגנץ להיכנס לאחדות ואז הוא היה נותן לו אתגר אמיתי ומחסל אותו, אבל גם ביבי זה כבר לא מה שהיה פעם, הוא יאחז בבן גבירים ובסמוטריצ'ים ובחרדים כי המשפט שלו יותר חשוב לו מסעודיה וביידן ואיראן והצבא והאינפלציה וכל דבר אחר. זה מאכזב, כי בניגוד לקורונה שזה היה מיותר שהם ילכו ביחד, היום לא היה מזיק שאם בבחירות היה יוצא שוב תיקו כמו אז, שהם יעשו רוטציה". 

יוליה, בת 57 מתל אביב, אמרה: "אני לא יכולה להגיד שאני שמאלנית או ימנית, אני רק רוצה שיהיה טוב ויגיעו לפשרה, ויהיה לנו שקט. זה מזיק למדינה. אני גרה בדיזנגוף ות"א וזה מזיק לכולם. אני רוצה שיגיעו לפשרה והכל יסתיים בשלום". 

שושי סגל, מצביעת שמאל כבת 70 אומרת: "גנץ כל כך חסר כריזמה משכנעת שזה זועק לשמיים ולא להאמין שהוא התקווה שלנו להחליף את נתניהו שאי אפשר לשמוע אותו יותר מרוב שכל מילה שיוצאת לו מהפה היא שקר או תחבולה. פעם הכריזמה של נתניהו הרשימה אותו למרות אפס פעמים שהצבעתי לליכוד, היום אני לא מבינה מי עוד יקנה ממנו משהו. הסחורה שלו כל כך משומשת שלא הייתי עושה איתו משא ומתן על כלום. זאת חוצפה שהוא עומד מול מצלמה וקורא לגנץ להידברות כשמאחוריו שורה של מחריבי כל מה שחשוב לאנשים הליברלים פה של שלטון הוגן ושיויון ותקשורת חופשית. לדבר עם מי בדיוק ועל מה יש? אני לפעמים בוכה כשאני חושבת איזה נס היתה ממשלת השינוי ואיזה הבדל של רצינות והוגנות ורטוריקה ומקצועיות יש בין הממשלה הזאת לקודמת. אני מסרבת להאמין שזה מה שרוב מצביעי הליכוד רצו שחצי קואליציה תהיה מפלגות גזעניות או חרדיות אנטי דמוקרטיות. בושה שהליכוד נראה כמו שהוא נראה, אבל זה יציר כפיו של נתניהו שגירש את כל הטובים וטיפח את כל הטוקבקיסטים והעסקנים הקטנים. עם ראש ממשלה כזה וליכוד כזה וקואליציה כזאת על מה יש לדבר? איך גנץ לא מבין את התפקיד של ראש אופוזיציה? מזל שלפיד עדיין נושא בתואר הזה ואסור לשניהם ליפול בפח המי יודע כמה של נתניהו. שיתנו לרחובות לבעור ולצבא להתפורר ולממשלה שלו להתפרק מאליה כמה זמן שזה יקח. זה מה שאני מצפה מהם כאופוזיציה".

אריה כרמל, תושב פתח תקווה, הוסיף: "הכל התפוצץ אתמול, אין פשרה. אני מברך על פשרות ורוצה הידברות. מה האלטרנטיבה? שנאת חינם?". 

עמית, בן 28 מתל אביב, שיתף: "בתור אדם שמתנגד להפיכה המשטרית והלך להפגנות, אני חושב שהצעת הפשרה היא קריטית להמשך. נראה שגם חברי הקואליציה כבר הבינו, לאחר אזהרות רבות מאוד, שהמצב מסוכן ומקרב אותנו לימים חשוכים. לצערי, במקום לנסות לקדם הידברות ולהניע הסכמות שיקרבו את העם ויהיו מקובלות על הצדדים השונים, פוליטיקאים רבים בוחרים לשתוק במקרה הטוב, או לעשות ספינים ופרובוקציות במקרה הרע, ולהעדיף את טובתם על פני טובת הציבור שהם מתיימרים לייצג".

נועה, בת 23 מרמת גן, הייתה קצת פחות סבלנית לגבי התנהלות הפוליטיקאים שלנו. "די, נשבר לי כבר. הפוליטיקאים צריכים לשבת ולדבר כמו שצריך. אי אפשר להמשיך ולצעוק ולשנוא אחד את השני, כאילו אפילו אי אפשר לשבת כל המשפחה בשקט בארוחת שישי בלי שיתחילו לריב ולצעוק. כבר לא משנה לי מה הפשרה אבל זה בטוח יותר טוב ממה שהולך עכשיו. צריכים לשבת ולדבר, בטוח שאפשר להתפשר ולמצוא פתרון כלשהו שיסכימו עליו".

אסף ניסים מתל אביב גורס כי "הליכוד מסוכסך עם עצמו. קודם כל שיחליטו מה הם רוצים. מצד אחד, ביבי רוצה הידברות ומצד שני, לוין והימין הקיצוני בתוך הליכוד לא מוכנים לפשרה. לקחו מדינה שלמה בת ערובה. הפתרון הוא שראש הממשלה יחזיר את התאריך 3 בינואר 2023, לפני הצהרת לוין על הרפורמה המשפטית. משם להתחיל לדבר".

דני לוי מתל אביב מוסיף: "צריכה להיות רפורמה משפטית בצורה מאוזנת ולא במכה אחת ועל פי רוב בהסכמות. לגבי שיחות אחד עם השני, זו בושה שהכל הולך סביב המשפט של ביבי. חוסר הדיבור מחלחל לעם ואיך שהמנהיגים מתנהגים מדבר רע מאוד".

ארז שטיך, בעל עסק בתל אביב, נשמע גם הוא די פסימי, ואומר לנו: "כבר מאוחר מידי, קיצוניים השתלטו משני הצדדים על השיח. בהצלחה לכולנו".

בירושלים וביו"ש הדעות חלוקות

בבירת ישראל, ירושלים, ובאזור יהודה ושומרון יש כאלה שמשוכנעים שאין אפשרות אחרת מלבד הגעה לפשרה. דביר, בן 35, המתגורר בעיר, סבור כי "הדבר היחיד שמצופה מכל הצדדים, מנתניהו, מגנץ - מכולם, הוא להגיע להסכמות ולהוריד מהראש שלנו את המלחמות האלה שלהם. תוך פחות משנה הפכו את המדינה כולה לשדה הקרב. אנשים רבים בתוך המשפחות. גם אם דרוש תיקון במערכת המשפט, אסור שהתיקון יבוא על חשבון קלקול של כל המרחב הציבורי, המכנה המשותף שהיה כאן שנים. אני לא שמאל ולא ימין, הייתי אומר - מרכז, אבל מוכן להישבע שבבחירות הבאות הקול שלי ילך לראש מפלגה שיביא פיוס והרגעת הרוחות ולא לאלה שרק שפכו שמן למדורה".

מי שמצטרפת אליו ומנסה להרגיע את הרוחות היא בתאל ציוני סבתי, תושבת היישוב בית חורון הממוקם צפונית-מערבית לבירה, שקוראת לצדדים להגיע להסכמות: "נושא הרפורמה המשפטית הבעיר את המדינה והשפיע על השיח הציבורי ואף על התקשורת הבין אישית בין אזרחי המדינה. נושא שהשפיע על התקשורת הציבורית מחייב לדעתי תקשורת בין נבחרי הציבור, תקשורת שתוביל להבנות, אולי לריכוך או שינויים בנוסח הרפורמה, אך בעיקר לתיווך הרפורמה בצורה בהירה לאזרחים. חוסר התקשורת הנוכחי בין נבחרי הציבור בעלי הדעות השונות מעמיק את הקרע הקיים".

"להבנתי", היא ממשיכה, "סירוב חברי הכנסת לדבר ולהגיע להבנות נעוץ בתפיסת תפקידם - כפוליטיקאים הפעילים במפלגה פוליטית מסוימת ייעודם לשרת את האינטרסים של המפלגה. אני רואה את חברי הכנסת כנבחרי ציבור, וככאלה תפקידם לשרת את הציבור יחד, להתדיין יחד ולהגיע להחלטות יחד".

עו"ד יותם אייל מגבעת הראל, הממוקמת בין עלי לשילה, מסכים איתם כי יש צורך להגיע לפשרה, אך הוא פחות מתלהב מההצעה הנוכחית שמקדם נתניהו. "הרעיון של פשרה כעיקרון הוא רעיון חיובי ובמצב אליו הגענו בו מתרחב הקרע בעם יתכן ואף מדובר בפתרון רצוי, אך דבר זה יכול להיעשות רק באמצעות פשרה אמיתית, פשרה בה שני הצדדים מקבלים משהו. לצערנו הפשרה שפורסמה לא רק שאינה מובילה אותנו למקום טוב יותר אלא אף מחמירה את המצב הקיים, מקבעת את היועצת המשפטית לממשלה בתפקידה ומעניקה וטו לשופטים בכל ערכאות המינוי וזה דבר שאסור לקבל".

לדבריו, "אסור שהמאבק על תיקונה של מערכת המשפט יסתיים רק בצמצומה של עילת הסבירות ויחזק את ההגמוניה המשפטית באחיזתה בשלטון מדינת ישראל, קידום תיקונה של מערכת המשפט קריטי לדמוקרטיה, ואנו קוראים לראש הממשלה שלא לקדם 'פשרה' שאין בה שום שיפור מהמצב הקיים ובמקרה הנוכחי אף מרעה אותו".

מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, בו התחדשו היום הדיונים במשפט נתניהו, דיברו גם בשיחות חולין על הפשרה, ובעיקר הביעו חוסר אמון כלפי הפוליטיקאים. משה, תושב העיר, הגיע לבית המשפט ואמר: "העם נמצא במקום לא טוב, במצב של פילוג. אני לא מאמין שאפשר לתקן ושיסתדרו, יש הרבה אגו".

איברהים, תושב מזרח העיר, הוסיף: "מדברים על הרפורמה והפשיעה משתוללת. אנחנו במקום לא טוב".

באופן דומה, גם משה, בן 60 מירושלים, לא מרוצה מהניסיון של נתניהו לקדם את מתווה הפשרה המדובר, ומגבה את שר המשפטים לוין, המתנגד לה. "אני הצבעתי לליכוד ואני תומך ברפורמה. לדעתי מה שעושים המפגינים, המחאה והפוליטיקאים משמאל זה משהו הפוך מהדמוקרטיה. הפסדתם בבחירות אז שתישרף המדינה? לא משנה מה התוצאה בקלפי, העיקר שיש לכם כח, ואם הממשלה לא באה לכם טוב - אז אתם שורפים את כל המועדון? זה מאוד מתסכל ומוכיח עד כמה יריב לוין וכל אלה שמתעקשים להעביר שינויים צודקים. אני בעד הרפורמה, חד משמעית".

בדרום זועמים על האופוזיציה

באזור הדרום, כך נראה, רבים תומכים בעמדתו של משה הירושלמי. אחד מהם הוא מאיר חזוט, תושב באר שבע, שמסביר: "ממשלת הימין נבחרה והוסמכה על ידי הציבור הרחב למשול ולהנהיג את המדינה. בכוחה ובסמכותה זו היא מובילה את הרפורמה המשפטית. מפלגות האופוזיציה רשאיות להתנגד לרפורמה זו, אך כדאי לשנן היטב - לאורך כל ההיסטוריה של ממשלות ישראל התקבלו ויושמו החלטות על ידי הממשלות השונות (משמאל ומימין) שלא הייתה להן הסכמה מלאה מצד האופוזיציה. רצונה ונכונותה של הממשלה ומפלגות הימין לנהל מו"מ מתוך כוונה כנה להגיע לפשרה ולהסכמות עם מפלגות האופוזיציה ברפורמה המשפטית הינו מעשה מכובד וראוי של הממשלה מתוך ראייה רחבה וכלל מערכתית. האופוזיציה אינה יכולה להתעקש ולעמוד על כל קוצו של יוד בסעיפי הרפורמה, הם צריכים להתפשר ולהגיע להסכמה מקובלת מתוך הבנה שהממשלה הנוכחית קיבלה את מנדט הרוב בישראל לשלוט ולהנהיג את המדינה על פי השקפתה. האופוזיציה לא קיבלה את המנדט מהציבור לנהל את המדינה, ולכן הם חייבים להפנים שהם אינם מנהלים מו"מ כשווים בין שווים, אלא מנהלים מו"מ כדי להגיע לפשרה מוסכמת".

אליאור לוי, המתגורר גם הוא בבאר שבע, מוסיף: "בתור פעיל ואחד מהאחראים על ההפגנות בעיר בעד הרפורמה, הימין לא צריך לבוא ולשאול את בני, יאיר וכל החבורה הזו מה להעביר ומה לא. אתם נבחרתם על ידי העם עם רוב של 64 מנדטים. לצערי הרב, הימין לא יודע למשול. עכשיו, הפוליטיקאים מהימין רוצים, לצערי, לדבר עם הפוליטיקאים מהצד השני, אבל, וזה אבל גדול, השמאל ממשיך בחרמות שנקראים 'רק לא ביבי'".

סולטאן אבו בכר, תושב רהט, תוהה: "מה המשמעות של הרפורמה המשפטית? זה פשוט להבטיח איזונים ובלמים בין שלוש הרשויות, כמו בכל משטר דמוקרטי. עד כה בישראל יש רשות שיש בידה יותר כח מכל רשות אחרת ליישם את השקפת עולמה על שאר מרכיבי המדינה, והיא הרשות השופטת. לאור המציאות שישנה היום, אנו מגלים שלאורך עשרות שנים היה ניסיון מתמשך לבניית מערך של בית משפט עליון עם נטיה שמאלנית שתשרת בקצרה בעלי הון ושלטון בצד השמאלי של המפה הפוליטית".

"סוף סוף הבדואים יבינו שמי שפוסק נגדם בעליון זה אנשי השמאל, אותם אנשים שבאים ועושים הפגנות לדו קיום וזכות לבית וכדומה", הוא מוסיף. "מצער מאוד שאותם אנשים מנשלים אותנו, ומצד שני מפגינים איתנו ומקבלים מליונים של תרומות על גבינו. דבר אחר שאולי יהיה וזה שסוף סוף כולנו נהיה שווים בעיני העליון, כולנו נישפט לפי חוק ולא פילוסופיה של איש אחד או קבוצה כלשהי".

ומה חושבים בכירי צה"ל לשעבר?

אחד הארגונים שנפגעו באופן הקשה ביותר מאז פרוץ המשבר סביב סוגיית הרפורמה במערכת המשפט הוא צה"ל, מה שמטריד את מנוחתם של רבים מאלו ששירתו בעבר בתפקידים בכירים בצבא. 

תת אלוף במיל' אורן אבמן, מפקד חטיבת כפיר ואוגדה 340 לשעבר, מסביר: "שלא ברצונו צה״ל נגרר ללב המחלוקת בחברה הישראלית. ממזמן זו לא 'מהפיכה או רפורמה' משפטית, אלא זעם חולני ואובדן דרך מוחלט של חלק מחברי הממשלה וחברי הכנסת של הקוליאציה, שיורים באוטומט על כל מה שמריח ממלכתיות. ביד גסה הם גורסים את השופטים, מפקדי צה״ל, ראשי השב״כ, המשטרה והפרקליטות". 

"אני נגד כל שימוש בצה"ל בתפקיד או בדרגה כאמצעי מחאה אקטיבי, ונגד כל סרבנות לסוגיה, אך החשש הגדול יותר שלי הוא אינו המחאות הגלויות או הפסקת השירות של אנשי המילואים, אלא מזרמי העומק התת קרקעיים של תחושת השפלה וחוסר הערכה בקרב המשרתים בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה, בתפקידי לחימה הדורשים סיכון חיים והקרבה משפחתית גדולה", מסביר אבמן.

"אני חושש מהשפעת ההורים על מתגייסי העתיד ועל המ״פים והטייסים, שידם תרעד לפני חתימה משמעותית נוספת לקבע כשהם רואים את אובדן ערך אתוס הלוחם בחברה הישראלית והיחס המזלזל של נבחרי הציבור, שמחלחל לחלקים רבים בחברה הישראלית", הוא מסכם. 

לדבריו, "מה שקורה למשטרת ישראל באיכות המתגייסים יקרה מהר בצה"ל ובשב"כ, וכולנו נשלם על כך מחיר יקר, כי בפרפרזה כיום, במציאות הנוכחית, 'לא תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי אנשים ראויים לכך'".

אלוף במילואים גרשון הכהן, ששימש כמפקד הגיס המטכ"לי, גורס כי חייבים לעצור את ההתדרדרות ולהוציא את צה"ל מהמחלוקת. "את המצב הישראלי בכללותו אני מתאר בהמשלה למכונית שהמנוע שלה מתחמם בעקבות תקלה. נדלקה נורית אזהרה והשעון מראה שמנוע חם מדי. בשלב הזה חייבים לעצור בצד, כאשר מקור התקלה יכול להיות עניין קטן כמו חגורה שנקרעה, ואז משאבת מים לא פועלת ומערכת הקירור לא פועלת".

"במצב הזה מי שלא יעצור יהיה אחראי לנזק בלתי הפיך למנוע", הוא מדגיש. "לכל אחד ברור שחייבים לעצור בצד, ומי יגיד לזה שעצר 'אז מה אתה נכנע?' צריך להבין שבמצבים כאלה נכנעים, וזה לא אומר כלום על כמה משמעותי יעד הנסיעה. זה מצבה של החברה הישראלית. צריך לחזור לפעול בתודעת עם אחד ולהאמין שאין לאף אחד אופציה אחרת". 

השתתפו בהכנת הכתבה: אנה ברסקי, משה כהן, ארנולד נטייב, שקד שדה, אברהם בלוך, טל לב רם, יובל בגנו, אלון חכמון, מתן וסרמן, סתיו נמר.